מה מקומו של המשפט העברי בימנו ועד כמה נכון וראוי לדחוף את החקיקה בכיוון שיעמיק מעמדו בתוך ספר החוקים של מדינת ישראל. נושאים אלה ודומים להם נדונו ביום שני באוניברסיטת בר-אילן בכינוס שעסק במשפט העברי.
אחד המושבים עסק בהצעת חוק המשפט העברי הנדון בכנסת.  לשאלה מה מקומו של המשפט העברי בזמננו אמר ח"כ ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט כי יש הבדלים גדולים בצורת השפיטה בין המשפט העברי למשפט הישראלי. במשפט העברי השופט הוא מרכז העניין, הוא צריך להיות בקיא יותר מעורכי הדין, הוא זה ששואל, מקדם ומוביל, "אם יש לאקונה במשפט -  נלך למשפט העברי", אמר חה"כ סלומיאנסקי. הוסיף, כי לא ניתן לחייב שופט לפנות  למשפט העברי, ועל כן יש להנגיש את המשפט העברי לשופטים באמצעות הקמת מכון מחקר שיעניק חוות דעת לשופטים על פי פנייתם. "יש שופטים הבקיאים במשפט העברי, אך רוב השופטים לא משתמשים בו כי הוא זר להם ועל כן גם מפחיד אותם", אמר יו"ר ועדת החוקה.
פרופ' ידידיה שטרן, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן וסגן יו"ר המכון הישראלי לדמוקרטיה  ציין יש בישראל רתיעה מכל דבר הקשור במשפט עברי. אבל, גם ההפך נכון - אין תגובה הלכתית מספקת לציונות. "מה ייעשה אם ראש ממשלה אוכל חזיר, נשמעים לו או לא? איך מחנכים ילדים לאור המורכבות הזו?", שאל. לדבריו, אנו צריכים ליצור מצב שהשילוב בין השניים יהיה תרבותי ולא דתי, מידות וערכים ולא נורמות, ומקובל על כל הצדדים וכולם יחושו שהרוויחו ממנו.
ד"ר יעקב חבה, סגן דיקן והמנחה האקדמי של הכינוס אמר כי הוא מזדהה עם הרצון של הצעת החוק להגביר את השימוש במשפט העברי, אך יש להיזהר מכפיית המשפט העברי על שופטים, שכן הדבר עלול ליצור התנגדות ולהוביל לכך שהנזק יגבר על התועלת. כמו כן הבהיר כי במקביל להצעת החוק, יש להשקיע בפיתוח מערכת בתי הדין הפרטיים לממונות, כדי שהמערכת המהווה אלטרנטיבה לבתי המשפט, תהיה מסודרת יותר ואחידה ותיתן שירות הולם לכל החפצים בה.
 
בהתייחסו להצעת החוק אמר  חה"כ ניסן סלומיאנסקי כי יש לעבוד בכל המישורים. בחלק המעשי – יש להרבות ולחזק גופים שיעסקו במחקר בנושא ויש לתת לכך גם ביטוי ממלכתי בהקמת מכון ממשלתי  ובתקצוב הגופים האלה.
פרופ' ידידיה שטרן חלק על דעתו ואמר כי אנחנו לא רוצים דת אלא עקרונות מהמשפט העברי, וכי על הצעת החוק לקבוע כי השופטים אינם חייבים לפסוק על פי המשפט העברי, אלא רשאים לעשות כן, אולם "בכל מקרה של לאקונה חייבים להיוועץ במשפט העברי. איזון שכזה ניתן לסבול וניתן להשיגו", אמר פרופ' שטרן.
ד"ר יעקב חבה, העלה חשש כי אם יהיה מאבק פוליטי מסביב לחוק, גם מי שתמך בפתיחות ישנה את עמדותיו.
הרב עדו רכניץ, ממכון משפטי ארץ, בית הדין 'ארץ חמדה גזית' אמר כי החוק חייב להגיע על רקע של תהליך לגיטימציה ציבורית, ובישראל אין רוב שרוצה משפט עברי.
 
את הכנס פתח פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן באמרו כי כנס זה עומד בליבת הפעילות של הפקולטה ובבסיס הסיבה לקיומה. מערכות משפט יש רבות בעולם אך רק מדינת ישראל לקחה על עצמה להיות בין שתי הזהויות, היהודית והדמוקרטית. בשנים האחרונות היה מובן מאליו שישראל הינה גם יהודית וגם דמוקרטית, אך השילוב הפך למשא כבד מאוד ואנשים רבים חושבים שהנוסחה היא יותר יהודית ופחות דמוקרטית ולהפך.



עמיטל בראלי, מנכ"ל פורום חותם התייחס ליום ירושלים ככזה שמבטא את התוכן והעומק הפנימי: "ארגון חותם לוקח על עצמו את היהדות על סדר היום" אמר והוסיף כי  חוק זה מקדם ולו במעט את נושא המשפט העברי. 
ד"ר שפרה מישלוב, מנחת הכנס, ומנהלת הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט העברי, ציינה כי מראשית הקמת המדינה, עת הוחלט שלא לאמץ את המשפט העברי כמשפט הנוהג, מתחבטת הציבוריות הישראלית בשאלה מה המקום הראוי שעל המקורות המשפטיים ההלכתיים היהודים לתפוס בתהליך פיתוח ויישום המשפט בישראל.
כן ציינה כי הקליניקה חרתה על דגלה את החזון להנכיח באופן משמעותי את ההלכה והמשפט העברי בעולם המשפט בן ימינו, הן כמערכת משפטית עצמאית מפותחת ועדכנית הנותנת שירות נגיש וראוי לכל החפצים בה, והן כמשפט חי ונושם אשר משפיע על עיצוב החוק והפסיקה הישראליים ותורם לעולם המחקר המשפטי הכללי.