המשטרה פשטה ביום שני על מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית לישראל, אספה חומרים וחקרה בכירים, זאת במסגרת החשדות, הנבדקים בפרקליטות המדינה, על התנהלות לא כשירה, לכאורה, בניהול הבחינות לרבנות. באותו יום המשטרה אף עצרה ברשל"צ חבר מועצה החשוד באותו עניין. במוקד החקירות כמה 'קרובים של' (מה לעשות, מזוהים עם מפלגה 'דתית' אחת, לא 'הבית היהודי' ולא 'יהדות התורה'...), שעפ"י החשד הצליחו לעבור את המבחנים הקשים בדרך שרק הרמב"ם ואולי והגר"א היו עוברים...בשליש זמן ממה שנבחן מוכשר 'ממוצע' היה עובר, וזאת בלא שהפסיקו את עיסוקם הרגיל, פרנסה, גידול ילדים וכדומה. מה שנקרא – קטן עליהם. אינשטיינים ממש.
מעמד של רב מוכר ע"י הרבנות הראשית מקביל לתואר אקדמי ומקנה למחזיק בתואר זה העובד בשירות הציבורי נקודות זכות ומביא להעלאה בשכר. התואר גם מאפשר להתמודד במכרזים שתואר הוא תנאי סף בהם. כזכור, לפני שנים ספורות כבר נתקבלו פסקי דין מרשיעים בנושא, וכמה רבנים ופקידים הושמו אחר סורג ובריח, ועוד לא נאמרה המילה האחרונה.
תגובת הרבנות הראשית להתפתחויות השבוע:
״ הרבנות הראשית לישראל מקפידה על נהלי עבודה תקינים בכל מחלקותיה וענפיה, לאורך כל השנים בניהול תקין וראוי. מרגע שנודע לרבנות על דבר החקירה, המתמקדת בשנת 2011 הודענו למשטרה שנשתף פעולה ככל שנידרש. אנו מאמינים ומקווים שיוסר החשש לביצוע מעשים לא תקינים על ידי הגורמים ברבנות." לקוות תמיד אפשר. השאלה היא כיצד תנהג הרבנות אם החשדות יאומתו והחברים יורשעו בדין. כך או כך, כבוד – הפרשה הזו לא מוסיפה למוסד הזה. ואולי דווקא הוצאת העשבים השוטים – היא התחלת הבראתו.
**
 
לאחר שכבשו את השליטה ברבנות הראשית לישראל, הציבו המיומנים שבפוליטיקאים החרדיים יעד חדש לכיבוש; הרבנות הצבאית. בעבר, בתקופה של הרב גד נבון כרב הצבאי הראשי, הייתה לחרדים אחיזה לא קטנה במוסד זה, אך בעשר-חמש עשרה השנים האחרונות, בטח מאז נכנס הרב אביחי רונצקי לתפקיד, וגם בשנים שמהכן הרבצ"ר הנוכחי רפי פרץ (בעברו – טייס קרב ואח"כ ראש המכינה בעצמונה), גדל משמעותית חלקם של רבנים צבאיים 'סרוגים', רבים מהם ששירתו קודם כקצינים וכחיילים קרביים שעברו הסבה לתפקיד רבנות בצבא. עוד כחצי שנה אמור הרב פרץ לסיים את תפקידו זה, והכוורת כבר רוחשת. הן במטה הכללי, שבשנים האחרונות גילה לאו דווקא יחס אוהד לרבנות הצבאית, והן בקרב הפוליטיקאים הדתיים והחרדיים. שאלת השאלות היא – האם 'להצניח' מישהו מבחוץ (כפי שנעשה בפעמיים האחרונות), או לקדם אחד מבפנים, שכבר מכיר את המערכת לפניי ולפנים, ועדיף אחד שלא יהיה טראבל מייקר. אולי שוב אחד מראשי המכינות הקדם צבאיות? או אולי אחד מראשי ישיבות ההסדר, ועדיף עם רזומה צבאי מכובד – ויש כאלה, ב"ה?!. והחרדים, האם גפני ודרעי, שפעלו ללא ליאות לקדם דיינים חרדיים לכל ערכאות בתי הדין, יפעלו באותו מרץ גם בעניין זה, ולא יירתעו מלאיים על ראש הממשלה במשבר קואליציוני גם בעניין מינוי הרבצ"ר הבא? משעמם לא יהיה, ומעניין יהיה לראות עד כמה הדבר יהיה על סדר היום של נפתלי בנט, יו"ר 'הבית היהודי'. נקווה שהרבה יותר מאשר היה בעניין בחירת הרבנים הראשיים לישראל. אם רק יפגין בכך פרומיל מהנחישות שהפגין ביחס לאיום האחרון שלו מול ביבי – נהיה רגועים.
