במה זכה בלק שתקרא פרשה על שמו? מלבד בלק היו עוד אנשים שנקראו פרשיות על שמם. נח, יתרו, קורח ופנחס. גם בהם רבותינו שאלו את עצמם במה זכו? ברור שכולם היו אנשים מצויינים ועשו מעשים לא פשוטים. אבל בכל תקופת התורה היו אנשים נוספים שפעלו לאין שעור טוב יותר ושמגיע להם גם איזה שהוא צל"ש. במה זכו דווקא אלה? אחד ההסברים מצביע על כך שיש מכנה משותף אחד לכולם - שהם יצרו תפנית במהלך האירועים. מעשיהם, אולי לא היו גדולים יותר או חשובים יותר,  משל אחרים, אלא שהם היוו נקודת ציון בהיסטוריה, שבה פסקה תופעה אחת והחלה תופעה אחרת. אצל נח - האנושות היתה צריכה להימחק מעל פני האדמה, והנה מופיע נח וחלה תפנית, האנושות נוצרה מחדש. אצל יתרו - היה אי סדר והרבה בלבול. לא היה קוד התנהגותי. בא יתרו וגרם לתפנית. הוא הציג לבנ"י את תורת הניהול. הוא לימד אותם שלא מספיק לקבוע יעד, צריך גם לדעת איך מבצעים זאת ביעילות. אצל קורח - היו מחלוקות ומריבות שאיפיינו את העם מרגע יציאתם ממצרים. ההתפרצות של קורח הגיע לשיא מכוער אבל שמה קץ לתופעה הזו ויצרה תפנית. כשהאדמה פצתה את פיה יחד עם קורח וכל עדתו, לא חזרו על עצמם מחלוקות קשות מעין אלה במשך כל מסע בנ"י במדבר. אצל פנחס - היה חשש להתבוללות של בנ"י. היה סיכון ממשי שישראל יבלע במואב ובנות מואב בעם ישראל. היתה כאן אפשרות ריאלית להתבוללות טוטלית ולהכחדה רוחנית. בא פנחס עם חרב שלופה ובבת אחת עצר את המגפה הרוחנית שלא היתה כמוה קודם או אחר כך. אבל למה בלק? השפה שבנ"י הבינו מרגע יציאתם ממצרים, היתה השפה החומרית. אפשר היה לדבר איתם ולהרגיע אותם רק בשפת השומים, הבצלים, המן והשלוים. זו היתה השפה של הציבור ברדיפה אחרי החומריות. במפגש עם בלעם, הציבור הזה למד משהו שהיה חדש עבורו, שהכסף לא קונה את הכל! בא מלך עשיר כמו בלק, המגייס את הטוב שבקוסמים, ועם כל עוצמתו וכספו אינו מסוגל להתקדם למטרתו אפילו צעד אחד. הלקח שהעם למד מבלק היה, שהון לא יכול לקנות ברכות או קללות או ערכים. הוא הבין שהרבה פעמים השידוך בין הון לשלטון מוביל למפח נפש. נשים את מבטחינו בבורא עולם והשפע יבוא כבר מאליו. 


מיהו מנהיג, מהי מנהיגות?
 מחקרים רבים מתמודדים עם הניסיון להגדיר מיהו מנהיג ומהי מנהיגות ?
מקובל להגדיר מנהיגות כיכולת להשפיע על התנהגות אנשים לצורך השגת מטרות קבוצתיות, ליצור חזון, להניע לפעולה, לחולל שינוי; וזאת ע"י שימוש בכוח ההתייחסות והמומחיות – בכוח ההיגיון והרגש.
ייחודו של המנהיג, אם כן, טמון ביכולתו לזהות מטרה, להניף דגל, להציע דרך (לעיתים לא קונבנציונלית)  ולשכנע אנשים ללכת אחריו לשם השגת המטרה.
על כך בפרשתנו, פרשת בלק, שם נאמר:
" וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד–כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כב, ב-ג).
נשאלת השאלה,
מה מיוחד במראה שראה בלק?
שהרי ראה "אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי"
לכאורה בלק שמע וראה את מה שכל העולם היה עד לו –
מעשי הניסים והניצחונות נגד מלכים חזקים אשר מלווים את בני ישראל היוצאים ממצרים.
אלא הפרשנים מסבירים את גדולתו של בלק בכך –
שראה את מה שעשה ישראל לשני המלכים הגדולים, עוג וסיחון –
המלכים שעמי האזור סמכו על גבורתם –
ובלק ידע להסיק מסקנה נבונה ונכונה ולפעול באופן מעניין ויצירתי להשגת המטרה.
נסביר,
בלק הבין – שכדי להרחיק את הסכנה ואת האויב, ישנן שתי דרכים העומדות בפניו:
להילחם או לעשות שלום.
אך המציאות בשטח הצביעה על כך שהמואבים מפוחדים ("וַיָּגָר מוֹאָב") ולעם מפוחד אין סיכוי לנצח במלחמה, שכן, אף גיבורים בהיותם פוחדים ינחלו מפלה ולכן בלק הבין כי לא במלחמה תהיה תשועת המואבים.
מנגד,  מואב מאסו ושנאו את ישראל ("וַיָּקָץ מוֹאָב") ולכן לא סביר כי ניתן יהיה להרחיק את הסכנה בדרכי שלום.
בלק, אם כן, מוצא את עצמו ב-dead end, בו שני הפתרונות האפשריים, שלום או מלחמה, לא ישימים במקרה של מואב.
אז מה הדרך הנכונה להתמודד עם האויב?
וכאן בלק מגלה את חכמתו – להילחם בישראל בנשק שלהם.
ידוע היה כי כוחם של בני ישראל  הוא בפיהם, בתפילותיהם –
ולכן המסקנה המתבקשת ע"י בלק, היא שיש להביס אותם באותה דרך.
על כן בלק שולח משלחת מזקני מואב אל בלעם, הידוע ביכולתו לקלל ולהשפיע על עם כדי שייחלש ויובס.
בדרך זו רצה בלק להעצים את תחושת האומץ והכוח בקרב המואבים ולסייע להם להילחם ברוב עוז ולנצח.
אמרה ידועה גורסת כי,
'מנהיגים גדולים –
אמיצים כדי לחשוב בצורה שונה
ונועזים כדי להאמין שהם יכולים לשנות את העולם'.
ללא ספק בלק היה מנהיג אמיץ ונועז שידע לזהות מצבים ובעיות המחייבים שינוי וזאת ע"י אבחון רגיש של מצב עמו וחולשותיו ופעל לפיתרון יעיל באופן  יצירתי ו"מחוץ לקופסא".
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
   
• שבת שלום לכולם