כמה חבל שנסיבות כה טראגיות הן שחושפות משפחות כאלה אצילות הגרות ביו"ש. משפחות שלושת הנערים, נתן מאיר מעתניאל שאיבד את אשתו דפנה ע"ה בפיגוע רצחני והודף כל נסיון להאשים ולהסית את 'כל הערבים', והשבוע – ובגדול – ילדיו של הרב מיכי מרק הי"ד, שהיסו בעיצומו של מהלך הלוויה קולות (לא מאנשי עתניאל) שקראו: 'מוות לערבים'. הנקמה – בידי אלוקים, הם אמרו. קחו משהו מאהובינו שנקטפו. הרבה אהבה. אכפתיות. עזרה לזולת. את מה שמגיע למרצחים ולמי שסייע להם ומי שמסית לפגוע ביהודים – השאירו לקב"ה ולממשלה, ביקשו, הינחו אותנו. איזה אנשים. עיזבו אותי מפוליטיקאים קשקשנים, מרבנים מלהיטים. תנו לי הרבה מהחברים היקרים האלה, בלא מנת היגון שנפלה עליהם. מלח הארץ, ממש.
**
 
 "השוויון בנטל כבר לא יהיה על השולחן הלאומי יותר, כעת הוא נמצא בבג"צ ואקבל כל מה שבג"צ יקבע, בין אם הוא יקבל את העמדה שלנו ובין אם הוא יקבל את המתווה של הממשלה הנוכחית. הנושא לא יהיה על השולחן שלנו אם נרכיב את הממשלה הבאה". כך ח"כ יאיר לפיד, בצ'ט שקיים בפייסבוק. לכבד את פסיקת בג"ץ זה בסדר, צריך, הכרחי. אבל בידי חבר כנסת, בטח שר, לנסות, בדרכים חוקיות כמובן, להמשיך לפעול. למשל – חקיקה חדשה, והיו (הרבה) דברים מעולם.  גוף הנקרא 'הפורום לשוויון בנטל' מאוד לא אהב, בלשון המעטה, הכרזה זו של לפיד, וראה בה קריצה לחרדים, לקראת התמודדות אפשרית של לפיד על ראשות הממשלה. "הצהרתו האחרונה של לפיד בדבר הורדת סוגיית השוויון בנטל משולחן הממשלה, מסמלת עוד שלב בנטישתו ערכים מרכזיים שהוא מתיימר לייצג, לטובת חנופה בפני הקול
החרדי... זה אותו לפיד שרק לפני מספר חודשים נפגש עם הנהלת הפורום על מנת לבקש שיתוף פעולה כנגד ביטול חובת השרות לחרדים... זה אותו לפיד שעל כנפי המאבק לשוויון נכנס לכנסת ועכשיו בוגד במצח נחושה בציבור המשרתים". קשים חייו של פוליטיקאי.
 
 
 
