כתבות
פרשת השבוע "כי תצא"
י"ג אלול ה'תשע"ו 16/09/2016
מערכת "פיתה"
אחד המצוות בפרשה עוסקת בענייני בניה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך. ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל". חייבים אנו בבניית מעקה לגג, שלא נואשם בחטא שפיכות דמים כאשר "יפול הנופל". נשאלת השאלה איך יכול להיות שאדם מכונה "נופל" עוד לפני שנפל? או שאולי האל יודע מראש שהאדם יפול, כלומר שגורלו של אותו אדם, הנופל, נקבע מראש? איך זה יכול להיות? נשאלת השאלה היכן הבחירה החופשית. יש לזכור שעל כל הברואים נאמר בבראשית "ויאמר אלוקים כי טוב". ואילו על האדם לא נאמר "כי טוב" ושואלים מדוע? מפני שבידיו של האדם האפשרות לבחור בין טוב לרע. כל משמעותם של ימים אלה של חודש אלול, ימי הסליחות שיסתימו ביום הכיפורים, היא משמעות של בחירה, של האפשרות לטעות ולחזור בתשובה. תהליך שרק לאחריו יקבע גורלם של כל אחד ואחת מישראל. האל, בוראנו, לא אמר עלינו "כי טוב" ונתן לנו את זכות הבחירה. אנו במעשינו בוחרים בו והוא במעשיו מלמד אותנו בהפטרת השבוע מידה חשובה. "הרחיבי מקום אהלך... האריכי מיתרייך..." ולאחר מכן לאחר שנבנה את עצמנו, יושיע האל את העם בחסד וברחמים: "ברחמים גדולים אקבצך", "ובחסד עולם ריחמתיך". אלוקים מלמד אותנו את מידת החסד והרחמים. בכך הוא מראה לנו שהעולם מורכב, שאדם עשוי לטעות, ליפול, שאין תשובות ברורות וחד משמעיות לכל דבר. ואל לנו לוותר על הזכות להתלבט, לטעות, לסלוח. "כי יפול הנופל" נאמר בפרשתנו. כולנו נופלים. גם לפי חוקי הטבע והפיזיקה, כולנו בחזקת "נופלים", שכן כוח המשיכה מבקש למשוך אותנו למטה, מן הגג לאדמה. אלא שבידינו לעשות מעשה. בידינו להזהר. בידינו לבנות מעקה. בימים אלו של חשבון נפש, בואו נזהר, בואו נקים מעקה. מעקה של חסד, מעקה של רחמים. איננו יכולים לשלוט על חוקי הטבע, אבל ניתנה לנו הזכות לבחור כיצד ננהג זה בזה. בל נשכח זאת.
פרשת כי תצא
שילוב – לא תמיד מנצח
רבות דובר על סינרגיה קבוצתית כשילוב מנצח ועל כוחה של עבודה משותפת. סינרגיה (איגבור בעברית) הינה פעולה משותפת של שני גורמים לפחות הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות של כל גורם בנפרד. זהו מצב שהשלם שנוצר גדול מסך כל חלקיו, כש- 1+1=3.
סינרגיה היא אחת הסיבות למשל להקמת ארגונים, שותפויות וצוותים, למיזוגים ורכישות.
אך ישנם מצבים שאיחוד כוחות אינו מועיל, שהשותפות לא תמיד יעילה אלא להפך, ישנם מצבים שאיחוד כוחות ושותפויות אף יגרמו להפסד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת כי תצא נאמר:
"לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו" (דברים כ"ב, י"א)
איסור שעטנז נכלל בין איסורי כלאיים המגדירים כי אין לערבב בין שני סוגים שונים באופיים ובמקורם. איסור זה משתייך לקבוצת החוקים שאין אנו יודעים את טעמם (כמו פרה אדומה ומאכלות אסורים), ובכל זאת פרשנים ניסו לתת טעם לאיסור השעטנז.
פירוש מעניין הוא פירושו של החזקיני, על פיו, הפשתן מקורו מהקרקע והצמר מקורו מהחי ושני אלה יחד היוו כוחות הרס למשל במקרה של קין והבל, שכן מנחתו של קין היתה מן האדמה ושל הבל מן החי.
פירוש מעניין נוסף הוא פירושו של רש"י המסביר על פי הלשון – כלאיים – 'שלא לערבב בין דברים'.
כך למשל, אסר כל ערבוב בין מינים וסוגים שונים, בעבודת השדה —
- לחרוש שור בחמור
- לזרוע מיני צמחים
ההנחה אם כן כי שילוב כוחות לא מתמיד מהווה מתכון מנצח, שכן כוחם של השור והחמור לא שווה וזרעים ממינים שונים דורשים טיפול שונה למשל בהיבט של כמות מים, דישון ועיבוד. ולכן שילוב ואיחוד כוחות, לא בהכרח מוביל לסינרגיה. הדוגמא שלפנינו ממחישה כי האיחוד בין הזנים מוביל למצב כי כל זן לא מקבל את מה שהוא צריך לשם הפרייה או לניצול מיטבי של יכולותיו ומשאביו.
שילוב מעין זה, לא רק שאינו מוביל למצב מאוזן אלא מגביל ואינו מאפשר להגיע למצב מיטבי, למעשה ישנם שילובים שאף מביאים למצב של כלאיים = כלא כפול (פעמיים כלא) שכן לא רק שלא הרווחנו משילוב הכוחות אלא הפסדנו מכך בבחינת השלם קטן מסך חלקיו.
