68 שנים מאז קום המדינה, ולמרבה הצער (והבושה) הורגלנו כבר למאבקים, כאסחים, חרמות וכיוצא באלו בין רבנים. המון פעמים בין שני רבנים ראשיים (לישראל או לעיר) המכהנים באותו תפקיד, בין רבנים מ'מחנות' שונים/ השקפות עולם שונות, וכיוצא באלו.
בשבועות האחרונים, מי שמצוי בעניינים מודע למתקפה בפצמ"רים של הרב הראשי לירושלים (לשעבר הרשל"צ הרב הראשי לישראל) שלמה עמאר (בד"כ אישיות נעימה ומסבירת פנים) על עמיתו הרב הראשי האשכנזי לירושלים הרב אריה שטרן. העילה הפעם: במלון 'יהודה' בירושלים נערך ליל הסדר כשעורך הסדר השתמש במכשיר הגברה בשם 'שבתקול' של מכון צומת בראשות הרב ישראל רוזן.

הרב אריה שטרן, אמר ל'מקור ראשון' כי לא שאלו אותו מראש, וכי אינו מכיר את כל החידושים של מכון צומת אך מי שמסתמך על פיתוח מכון צומת בראשות הרב ישראל רוזן – יש לו על מי לסמוך.

הרב עמאר – מתנגד, מה זה מתנגד, לא רק ל'שבתקוך', אלא גם לקלנועית שפיתחו במכון צומת במיוחד לבעלי מוגבלות שאינם יכולים להגיע לבתי הכנסת בשבת, שכן יוכלו באמצעות קלנועית זו להגיע, כשהמנגנון שלה פותח כך שאין בו שום מעגל חשמלי ולפיכך לדעת המכון והרבנים שאישרו אותו, אינו כרוך כלל בחילול שבת.


מערכת ה'שבתקול' של מכון צומת


אלא, שהמחלוקת הירושלמית סביב הנושא הזה – מסעירה את המערכת.

להלן דברים שאמר היום הרב (מהנדס) ישראל רוזן ראש מכון צומת, על יחסו של הרב עמאר לנושא בכלל ולעמיתו הרב שטרן בפרט:
 
"אין זה סוד שקיימת מתיחות בין שני רבני ירושלים, וכי הרב ש"מ עמאר מיצר את צעדיו של הרב אריה שטרן ככל שתמצא ידו. כפי שפורסם הרב עמאר מסרב לחלק את האחריות ביניהם על  המחלקות השונות (כשרות, נישואין, מקוואות, עירובין ועוד), ושני המלכים נאלצים להשתמש בכתר אחד, תוך יצירת מצג של המאור הגדול והקטן... ועל כך ראוי למחות נמרצות ולגונן על הרב שטרן הסובל חרפותיו בענוות חן".





" תמול-שלשום התפרסם בתקשורת כי התגלעה מחלוקת ביניהם בעקבות עריכת סדר פסח במלון 'יהודה' בירושלים בסיוע מערכת הגברת שבתית של מכון 'צומת' באישורנו (אגב, בידיעה מראש של כל הנוכחים). הרב שטרן ידע לציין כי סידור זה נסמך על פסק רבו המובהק, הרב שאול ישראלי זצ"ל, וכנגדו צווח הרב עמאר ש"אסור לשבת במחיצתו של מי שרומס את פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל". לא הייתי נדרש לריב זה "רבו של מי גדול?" אלמלא ניצל הרב עמאר הזדמנות זו ושפך חמתו באותו מעמד (כנס מחלקת הכשרות!) על היתר קלנועית השבת של 'צומת', שאף היא נשענת על פסק הרב ישראלי (וכן הרב ש"ז אוירבך ונויבירט ועוד)."


הרב ישראל רוזן ראש מכון 'צומת'

" ואגולל מעט את היריעה; הרב עמאר כתב קונטרס לפני כ-4 שנים כנגד הקלנועית והרמקול השבתיים של מכון 'צומת', מבלי ששמע כלל הסברים אודותיהם. מרבית דבריו היו האשמות בהיתר איסורי דאורייתא ודרבנן ומיעוטן היה קשור ב'מדיניות הלכתית' כמו אווירת השבת, מדרון חלקלק וכד' (טענות 'מדיניות' אלו מקובלות עלי כחשובות, ואם לדין יש תשובה). 40 הערותיי 'על הגליון' לא זכו כלל למענה, ומהם ניתן להבין שהרב איננו מכיר את המציאות הטכנית כלל ועיקר. הרב סירב בעקשנות להיפגש ולקיים 'שמוע בין אחיכם', ואף אסר על ה'מדען' (שהוזכר בגוף התשובה כמקור המידע) להיפגש עמי לליבון הנושא העובדתי."

" בתנאי דיון-לא-דיון כאלו נמנע ממני להעיד בפני הרב כי אחד מח"כי ש"ס הבולטים (לשעבר) קיבל היתר מהרב עובדיה יוסף לקלנועית שבתית עבור בן משפחתו (וביקש לשמור על חסיון). לא יכולתי גם לדווח לו על היתר שקיבל חסיד 'תולדות אהרן' בירושלים מראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך להשתמש בציוד זה, וכן הרבנים שפירא ואליהו ונוספים. את כל אלו הכתים הרב עמאר כתומכים בחילול שבת מדאורייתא! "

" והנה הפתעה נוספת, במישור הבינ-אישי, לידיעת הקוראים וכן הרב עמאר וסביבתו;
" אחת ההמצאות הראשונות של מכון 'צומת' היה ה'שבתפון', טלפון 'גרמא' לרופאים ואנשי בטחון. הפסיקה המרכזית שעליה הסתמכנו הייתה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל משנת תשל"ח (78!) שפורסמה בתחומין א' ש"המליץ לכל מי שעומד בפני בעיית תקשורת חיונית בשבת שיפעל ע"י המכשיר הנ"ל שהוא מותר לכל הדעות"! 30 שנה מאוחר יותר, התברר לנו מעזבונו של הרב שאול ישראלי זצ"ל, שהרב עובדיה יוסף ביקש מ"ידידי הדגול הגאון המפורסם כמוהר"ר שאול ישראלי שליט"א, לחוות דעתו הרמתה כדי שאוכל להמליץ על כך". הרב ישראלי כתב לרב יוסף ידידו תשובה מפורטת שפורסמה בתחומין כרך ל"א, ובה כלולות שתי הנחות אשר הרב עמאר מסרב לקבלן, או שאינו יודע עליהן; (א) שום מלאכה דאורייתא איננה קיימת בהפעלות חשמליות ללא אש. (ב) אין איסור 'משמיע קול' בטלפון משום שאינו כלי שיר (ונפלה בבירא טענה מרכזית של הרב עמאר על מערכת ההגברה כ'משמיע קול')."
" איש אמונו של הרב עמאר, הרב ציון בוארון, (פרש באחרונה לגמלאות מכהונתו כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, פיתה) פרסם איסור עליה לתורה למי שסומך על דעת המקילים בקלנועית שבת, ואף הוא נמנע בעקשנות מלשמוע פרטים על טיבו ומקורו של סידור זה. לפלא בעיני שלא שמעתי מפיו, או מרבנים אחרים, גזירת עליה לתורה על אוהדי כדורגל אחרי חמין-של-שבת, למשל. אתמהה! "


כסא הגלגלים של 'צומת' המאושר על ידם לשימוש נכים בשבתות וחגים


" אין בידי פשר רציונלי ל'התנפלות עקשנית' זו של הרב עמאר, לא על מכון 'צומת' ולא על הרב אריה שטרן, אשר נקלע לזירה מרובת חזיתות עם עמיתו. ושמא מלחמת ש"ס בציונות התורנית בגו, ואולי שיירי עימותים עם הרב עמאר בסוגיות הגיור. לאלקים פתרונים!".
לטובת גולשינו הנחשפים בפעם הראשונה ל'שבתקון' של מכון צומת, להלן מה שנכתב על כך באתר המכון.
 

