ועדת הכנסת לקליטה ועליה התכנסה הבוקר, יום ראשון, באולם מועצת עירית פתח תקווה. מבין חברי הוועדה הגיעו חברי הכנסת אברהם נגוסה (יו"ר), יואל רוזבוב ורוברט אילטובץ האורחים שמעו על היקפי הקליטה בעיר, ובעיקר על הסחבת בה נוקט משרד הקליטה בכל הקשור לתקציבים שהוא אמור להעביר לרשות המקומית.
 
מהעירייה הייתה נציגות גדולה ומכובדת של ראש העיר איציק ברוורמן, המנכ"ל יעקב ממן, חבר המועצה רון כץ, סגלית הלל – יאראק מנהלת אגף יסודי, רויטל שפירא מנהלת אגף על-יסודי, אנשי המינהל, אגף הנוער, אגף הקליטה ועוד.
 
ראש העיר אמר בפתח דבריו כי פ״ת שמחה על קליטת העולים בעיר שכיום מהווים כ-25 אחוז מכלל התושבים, כאשר בולטות הקהילה של יוצאי אתיופיה וזו של יוצאי בריה"מ, שתי קהילות מצוינות שתורמות הרבה לעיר.
ברוורמן ציין כי לפני שנתיים הוקמה בעיר ועדת היגוי לקליטת יוצאי אתיופיה לבדיקת המשאבים שניתנים כדי לראות שהכספים שמועברים אכן מגיעים למטרות הנכונות וכן לראות צרכים נוספים כדי להוסיף השקעות.




ראש העיר אמר כי המטרה לאחד בין התושבים אך בלא לוותר על שמירת יחודה של כל קהילה וקהילה והמסורת שלה. מתוך זה נעשים אירועים ייחודיים לקהילה, כדי שהילדים שנולדו בארץ יידעו מהיכן הגיעו הוריהם ומה המורשת שלהם.
רעיה  ליכטמנובה, מנהלת אגף הקליטה והעליה, סיפרה כי בעיר 49,790 אלף עולים חדשים. בשנה האחרונה העיר קלטה 8,800 עולים חדשים ותושבים חוזרים.
ציינה כי בקייטנות, למרות שלא מועבר תקציב ממשרד הקליטה, העירייה מממנת את הקייטנה לעולים. כן פרטה אירועי תרבות רבים ייעודיים לקהילות השונות. ציינה את הקושי גדול לעבוד מול משרד הקליטה. כדוגמא סיפרה כי רק היום, כחצי שנה אחרי שהעירייה החלה ללחוץ, הגיעו מהמשרד כספים. "אנחנו מתחילים פרויקטים ולא יודעים בסוף מה יאושר ומה לא", הוסיפה.
מנכ"ל העירייה הציג שיש בעיה קשה בעיר ולדעתו בארץ בכלל לגבי הנוער והתושבים הוותיקים. יש בעיית אלימות קשה בעיקר בסופי שבוע.
העירייה משקיעה משאבים גדולים בשיתוף עיר ללא אלימות במדריכי רחוב. ממן קרא לוועדה למצוא דרך איך אפשר ללחוץ לתקצוב הדברים האלו, "כי אפשר שהכל יפול על העירייה".
חבר הכנסת יואל רוזבוזוב אומר שהקשיים עליהם הצביעו נציגי העירייה הם שומעים גם ממקומות אחרים. האוצר נוהג לאחר מאוד בהעברת תקציבים, דבר שגורם לקשיים רבים. למשל, בפ"ת הוקצב מיליון וחצי שקל למצלמות אבל עד עכשיו העיר הוציאה כבר 4 מליון.
המנכ"ל קרא לוועדה למצוא את הדרך לקצר את התהליך.
למשל, בעיר יש כ 160 ילדים שלומדים מחוץ לעיר והמדינה הבטיחה שהיא תממן את ההסעות  ועד היום לא העבירו את התקציב.
כמו כן סיפר כי זה כשנתיים לא מגיע התקציב להסעות, שנאמד בכ- 400 אלף שקל בשנה.
יוספה קין, מנהלת אגף שרותי חברה חינוכית הציגה את כמות התלמידים בגיזרת העולים החדשים.
עלות ההסעות לשנה של תלמידי העיר היא כ-5 מליון שקל, וללא עזרה מהממשלה העירייה לא תוכל להמשיך בכך.
הוצגו נתוני הצלחת הבגרויות של ילדי העולים;
מישורון מתוך 18 בנות 17 סיימו כאשר 5 בבגרות מצטיינת 94% הצלחה, ברנר 5 תלמידים מתוך 5 סיימו בגרות 100% הצלחה.
בהמשך הציגו ראשי אגפים נוספים ואנשי הקהילה את דבריהם לגבי קליטת העובדים בעיר.
כולם הציגו שהבעייה הגדולה היא תקציבי הממשלה שמובטחים אבל לא מגיעים או מגיעים לאט.
בהמשך הוועדה ערכה סיור בבית כנסת בשכונת עמישב ובמועדון בשכונת יוספטל.