**
 
במשחק הפלייאוף המכריע בכדורסל בין הפועל ת"א להפועל ירושלים, הובילו התל-אביבים לכל אורך המשחק כמעט, אך בשלוש הדקות האחרונות ההובלה עברה לידי ירושלים, והיא שעלתה לשלב המכריע של האליפות. נזכרתי בזה, בהקשר למינויי הדיינים. הארכה של 30 יום שנתן בג"ץ למדינה להשלים את מינוי הדיינים לביה"ד הגבוה, הוארכה לאחר מינויו של הרב איגרא (שאמור להיות מושבע השבוע בבית נשיא המדינה), וגם הארכה זו עומדת להסתיים. מה שנקרא, השקט שלפני הסערה. שרת המשפטים, איילת שקד, אישרה בימים אלה, לבקשת השר שטייניץ, הידא אריכתא של נתניהו, את הארכת מינויו הזמני של עו"ד הרב יעקובי למנהל בתי הדין הרבניים, שבמסגרת תפקיד זה הוא מכהן גם כמזכיר הוועדה למינוי דיינים. המטרה – להרוויח עוד קצת שקט הן מצד בג"ץ והן מצד הסיעות השונות הנלחמות על עוגת המינויים שם. הארכת המינוי הזה, גם אם תספק את בג"ץ, בטח שלא תקדם את בחירתם של דיינים לבתי הדין האזוריים. מה שכן, באוגוסט הקרוב תסתיים כהונתה בוועדה של ד"ר רחל לבמור, מה שאומר כמעט בוודאות, שהרוב הזמני שהיה ל'סרוגים' בוועדה, למשך חודשים ספורים, ועוקר בידי שטייניץ בשם נתניהו שלא אזר אומץ לבחור בדיינים ראויים מהציונות הדתית רק בגלל התנגדות החרדים, יהפוך בקרוב להיות רוב לשעבר. כמו היתרון לשעבר שהיה להפועל ת"א באותו משחק. יתרון, שלאחר שאבד, הפך להיות חסר כל משמעות.
 
**
הרבה קולמוסים נשפכו על יחסי בנט-נתניהו ובצידם הערכות וספקולציות מתי יתעשת נתניהו (כשיהיה לו את הרוב הדרוש לשרוד בלי 'הבית היהודי') ויראה לבנט ולחבריו את הדלת החוצה. אם אינני טועה היה זה השר אורי אריאל, שבישיבת הסיעה בימים שבנט יצא על נתניהו בעניין עדכון הקבינט, אמר לבנט: "אני לא אוהב את דרך המשברים, זה לא יעבוד, כל הדיאליזות בעולם לא ינקו את הדם הרע ביניכם". אלכס גלעדי היה אומר להם: "ככה לא בונים חומה". חומת השמירה על האינטרסים של מדינת ישראל ותושביה.
*
יצא לי לדבר באחרונה עם כמה זוגות שנישאו זה מקרוב, ונמצאים בשלב של בניית הקן הפרטי שלהם, הן בחיפוש אחר דירה משלהם, הן בכל הקשור למציאת מקום עבודה. "לא קל כאן", עבר כחוט השני בין כל הדוברים. חלקם אף זרקו משפט כזה או אחר על חברים שלהם, בני אותו גיל, המנסים מזלם בחו"ל, וקמצוץ של הרגשת פספוס 'למה אני לא', ניכר בדבריהם. וכשעלה עניין 'האפלייה המתקנת' הן לחרדים ולהבדיל הן לבני מיעוטים (כולל לעניין הקבלה לאוניברסיטאות וכדומה), אז כבר ממש 'עצבנו' את החברה' הצעירים. "אנחנו קורעים את ה...בצבא, מילואים, מה לא, והם מקבלים על הרבה כסף על מגש של כסף", "די, נמאס". כאשר הרגש עובד, קשה לדבר אל השכל. אז בפעם הבאה כשהנושא יעלה עם אותה חבורה נחמדה, אעזר כ'תנא דמסייע' בגברים שאמר השבוע אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, בכינוס של נציבות שוויון בעבודה של משרד הכלכלה. וכה אמר: "החרדים והערבים הם לא הבעיה של המשק הישראלי - הם הפתרון. התמקדות של הממשלה באוכלוסיות הללו, השקעה בחינוך ובהכשרות, יכול לייצר עבור המשק את מקפצת הצמיחה הבאה". איך עושים את זה? בעניין החרדים הלוי התייחס לחסמים כלכליים ומקצועיים שיש צורך לטפל בהם ודיבר על "מערכת תמריצים המעודדת יציאה לעבודה כגון חיסכון לכל ילד, מס הכנסה שלילי, סבסוד מעונות יום ועוד". הוא הוסיף והתייחס לקידום צעדים שיאפשרו רכישת השכלת יסוד במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי בשיתוף ולא בכפייה, ולצורך בהעלאת מספר הזכאים לבגרויות בקרב החרדים והרחבת תחומי הלימוד השונים בקרב הנשים החרדיות. "לאחר סיום 12 שנות לימוד ממשיכות הבנות החרדיות ללמוד בסמינרים, כיום כ-80% מהבנות שממשיכות בסמינרים לומדות הוראה בלבד. חשוב להוריד את מינוני לימודי ההוראה בסמינרים ולאפשר לימודים מגוונים יותר". אז אם לסמוך עליו, שהסיוע לחרדים הוא הפתרון להביא לשיעור צמיחה גבוה במשק כולו, למה להתנגד? לא על זה נאמר: "זה נהנה וזה לא חסר" אלא גם נהנה?
**
האם מותר לקבל צדקה כספים שהושגו בדרך לא כשרה? בספרות השו"ת יש התייחסות ענפה לסוגיה כאשר התשובה השלטת היא: לא. ככה, פשוט ונחרץ. השבוע הוחלט בכנסת לחייב את מפעל הפיס לאסוף את 'מכונות המזל' שלו ולאסור השימוש בהם. מסתבר, שמכונות אלה, כ-500 במספר, המפוזרות ברחבי הארץ ומדמות למשתמשים בהם קזינו רעשני וצבעוני, מכניסות למפעל-הפיס כרבע מכלל ההכנסות שלו. כך מסרה חה"כ מירב מיכאלי בתקשורת. סכום עתק. גם מסתבר, שמרבית המכונות האלה ממוקמות או בפריפרייה או בשכונות מצוקה בערים אחרות. תל אביב, לדוגמא? ברמת-אביב לא תמצאו מכונות כאלה. בדרום – כן. על מה שהמכונות האלה עושות למשתמשים בהן (לא כולם, כמובן) ומהו החתך של המהמר ה'שבוי', אין צורך לפרט. בריאות הן פיננסית והן נפשית, המכונות האלה בטח לא מוסיפות להם. לטענת חה"כ מירב מיכאלי, שלקחה על עצמה לטפל בנושא, מפעל הפיס גם מחויב להחזיר לציבור כ-90 אחוז מהכנסות אלה, אך בפועל הוא רחוק מזה. מפעל הפיס פועל כידוע מכוח תקנות שמוציא משרד האוצר. עם כל הכבוד לכספים שהוא מעביר למטרות חשובות באמת, ברגע שחלק מאפיקי ההימורים האלה קרובים, יותר מדי קרובים, ל'המשחק בקוביה', טוב שהחליטה הכנסת לשים את האצבע בסכר. שר האוצר, כחלון, גם אמר השבוע, כי לא יאפשר למפעל הפיס להפעיל הימורים דרך האינטרנט. לא כל פוליטיקאי היה מעז לעמוד מול הגוף הגדול וה'נדיב' הזה. ומה על חסרון הכסף שיכול היה להיות מופנה למטרות חברתיות מהכנסות הפיס? בשביל זה יש לנו ממשלה. שתסייע למי ולמה שצריכים וראויים לסיוע.
**
ואם בשנור עסקינן.
כלל ידוע הוא אצלנו "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין". בגמ"חים של בני ברק (שבתכלס' יש להם הרבה זכויות), מקפידים על כלל זה כאילו נכתב בידי הבורא בכבודו ובעצמו. אלא, שבשבועות האחרונים מנהלי הגמ"חים הגדולים טרודים ומודאגים. העיתון 'כלכליסט' חשף שלא רק הבנקים הגדולים, אלא גם בנק פי.בי כולל בנק פועלי אגודת ישראל שלו, אתו עובדים גמ"חים רבים בבני ברק ובירושלים, הוציאו לבעלי הגמ"חים מכתב הדורש מהם להסדיר את מעמדם החוקי מול רשויות המס כאן ובארה"ב, אחרת, שיחפשו להם בנק אחר...ההנחיה באה בהמשך להסכם שנחתם לפני כשנתיים בין ישראל לארה"ב, בנוגע לחשבונות והכנסות של בעלי אזרחות אמריקנית תושבי ישראל, כחלק מהמאמצים לחשוף העלמות מס, הברחות הון ושאר מרעין בישין. החשש של האמריקנים הוא שהגמ"חים מהווים דרך להעלמות מס והברחת הון, בדרך שהנותן מקבל בחזרה 80-90 אחוז מהסכום שהעביר לגמ"ח כתרומה לכאורה. התרומות מהגולה הן החמצן של הגמ"חים. אם ברז זה ייסגר – אוי ואבוי.
 
(מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו)
צילום אילוסטרציה דף שער: morguefile