*
"אני לא זקוקה להטפות מאיש...איפה היו כל הזועקים עד לקדנציה הזאת? יש המדברים את עצמם לדעת ויש את העושים", חלק (סלקטיבי...) מתגובת שרת המשפטים, איילת שקד, לפניית מועצת ארגון רבני צהר אליה, בה כתבו בין השאר כי "את מודעת לכובד האחריות המוטלת על כתפייך לעת הזו...הצורך המיידי הוא בדיינים שימונו על פי כישוריהם ומידותיהם הטובות, ולא על פי יכולתם להשביע רצונם של עסקנים פוליטיים ממפלגות שונות". וואוו. נראה, כי פתיל הסבלנות הן של רבני צהר והן של השרה שקד התקצר (מומלץ לשאול את שר הביטחון את שם המנתח שהאריך לו...). וזה לא שאין להם וגם לה סיבה להתעצבן. הם, כי זה שנים שהחרדים מטרפדים מינוי דיינים המזוהים עם הארגון הזה. לה, כי בניגוד ל'איתרוג' ממנו נהנתה שקד בשנתיים האחרונות ולאהדה הן בקרב ה'סרוגים' (זוכרים שזכתה במקום הראשון בפריימריס ב'בית היהודי'?) ואף להערכה בקרב החרדים, בשבועות האחרונים, 'אתרוג' זה החל להיסדק, ולו בגלל הסאגה הזו של בחירת דיינים. היבחרו של הרב איגרא לדיין בבית הדין הגבוה (לאחר שנים של מאמץ), בהחלט יכול להיזקף (גם) לזכותה, אבל כשרת משפטים, מצפים ממנה ל...עוד. גם למינוי דיינים ראויים 'סרוגים' לבתי הדין האזוריים. 'אולי לעת כזאת הגעת למלכות', כותבים לה בעתונות המגזר וברשתות החברתיות. "היכן היו כל הזועקים עד לקדנציה הזאת", הקשתה איילת שקד בנסיון להדוף את הביקורת. גברתי שרת המשפטים. עמדי מול המראה וקראי בקול גדול: אני שרת המשפטים הראשונה מטעם המחנה האמוני ה'סרוג' במדינת ישראל. קודם, זה לא היה. לכן כמעט שלא ניתן היה להגיע להישגים שמצפים ממך. אם תפספסי את ההזדמנות הזו (שיבות הוועדה לבחירת דיינים נדחו כבר פעמיים, לטענת אתר 'כיכר השבת' בגלל שהרב הראשי הספרדי יצחק יוסף עומד על כך שרוב הדיינים בביה"ד הגבוה יהיו ספרדים..., ובכלי תקשורת אחר נכתב כי שקד טרפדה עיסקה עם החרדים האשכנזים לעניין הדיינים, כי לא רצתה להסתכסך עם ש"ס...), לא בטוח שהיא תחזור מתישהו בימינו. "אני מאחלת לכל הפונים והתוקפים להצליח להביא לחצי ממינוי הדיינים הציוניים שהבאתי בתפקידי", הוסיפה שקד. שאפו. תודה לך, ואת תודי לקב"ה ולבוחרייך. אבל, דווקא בגלל שלא בטוח, ונכון יותר להעריך שבטוח שלא תהייה, הזדמנות כזאת בשנים הקרובות, מי יודע "אם לעת כזאת הגעת למלכות", ועלייך המלאכה לגמור. ומילה נוספת. איילת שקד זכתה לאהדה ולהערכה כה רבה, גם בגלל כישוריה אך גם בגלל אישיותה הסוחפת והמקרינה. עצה שלנו: אל תיסחפי 'להחזיר', 'להכניס' לאוהבייך המותחים עלייך ביקורת/ מנג'זים/ שולחים פוסטים (במידה שהם סבירים בסגנונם). תביני אותם, הכילי אותם. ביקורתם אינה לשם הביקורת.
*
בעיר בה אני גר, פתח תקווה, (ומן הסתם לא רק בה) מקיימת העירייה כנסים לכבוד הצעירות והצעירים המתגייסים לצה"ל או לשירות הלאומי. ראוי ומכובד. מה שצורם זה, שעפ"י דרישת מנהלי חלק מהמוסדות הדתיים (ברזולוציה ממוקדת יותר: הפרטיים התורניים), הכנס צריך להיות נפרד לבוגרי החינוך הדתי, לבל יתערבבו עם בוגרי (ובוגרות) החינוך הממלכתי. לא, לא התוכנית האמנותית היא שמפריעה. גם לא הציפייה לישיבה נפרדת (על זה בשם ה'יחד' ניתן אולי היה להתגבר. מה שמפריע זה הנוכחות. שבט (אחים?) גם יחד. כן אני יודע, לבוש לא צנוע (כאילו לא רואים את זה ברחוב הראשי של העיר או במכולת השכונתית). וכדומה. אבל מידיעה אישית – זה לא רק זה. עובדה, בעבר גם כשדובר על כנס לבוגרי החינוך הדתי, אחד התנאים היה כניסה נפרדת לבחורים, כניסה נפרדת לבחורות (כולם בוגרי החמ"ד). הכל סבבה, רק אל תספרו לי על עם אחד, לב אחד, כל ישראל חברים ושאר סיסמאות נבובות. נחמא פורתא – החברה' האלה יוצאים לחיים, בין אם זה בצבא, בשירות הלאומי, הסדר או מכינות – שם הם יפגשו (לחלקם, אולי לראשונה בחייהם) פנים אל פנים, אולי גם שכם אל שכם מתחת לאלונקה במסע המסכם, גם את אלה שעד כה היו עבורם 'מחוץ לגדר'.
**
חוק השבת שניסה ח"כ מיקי זוהר לקדם ייכנס שוב להקפאה, לאחר שהסיעות החרדיות, שקודם נראה היה כי יסכימו ולו בשתיקה להעביר את החוק הודיעו כי יתנגדו לו כיוון שהוא 'מפר את הסטאטוס-קוו. ב'גדול', החוק בא ליישם את מרבית המלצות אמנת מדן-גביזון, שעיקרן – איסור (כמעט מוחלט) של מסחר בשבת, לעומת היתר לפעולות פנאי ובילוי, וכן מינימום תחבורה ציבורית במקומות ספציפיים. הפרת הסטאטוס-קוו? עם השנים חל בו כרסום עצום, ובכיוון אחד. בכל רחבי הארץ פועלים מדי שבת מתחמי קניות אליהם מגיעים רבבות. החוק? אוסר, אבל מי שם. כמה חבל שבגלל שיקולים קואליציוניים חוששים לגעת ב'תפוח אדמה' לוהט כמו ענייני דת-מדינה. מתי הוא הזמן המתאים לעשות בו סדר?
 

(הדברים מובאים גם בעלון 'שבתון' שבת זו)