כתבות
פרשת "מטות"
כ"ב תמוז ה'תשע"ו 28/07/2016
מערכת "פיתה"
פרשת מטות
הכעס מעוור – Be Positive
ידוע כי גישה חיובית זה כח. אימוץ גישה חיובית ואופטימית כערך וכדרך התנהגות מתוך הסתכלות על 'חצי הכוס המלאה' טומנת בחובה כלי ניהולי רב-עוצמה להגברת הביצועים ולעובדים מחויבים יותר ומצליחים יותר.
עם זאת, לעיתים עולה בנו רגש של כעס, זה קורה למשל כאשר דברים אינם מסתדרים כפי שתכננו, או כאשר עובדים אינם מחויבים למשימה דוחקת כפי שצפינו או למשל כאשר מוטלת עלינו מטלה שלתחושתנו אינה בתחום אחריותנו ועוד.
פרשתנו, פרשת מטות, מתייחסת לנושא הכעס בפסוק:
"וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה, עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה" (במדבר ל"א, י"ד) ובהמשך נאמר: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל-אַנְשֵׁי הַצָּבָא, הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה" (במדבר ל"א, כא)
רש"י מפרש: לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים.
בנוסף, רשי מונה עוד שני מקומות בהם הכעס הביא את משה לידי טעות:
- ויקרא י', ט"ז: "וַיִּקְצֹף עַל-אֶלְעָזָר וְעַל-אִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן" מאחר ומשה כעס על בני אהרון על כך שלא אכלו את כל קורבן החטאת כנדרש, נעלמה ממנו ההלכה שהיו אבלים באותו זמן על מות אחיהם נדב ואביהוא.
- במדבר כ', י': "וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים–הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" משה היכה על הסלע במקום לדבר אליו וכדברי רש"י: "על ידי הכעס – טעה"
נשאלת השאלה,
מה יש בכעס שמביא לידי טעות?
כאשר אדם כועס כל רעיונו, הגיגיו ומבטו מצטמצמים לנקודה אחת – לנקודה שמכעיסה אותו ואין ליבו ומוחו פנויים לראות את התמונה הרחבה – הוא הופך לצר רואי (ולקצר רואי) ואינו יכול לשקול את העניין במידה הראויה ולכן בהכרח יבוא לידי טעות.
בהיבט הבלשני נציין כי בשפה העברית ישנן מילים רבות לתיאור כעס כגון: חימה, זעם, זעף, אף, רוגז, עברה, חרון, קצף, יציאה מהכלים ועוד. ריבוי המילים ממחיש את השפעותיו של הכעס על חלקים שונים בגוף ובנפש האדם. כך למשל המונח 'חרון אף' רומז על קצב נשימה, בעוד 'קצף' מעיד על יובש בפה ו'חימה' על התלהטות והתחממות הגוף כתוצאה מהכעס.
עם זאת נציין כי הכעס הוא תגובה טבעית-אנושית. ולכן כמנהלים מחובתנו ללמוד להימנע מהכעס או לכל הפחות לשלוט בו– במינון, בעוצמה ובנושאים המביאים אותנו לידי כעס ע"י רכישת ביטויי תגובה מתונים, צמצום משך הכעס ומתן אפשרות לדרך מוצא. מעבר לחשיבות ברמה האישית, זה חשוב גם למיצוב בעיני העובדים, שכן אם אתה רוצה להיות מספר אחד בעיני עובדיך הם חייבים לדעת שהם מספר אחד אצלך וזה מתחיל באופן ההתייחסות שלך אליהם – ביכולת לשלוט בתגובות ולהתנהג אליהם בסבלנות ובסובלנות, או במילים אחרות, להיות חיובי.
אמרה ידועה גורסת כי לכעוס, זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים וחכמים דרשו להיות מתונים "קשה לכעוס ונוח לרצות" כדי לשמור אותנו מטעות ולשמור על בריאותנו הפיזית והנפשית.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
הכעס מעוור – Be Positive
ידוע כי גישה חיובית זה כח. אימוץ גישה חיובית ואופטימית כערך וכדרך התנהגות מתוך הסתכלות על 'חצי הכוס המלאה' טומנת בחובה כלי ניהולי רב-עוצמה להגברת הביצועים ולעובדים מחויבים יותר ומצליחים יותר.
עם זאת, לעיתים עולה בנו רגש של כעס, זה קורה למשל כאשר דברים אינם מסתדרים כפי שתכננו, או כאשר עובדים אינם מחויבים למשימה דוחקת כפי שצפינו או למשל כאשר מוטלת עלינו מטלה שלתחושתנו אינה בתחום אחריותנו ועוד.
פרשתנו, פרשת מטות, מתייחסת לנושא הכעס בפסוק:
"וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה, עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה" (במדבר ל"א, י"ד) ובהמשך נאמר: "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל-אַנְשֵׁי הַצָּבָא, הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה" (במדבר ל"א, כא)
רש"י מפרש: לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים.
בנוסף, רשי מונה עוד שני מקומות בהם הכעס הביא את משה לידי טעות:
- ויקרא י', ט"ז: "וַיִּקְצֹף עַל-אֶלְעָזָר וְעַל-אִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן" מאחר ומשה כעס על בני אהרון על כך שלא אכלו את כל קורבן החטאת כנדרש, נעלמה ממנו ההלכה שהיו אבלים באותו זמן על מות אחיהם נדב ואביהוא.
- במדבר כ', י': "וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים–הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה, נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" משה היכה על הסלע במקום לדבר אליו וכדברי רש"י: "על ידי הכעס – טעה"
מה יש בכעס שמביא לידי טעות?
כאשר אדם כועס כל רעיונו, הגיגיו ומבטו מצטמצמים לנקודה אחת – לנקודה שמכעיסה אותו ואין ליבו ומוחו פנויים לראות את התמונה הרחבה – הוא הופך לצר רואי (ולקצר רואי) ואינו יכול לשקול את העניין במידה הראויה ולכן בהכרח יבוא לידי טעות.
בהיבט הבלשני נציין כי בשפה העברית ישנן מילים רבות לתיאור כעס כגון: חימה, זעם, זעף, אף, רוגז, עברה, חרון, קצף, יציאה מהכלים ועוד. ריבוי המילים ממחיש את השפעותיו של הכעס על חלקים שונים בגוף ובנפש האדם. כך למשל המונח 'חרון אף' רומז על קצב נשימה, בעוד 'קצף' מעיד על יובש בפה ו'חימה' על התלהטות והתחממות הגוף כתוצאה מהכעס.
עם זאת נציין כי הכעס הוא תגובה טבעית-אנושית. ולכן כמנהלים מחובתנו ללמוד להימנע מהכעס או לכל הפחות לשלוט בו– במינון, בעוצמה ובנושאים המביאים אותנו לידי כעס ע"י רכישת ביטויי תגובה מתונים, צמצום משך הכעס ומתן אפשרות לדרך מוצא. מעבר לחשיבות ברמה האישית, זה חשוב גם למיצוב בעיני העובדים, שכן אם אתה רוצה להיות מספר אחד בעיני עובדיך הם חייבים לדעת שהם מספר אחד אצלך וזה מתחיל באופן ההתייחסות שלך אליהם – ביכולת לשלוט בתגובות ולהתנהג אליהם בסבלנות ובסובלנות, או במילים אחרות, להיות חיובי.
אמרה ידועה גורסת כי לכעוס, זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים וחכמים דרשו להיות מתונים "קשה לכעוס ונוח לרצות" כדי לשמור אותנו מטעות ולשמור על בריאותנו הפיזית והנפשית.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה