נטע, בחורה בת 25, נלחמת על הבית גם שנה אחרי ההתנתקות. היא נקרעת בין רצונה להמשיך את דרכה של דודתה לאה, ממייסדות היישוב שחרב, ולחנך את בנה איתן לאור חזון ההתיישבות, לבין דרכו של בעלה הסובר כי מה שהיה – תם ונגמר. היא נותרת בודדה בהתמודדות עם תחושות העקירה, האובדן והכמיהה לבית. נואשת ליציבות, היא חולמת להחזיר את הזמן לאחור. עיוורת למחיר שגובה ממנה הרדיפה אחר החלום, היא מדרדרת עצמה לאובדן חדש- אובדן ההווה, ויחסיה עם בעלה ובנה מתערערים.



ההצגה נוצרה עקב חיבור פשוט ואנושי של צוות היוצרות עם הנושא. הם הקשיבו לסיפור, לחוויות, לאווירה, לגעגועים ולכאב .על אף הזמן הרב שעבר, הפצעים עוד לא הגלידו, והטראומה מפעפעת עד היום בנשים רבות, בדומה לנטע. תמr חלוצי, מחזאית ההצגה מספרת כי לאחר ההצגה הן נוהגות לקיים דיון עם הקהל על תהליך היצירה. "אנו מקוות לגשר בין חילוניים לדתיים דרך ההצגה ולקרב לבבות", אמרה ל'פיתה'.
ההצגה מאפשרת הצצה אל אנשים "אחרים" מאיתנו, שהם למעשה דומים משנדמה. כל אדם שאי פעם השתייך למקום, או איבד אדם קרוב, יכול להזדהות עם הצגה כזו.
בימוי: אופל לוי, משחק: שני סטי , צילום סטילס: נעמה ליטנר
ההצגה הקרובה: 2.8, יום ג', פתח תקווה, אולם שרת, בשעה 21:00. ההצגה תועלה בשיתוף האגף לתרבות תורנית בעפ"ת ובחסותו.