בתי-עסק אינם רשאים להציג תעודות כשרות שהוצאו שלא בידי הרבנות הראשית. מי שיעשה כן – עובר עבירה פלילית. כך קבע היום, יום שני, בג"ץ, לתדהמת העותרים, חברי ארגון 'השגחה פרטית', חיצוני לרבנות, שהעניק תעודות כשרות מטעמו. גם חוגים רבניים הופתעו לקבל פסיקה כזו מבג"ץ, לאחר שהורגלו לצאת ממנו מובסים בענייני דת-מדינה שונים.  מה שכן, בג"ץ ברוב של 2 מול 1 קבע כי פסיקה זו היא לשנתיים בלבד, במהלכן חייבת המערכת הממסדית לבטל את הזיקה שבין משגיחי הכשרות לבין בעלי העסקים המושגחים כך שלא יועסקו על ידם ולא יהיו כפופים להם.
יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה (הקודם) סירב לייצג את הרבנות הראשית בתיק זה שכן עמדתו הייתה שכל עוד לא מצוין 'כשר' בתעודה ה'אלטרנטיבית'(למשל, שיהיה כתוב 'השגחה'), אין איסור על כך. משמעות פסיקת בג"ץ מהיום היא שלגופי השגחה אלטרנטיביים יהיה אסור להעניק תעודה, אלא רק בנוסף לזו של הרבנות..
יצוין כי בכוונת העותרים להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון, זאת לנוכח הפגיעה המסתמנת לטענתם  בזכויות יסוד ולאור העובדה שפסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד כגון החובה לקדם פלורליזם דתי.
אם מישהו חושב ששופטי בג"ץ (בהם שניים דתיים 'סרוגים' – המשנה לנשיאה ד"ר אליקים רובינשטיין וכן השופט נועם סולברג) מחזיקים מאוד ממצב הכשרות היום במדינה, באנו לתקן את טעון תיקון. בפסק הדין כתב השופט סולברג, בין השאר:
"פסק דין זה לא נועד לתת גושפנקה למערך הכשרות הקיים...אין להבין מדבריי כאילו דווקא זהו המנגנון הנכון והראוי. פסק הדין עניינו בבחינה פרשנית וחוקתית של החוק הקיים. הוא עוסק במצוי, לאו דווקא ברצוי".
 
"אמנם, רבים הם העוסקים במלאכה - רבנים, משגיחים ומפקחים, ויש להיזהר מלהוציא את דיבתם רעה של חלק הארי מביניהם, אשר עושים את מלאכתם נאמנה", כתב. "ואף על פי כן, בתוך עמי אנוכי יושב. אין אני צריך לדו"ח מבקר המדינה משנת 2009 שצירפו העותרים כדי לדעת עד כמה גדול הקלקול במערך הכשרות הקיים: משגיחים שאינם באים לבית האוכל אלא לכמה דקות בודדות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור'; מהם חסרים את הידע ההלכתי הנדרש, או מבצעים את עבודתם כלאחר-יד, וכיוצא באלו מרעין בישין".
הרב הראשי לישראל דוד לאו שיבח את החלטת בג"ץ מהיום: "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את תו התקן לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע".
 
הרב הראשי יצחק יוסף: "יש לברך על ההחלטה שנועדה למנוע הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יום-יומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש".
כתב 'פיתה' תוהה, האם תשכיל הרבנות הראשית לערוך בשנתיים הקרובות את הרפורמה אותה דורש ממנה בג"ץ לבצע? אשרי המאמין. שנים רבות כבר דיברו על זה, אך היו מי שהאינטרסים שלהם היו לקבע את המצב הקיים.
שאלה חשובה נוספת היא – ומה מעתה על כל הבד"צים למיניהם? ובד"ץ 'בית יוסף' בכלל זה? האם מישהו יאכוף את החוק או שיישאר בגדר הנחייה ותו לא?
כתבנו מציין כי בפתח תקווה פעל הרב הראשי מיכה הלוי לביצוע אותה הפרדה נדרשת בין המשגיח למושגח, צעד מבורך שלווה במאבקים מול בעלי אינטרסנטים שונים, אך הרב מיכה הלוי היה נחוש בעניין והוביל אותו בצד קביעת הנחיות קפדניות הלכתיות ביחס לדרישות המקצועיות מהמשגיחים.