כתבות
פרשת השבוע "חוקת"
ב' תמוז ה'תשע"ו 08/07/2016
מערכת "פיתה"
פרשתנו עוסקת באחד האירועים המשמעותיים במסעות בנ"י במדבר - החטא של משה רבנו, באירוע שנחקק בזכרון האנושי לדורי דורות שכונה "פרשת מי המריבה". השנה היא שנת הארבעים. מרים אחות משה ואהרון מתה ואיתה נעלמה הבאר הנודדת. העם כדרכו מתלונן על חוסר מים. הקב"ה הורה למשה לכנס את העם, לדבר אל הסלע ולראות כיצד באופן ניסי יצאו מהסלע מים. משה חרג מההנחיות שקיבל ובמקום לדבר אל הסלע הוא הכה בו פעמיים עד שמים רבים ניגרו ממנו. בגין חטאו של משה נגזר עליו כי הוא לא יזכה להכנס אל א"י. נשאלת השאלה: על שום מה נענש משה רבנו? הרמב"ן פירש את הדברים באומרו כי חטאו של משה היה בכך שביטא חוסר סבלנות כלפי העם וכעס עליהם. תרעומת משה באה לידי ביטוי במילים "ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים". יש כאן סערת רגשות לאחר ארבעים שנות הליכה במדבר, משה חרג ממזגו הטוב וביטא לראשונה כעס עליהם, ביטא רגש שלילי. משה היה מתוסכל כי אחרי ארבעים שנה העם לא למד כלום על השגחתו של הקב"ה עליהם. הקב"ה מעניש את משה בעונש כבד שלא יזכה להכניס את העם לא"י ולמרות כל התחינות של משה שהקב"ה ימחל לו, בכל זאת בקשותיו לא נענו. הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה וממשה היו ציפיות גבוהות יותר מאדם רגיל. בתור מורה הדרך לעם ישראל היה עליו לכבוש את כעסו ולגלות יותר סבלנות ורוך. מה זה יכול ללמד אותנו? ההנחיה של הקב"ה למשה לדבר אל הסלע מרמזת על החשיבות הגדולה שטמונה בכוחו של הדיבור. המציאות של היום מוכיחה שעל מנת להתנהל נכון בעולם יש צורך להיות באווירה של למידה מתמדת ובראש ובראשונה לראות את הצד השני ואת צרכיו היחודיים וכיצד אוכל להגיע אל מי שאני מדבר ומשוחח עמו כעת. אם נשכיל לדבר בנחת איש לרעהו ולא ח"ו להתנהג בביריונות, העולם יראה הרבה יותר טוב.
פרשת חוקת
כל אחד וההנעה שלו
"אני משלם להם יותר מהמקובל בענף,
הם מקבלים בונוסים שנתיים מכובדים,
אני גם משתדל לבוא לקראתם בכל בקשה אישית
ובכל זאת…..
איכות העבודה המתבצעת היא בינונית,
העובדים לא ממהרים לחזור אל הלקוחות,
נעדרים הרבה
והכי מתסכל….
מבלים שעות בפייסבוק ובווטסאפ (שזה לדעתי כבר גובל בגניבה….)"
זהו ציטוט משיחה שהייתה לי השבוע עם אורן מנכ"ל בחברה בת 150 עובדים.
לשאלתי, מה משפיע על המוטיבציה של העובדים?
אורן ענה באופן חד משמעי – השכר !
ומה לגבי נושאים נוספים כגון:
עניין, אפיקי קידום, התפתחות אישית ומקצועית, אתגר, מערכות יחסים עם עמיתים וממונים, מוניטין אישי וכו'?
אורן ענה: הם חשובים,
אך הרצון לקידום ולהתפתחות אישית נובעים מהשאיפה שהקידום יביא אתו שכר גבוה יותר…."
אורן צודק, אך רק באופן חלקי,
כדי שמנהל יניע את עובדיו ויגביר את רמת שביעות הרצון שלהם,
באופן שיתבטא גם בתפוקות ובביצועים,
עליו להכיר את המרכיב שמניע כל אחד מעובדיו
מתוך מגוון התגמולים והאמצעים,
ולפעול בהתאם ("שיטת הקפיטריה").
כך למשל עובד שמונע מהרצון להתקדם ולהתפתח –
בונוס ועליה בשכר, לא יניעו אותו כמצופה ובוודאי לא לטווח ארוך.