מערכות הגברת קול

כשנזקקים למערכת הגברה בשבת ובחג (בבתי כנסת גדולים, בסדרי פסח מרובי משתתפים, בהכנסויות שונות ובהרצאות פומביות), עולה פעמים רבות השאלה: ''למה לא?'' - למה שהדבר יהיה אסור? בוודאי שזוהי שאלה לגיטימית, שהרי הצורך הוא גדול; רבים הם הקשישים והסובלים מקשיי שמיעה בתוך קהל המאזינים, ולא מעטים הם המתקשים להשמיע את קולם ברמה. מה הן הבעיות ההלכתיות העלולות לצוץ עם הפעלת מערכת ההגברה? 1.  הפעלה חשמלית – בהכנסת המערכת לפעולה. גם הדיבור במיקרופונים מסויימים יוצר זרמים חשמליים. כמו כן קיימות לעתים נוריות סימון הנדלקות וכבות לסירוגין, בהתאם לעוצמת הקול ולאיכותו. 2.  איסורי 'משמיע קול', 'אוושא מילתא' ו'מראית עין'. 3.  גזירת חז''ל שלא לנגן בכלי שיר, שמא יתקן כלי שיר. 4.  תדמית רפורמית. השימוש במגביר קול בבית כנסת הוא אחד המאפיינים המבדילים בין רפורמים, קונסרבטיביים, ניאולוגים ובין אורתודוכסים. ה'שבתקול' - זו מערכת שפותחה במכון 'צומת' לשימוש בשבת על פי פסקיו של הרב שאול ישראלי זצ"ל ורבנים נוספים שהצטרפו להיתר. כיצד נפתרו הבעיות בשימוש בה בשבת? המערכת היא טרנזיסטורית לחלוטין, ואין בה שום אלמנט חשמלי ''בוער''. יתר על כן, אין במערכת שום סגירה של מעגל חשמלי. היא נכנסת לפעולה באמצעות שעון שבת, ומאז זורם זרם במערכת כל הזמן. - המיקרופון איננו 'דינמי' (היוצר זרמים בדיבור) אלא 'קיבולי' (קונדנסטור, שבו קיים זרם כל הזמן, והזרם רק משתנה לפי הדיבור). המיקרופון שבמערכת אינו שונה במהותו מאותו מיקרופון זעיר הקיים במכשירי שמיעה המיועדים לכבדי שמיעה, וכל הפוסקים המובהקים התירו את השימוש בהם (ואף התירו דיבור ישיר אל תוך האוזן) המערכת אינה מיועדת לכלי זמר ולנגינה אלא לדיבור בלבד ונפסק שאין בה גזירת 'כלי שיר'. כל הנוריות בפאנל מבוטלות וכן מערכות פנימיות אלקטרוניות המשתנות עם דיבור האדם. המערכת נעולה ואין כל אפשרות לכבותה או להדליקה, גם לא לווסת או לשנות דבר. גם המתג המורכב בדרך כלל על המיקרופון עצמו מבוטל. למקרה של תקלה או רעשים בלתי נסבלים, צויידה המערכת ב'מפסק גרמא' שבאמצעותו ניתן להשתיקה, ללא אפשרות להחזירה שוב לפעולה בשבת. כדי להחזירה לתיקנה (reset) יש צורך בשימוש במפתח הנמצא בידי הרב או נציגו. אין אפוא חשש 'שמא יתקן'. כמו בהרבה מכשירים אחרים, החשש למראית עין בטל מעת ש''הכל יודעין שדרכו להעמידו מאתמול'' (רמ''א בשו'ע או''ח רנב,ה). כשקיומו של המכשיר ייוודע לכל, דינו לא יהיה שונה מדין הפעלת מזגן או תאורה על ידי שעון שבת, המקובל להיתר, ואין חוששים בהם ל'מראית עין' ו'אוושא מילתא'. כמובן שקיים במקום שלט גדול המציין כי מערכת ההגברה מאושרת ע"י מכון 'צומת' לשימוש בשבת ובמועדי ישראל, בצירוף הסבר והנחיות.  ביחס לתדמית הרפורמית - אין לנו עסק עם 'תדמיות'. ככל שהנושא יהיה מוכר יותר בבתי הכנסת ובבתי המדרש - תשתנה התדמית.     הדברים מבוססים על פסק מפורסם של הרב שאול ישראלי זצ"ל, שהצטרף אליו גם הרח"ד הלוי זצ"ל, ורבנים נוספים יבל"ח. מכון 'צומת' התקין סידורי שבת למערכות הגברה בעשרות מקומות בארץ ובחו"ל. בחו"ל פועלות מערכות כאלו בארצות שונות, כולן בבתי כנסת אורתודוכסיים (בלבד) ועל דעת רבניהם. בישראל הציוד הותקן במספר אולמות תרבות, בבתי מלון, בבתי אבות ואפילו כציוד נייד המושאל לאירועים כמו 'בר מצוה' וכד'. להרחבה : מיקרופון ורמקול בשבת, הרב ישראל רוזן, תחומין טו עמ' 367

 
לכתשגיע התייחסותו של הרב עמאר – נביאה.