הפרשה פותחת "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.... ושפטו את העם משפט צדק". לכאורה המילה "לך" מיותרת. כותב ה"כלי יקר", קשוט עצמך תחילה, כלומר, קודם דאג שתהיה אתה מושלם, ורק אחר כך תוכל להתפנות להשפיע על אחרים שייטיבו דרכיהם. ברוח דומה פירש האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה: "שופטים ושוטרים תתן לך" - כשאדם שופט בקביעות את עצמו, רואה את הליקויים שבו וגם את המעלות של אחרים, הגיוני שאז "ושפטו את העם משפט צדק". אבל מי שרק רואה את חסרונות הזולת ולא רואה את הגיבנות שלו עצמו, אחד כזה טבעי שימנע משפט צדק. שבת שלום לכולם ושתמיד נראה במעלותיהם הטובים של אחרים ואל נשפוט אחרים עד שנגיע למקומם

מה נעדיף – יזם או ביצועיסט?
פרופ′ אדיג′ס הגדיר ארבעה סגנונות ניהול מרכזיים ההכרחיים לארגון על מנת להצליח:

1. ביצועיסט (Producer): מעשי ופרקטי, מסור ומשקיע, מתמקד בטווח הקצר מתפקד טוב במצבי לחץ.
2. אדמיניסטרטור (Administrative): מתמקד ביעילות, סדר ותכליתיות, מתרכז בדרך ובשיטה בה הדברים מתבצעים בטווח הקצר.
3. יזם (Entrepreneur): בעל חזון, יצירתי, רואה דברים לפני כולם, בעל יכולת ביצוע קטנה.
4. אינטגרטור (Integrator): רואה את התמונה הארגונית הכוללת ומאחד בין הסגנונות, מוביל שינויים בתהליכים שיטתיים.

עפ"י פרופ′ אדיג′ס, המנהל המושלם אינו קיים, כלומר סגנון ניהולי  אחד אינו מספיק לניהול חברה מצליחה, אלא שילוב של ארבעת הסגנונות (במינונים שונים) הוא שמביא להצלחה.
על כך, בפרשתנו פרשת שופטים, שם נאמר:
"שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ:  בְּתוֹךְ אַרְצְךָ–אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ. תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ" (דברים יט′, ב-ג)
הציווי עוסק בהקצאת ערי מקלט אליהן ינוס הרוצח בשוגג כדי להישמר מנקמת משפחת הנרצח –  "גאולת דם".
התורה למעשה היא הראשונה  מבין חוקי הקדמונים (כגון חמורבי, החיתים ועוד) אשר עושה הבחנה בין רוצח במזיד ובכוונה תחילה, לבין רוצח בשוגג מבלי איבה וללא תכנון מוקדם. גישה זו נתפסת כמתקדמת מבחינת החשיבה האנושית ההומנית אשר נותנת משקל לכוונתו של האדם ולא רק לפעולתו.
עם זאת, במקרה זה, התורה אינה מסתפקת רק בציווי שיש להציל את הרוצח בשוגג מידי גואל הדם אלא גם מוסיפה מעין "הוראות ביצוע" כפי שמפורט להלן:

1. יש להקצות ערים מיוחדות למטרה זו.
2. על הערים להיות במרחקים שווים ולא מרוכזות במקום אחד, על מנת שיהיו זמינות מכל נקודה בארץ (וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ).
3. יש להכין שילוט והכוונה לערים כדי שניתן יהיה למצוא אותן בקלות (תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ)
4. יש לסלול את הדרכים המובילות לערי המקלט כך שלא יעברו דרך נהרות, גאיות ועמקים אשר יעכבו את הנס על נפשו בדרך.
5. יש לאפשר תנאי קיום, מחיה ועיסוק בערי המקלט.

נשאלת אם כן השאלה,
מדוע הציווי של ערי מקלט יורד לפרטים הטכניים ולרזולוציית מיקרו?
אלא שכאן התורה מלמדת אותנו פרק חשוב במדינאות ומינהל, שכן ישנם אנשים רבים ההוגים רעיונות גדולים אך אינם בוחנים את האספקטים המעשיים ליישומם  = את היתכנות הרעיון. הגיית רעיון, חשוב ככל שיהיה, ללא ניתוח  אופן הוצאתו אל הפועל, ישאירו על הנייר כאבן שאין לה הופכין.
על כן,  לא די בהצהרה על ערי מקלט אלא יש צורך גם לתכנן את אופן יישום הרעיון והוצאתו אל הפועל ע"י הקמת הערים, הדרך, השילוט והזמינות.
בהקשר זה, עפ"י אדיג′ס  חשוב שהיזם יעבוד לצד הביצועיסט והאדמיניסטרטור שכן הם אלה שיידעו לקטוף את רעיונותיו  החדשניים ולהפוך אותם למנועי צמיחה בארגון, מנגד ללא סגנונות הניהול של יזם ואינטגרטור בארגון, הביצועיסט והאדמיניסטרטור  יתמקדו בשוטף (ששוטף) עם השקעה מעטה יחסית של חשיבה יצירתית ובמטרות לטווח ארוך.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.