על סוגיה זו בפרשת השבוע, פרשת חוקת, משה מתבקש בפסוק כ"ה:
"קַח, אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-אֶלְעָזָר, בְּנוֹ; וְהַעַל אֹתָם, הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף, וּמֵת שָׁם" (במדבר כ', כה-כו).
באופן מעניין,
משתמש הכתוב בפועל "קח", פועל המתייחס לרוב לחפצים ומטלטלים אך לא לבני אדם.
רש"י מפרש: "קח – למשוך אותו בדברי ניחומים, אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך – מה שאין אני זכאי לכך"
באופן דומה, ישנם מקרים נוספים בהם יש שימוש בשורש ל.ק.ח כלפי אנשים כגון:
- " וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ" (שמות יד', ו) פרעה לוקח את עמו בדברים המשכנעים את הלב – לבוא עמו להחזיר את רכושם ואת עבדיהם.
- "אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא, טז) רש"י מבאר, ולקחת – קחם בדברים, אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של המקום.
- ועוד…
בכל המקרים הנ"ל כאמור השימוש בשורש ל.ק.ח מבטא שכנוע והנעת אנשים בדברי ניחומים ייחודיים לכל אחד.
בפרשתנו, אהרון מתבקש לעלות להר ההר כדי…
למות (!)
התגובה האנושית הטבעית למצב זה הוא התנגדות, סירוב והתחמקות.
אך משה מדבר אל אהרון דברי ניחומים באומרו כי הוא זוכה למעלה גדולה, בכך שרואה את בנו יורש את כתרו – מה שלמעשה משה לא זוכה לו.
דברי ניחומים אלה מרצים ומניעים את אהרון.
אנו לומדים ממשה ואהרון כי כדי להניע אנשים על מנהיג להכיר בהטרוגניות הקיימת בין בני אדם המתבטאת בין היתר, בערכים, בגישות ובדעות שונות.
כל אדם מונע מדברים שונים ולכן על מנהיג להכיר את אנשיו ולזהות מה חשוב לכל אחד ולהציע ממגוון האפשרויות את המרכיב הספציפי שיהווה אמצעי שכנוע ויניע את האדם לעבר המטרה בחפץ לב ומרצון.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
- שבת שלום לכולם
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
DUmtmjEfOtGfuGGjaW
Apcporiatien for this information is over 9000-thank you!
Lakisha
13/08/2016 19:47:31
פרשתנו עוסקת באחד האירועים המשמעותיים במסעות בנ"י במדבר - החטא של משה רבנו, באירוע שנחקק בזכרון האנושי לדורי דורות שכונה "פרשת מי המריבה". השנה היא שנת הארבעים. מרים אחות משה ואהרון מתה ואיתה נעלמה הבאר הנודדת. העם כדרכו מתלונן על חוסר מים. הקב"ה הורה למשה לכנס את העם, לדבר אל הסלע ולראות כיצד באופן ניסי יצאו מהסלע מים. משה חרג מההנחיות שקיבל ובמקום לדבר אל הסלע הוא הכה בו פעמיים עד שמים רבים ניגרו ממנו. בגין חטאו של משה נגזר עליו כי הוא לא יזכה להכנס אל א"י. נשאלת השאלה: על שום מה נענש משה רבנו? הרמב"ן פירש את הדברים באומרו כי חטאו של משה היה בכך שביטא חוסר סבלנות כלפי העם וכעס עליהם. תרעומת משה באה לידי ביטוי במילים "ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים". יש כאן סערת רגשות לאחר ארבעים שנות הליכה במדבר, משה חרג ממזגו הטוב וביטא לראשונה כעס עליהם, ביטא רגש שלילי. משה היה מתוסכל כי אחרי ארבעים שנה העם לא למד כלום על השגחתו של הקב"ה עליהם. הקב"ה מעניש את משה בעונש כבד שלא יזכה להכניס את העם לא"י ולמרות כל התחינות של משה שהקב"ה ימחל לו, בכל זאת בקשותיו לא נענו. הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה וממשה היו ציפיות גבוהות יותר מאדם רגיל. בתור מורה הדרך לעם ישראל היה עליו לכבוש את כעסו ולגלות יותר סבלנות ורוך. מה זה יכול ללמד אותנו? ההנחיה של הקב"ה למשה לדבר אל הסלע מרמזת על החשיבות הגדולה שטמונה בכוחו של הדיבור. המציאות של היום מוכיחה שעל מנת להתנהל נכון בעולם יש צורך להיות באווירה של למידה מתמדת ובראש ובראשונה לראות את הצד השני ואת צרכיו היחודיים וכיצד אוכל להגיע אל מי שאני מדבר ומשוחח עמו כעת. אם נשכיל לדבר בנחת איש לרעהו ולא ח"ו להתנהג בביריונות, העולם יראה הרבה יותר טוב.
פרשת חוקת
כל אחד וההנעה שלו
"אני משלם להם יותר מהמקובל בענף,
הם מקבלים בונוסים שנתיים מכובדים,
אני גם משתדל לבוא לקראתם בכל בקשה אישית
ובכל זאת…..
איכות העבודה המתבצעת היא בינונית,
העובדים לא ממהרים לחזור אל הלקוחות,
נעדרים הרבה
והכי מתסכל….
מבלים שעות בפייסבוק ובווטסאפ (שזה לדעתי כבר גובל בגניבה….)"
זהו ציטוט משיחה שהייתה לי השבוע עם אורן מנכ"ל בחברה בת 150 עובדים.
לשאלתי, מה משפיע על המוטיבציה של העובדים?
אורן ענה באופן חד משמעי – השכר !
ומה לגבי נושאים נוספים כגון:
עניין, אפיקי קידום, התפתחות אישית ומקצועית, אתגר, מערכות יחסים עם עמיתים וממונים, מוניטין אישי וכו'?
אורן ענה: הם חשובים,
אך הרצון לקידום ולהתפתחות אישית נובעים מהשאיפה שהקידום יביא אתו שכר גבוה יותר…."
אורן צודק, אך רק באופן חלקי,
כדי שמנהל יניע את עובדיו ויגביר את רמת שביעות הרצון שלהם,
באופן שיתבטא גם בתפוקות ובביצועים,
עליו להכיר את המרכיב שמניע כל אחד מעובדיו
מתוך מגוון התגמולים והאמצעים,
ולפעול בהתאם ("שיטת הקפיטריה").
כך למשל עובד שמונע מהרצון להתקדם ולהתפתח –
בונוס ועליה בשכר, לא יניעו אותו כמצופה ובוודאי לא לטווח ארוך.
על סוגיה זו בפרשת השבוע, פרשת חוקת, משה מתבקש בפסוק כ"ה:
"קַח, אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-אֶלְעָזָר, בְּנוֹ; וְהַעַל אֹתָם, הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף, וּמֵת שָׁם" (במדבר כ', כה-כו).
באופן מעניין,
משתמש הכתוב בפועל "קח", פועל המתייחס לרוב לחפצים ומטלטלים אך לא לבני אדם.
רש"י מפרש: "קח – למשוך אותו בדברי ניחומים, אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך – מה שאין אני זכאי לכך"
באופן דומה, ישנם מקרים נוספים בהם יש שימוש בשורש ל.ק.ח כלפי אנשים כגון:
- " וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ" (שמות יד', ו) פרעה לוקח את עמו בדברים המשכנעים את הלב – לבוא עמו להחזיר את רכושם ואת עבדיהם.
- "אֶסְפָה-לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, כִּי-הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו; וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא, טז) רש"י מבאר, ולקחת – קחם בדברים, אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של המקום.
- ועוד…
בפרשתנו, אהרון מתבקש לעלות להר ההר כדי…
למות (!)
התגובה האנושית הטבעית למצב זה הוא התנגדות, סירוב והתחמקות.
אך משה מדבר אל אהרון דברי ניחומים באומרו כי הוא זוכה למעלה גדולה, בכך שרואה את בנו יורש את כתרו – מה שלמעשה משה לא זוכה לו.
דברי ניחומים אלה מרצים ומניעים את אהרון.
אנו לומדים ממשה ואהרון כי כדי להניע אנשים על מנהיג להכיר בהטרוגניות הקיימת בין בני אדם המתבטאת בין היתר, בערכים, בגישות ובדעות שונות.
כל אדם מונע מדברים שונים ולכן על מנהיג להכיר את אנשיו ולזהות מה חשוב לכל אחד ולהציע ממגוון האפשרויות את המרכיב הספציפי שיהווה אמצעי שכנוע ויניע את האדם לעבר המטרה בחפץ לב ומרצון.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
- שבת שלום לכולם
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
DUmtmjEfOtGfuGGjaW
Apcporiatien for this information is over 9000-thank you!
Lakisha
13/08/2016 19:47:31