על כן בבואנו לשלב כוחות כמו למשל כשמגייסים אדם חדש לצוות יש לבחון את הערך המוסף שהוא מביא לקבוצה. יש להקפיד על איזון של שילוב מאתגר בין רקע דומה מחד, לבין שוני מסוים שיתרום להפריה הדדית וליצירת סינרגיה מנגד. יש למצוא את האיזון בין הממדים ההומוגניים לבין הממדים ההטרוגניים כדי ליצור שילוב מנצח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
אחד המצוות בפרשה עוסקת בענייני בניה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך. ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל". חייבים אנו בבניית מעקה לגג, שלא נואשם בחטא שפיכות דמים כאשר "יפול הנופל". נשאלת השאלה איך יכול להיות שאדם מכונה "נופל" עוד לפני שנפל? או שאולי האל יודע מראש שהאדם יפול, כלומר שגורלו של אותו אדם, הנופל, נקבע מראש? איך זה יכול להיות? נשאלת השאלה היכן הבחירה החופשית. יש לזכור שעל כל הברואים נאמר בבראשית "ויאמר אלוקים כי טוב". ואילו על האדם לא נאמר "כי טוב" ושואלים מדוע? מפני שבידיו של האדם האפשרות לבחור בין טוב לרע. כל משמעותם של ימים אלה של חודש אלול, ימי הסליחות שיסתימו ביום הכיפורים, היא משמעות של בחירה, של האפשרות לטעות ולחזור בתשובה. תהליך שרק לאחריו יקבע גורלם של כל אחד ואחת מישראל. האל, בוראנו, לא אמר עלינו "כי טוב" ונתן לנו את זכות הבחירה. אנו במעשינו בוחרים בו והוא במעשיו מלמד אותנו בהפטרת השבוע מידה חשובה. "הרחיבי מקום אהלך... האריכי מיתרייך..." ולאחר מכן לאחר שנבנה את עצמנו, יושיע האל את העם בחסד וברחמים: "ברחמים גדולים אקבצך", "ובחסד עולם ריחמתיך". אלוקים מלמד אותנו את מידת החסד והרחמים. בכך הוא מראה לנו שהעולם מורכב, שאדם עשוי לטעות, ליפול, שאין תשובות ברורות וחד משמעיות לכל דבר. ואל לנו לוותר על הזכות להתלבט, לטעות, לסלוח. "כי יפול הנופל" נאמר בפרשתנו. כולנו נופלים. גם לפי חוקי הטבע והפיזיקה, כולנו בחזקת "נופלים", שכן כוח המשיכה מבקש למשוך אותנו למטה, מן הגג לאדמה. אלא שבידינו לעשות מעשה. בידינו להזהר. בידינו לבנות מעקה. בימים אלו של חשבון נפש, בואו נזהר, בואו נקים מעקה. מעקה של חסד, מעקה של רחמים. איננו יכולים לשלוט על חוקי הטבע, אבל ניתנה לנו הזכות לבחור כיצד ננהג זה בזה. בל נשכח זאת.
פרשת כי תצא
שילוב – לא תמיד מנצח
רבות דובר על סינרגיה קבוצתית כשילוב מנצח ועל כוחה של עבודה משותפת. סינרגיה (איגבור בעברית) הינה פעולה משותפת של שני גורמים לפחות הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות של כל גורם בנפרד. זהו מצב שהשלם שנוצר גדול מסך כל חלקיו, כש- 1+1=3.
סינרגיה היא אחת הסיבות למשל להקמת ארגונים, שותפויות וצוותים, למיזוגים ורכישות.
אך ישנם מצבים שאיחוד כוחות אינו מועיל, שהשותפות לא תמיד יעילה אלא להפך, ישנם מצבים שאיחוד כוחות ושותפויות אף יגרמו להפסד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת כי תצא נאמר:
"לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו" (דברים כ"ב, י"א)
איסור שעטנז נכלל בין איסורי כלאיים המגדירים כי אין לערבב בין שני סוגים שונים באופיים ובמקורם. איסור זה משתייך לקבוצת החוקים שאין אנו יודעים את טעמם (כמו פרה אדומה ומאכלות אסורים), ובכל זאת פרשנים ניסו לתת טעם לאיסור השעטנז.
פירוש מעניין הוא פירושו של החזקיני, על פיו, הפשתן מקורו מהקרקע והצמר מקורו מהחי ושני אלה יחד היוו כוחות הרס למשל במקרה של קין והבל, שכן מנחתו של קין היתה מן האדמה ושל הבל מן החי.
פירוש מעניין נוסף הוא פירושו של רש"י המסביר על פי הלשון – כלאיים – 'שלא לערבב בין דברים'.
כך למשל, אסר כל ערבוב בין מינים וסוגים שונים, בעבודת השדה —
- לחרוש שור בחמור
- לזרוע מיני צמחים
שילוב מעין זה, לא רק שאינו מוביל למצב מאוזן אלא מגביל ואינו מאפשר להגיע למצב מיטבי, למעשה ישנם שילובים שאף מביאים למצב של כלאיים = כלא כפול (פעמיים כלא) שכן לא רק שלא הרווחנו משילוב הכוחות אלא הפסדנו מכך בבחינת השלם קטן מסך חלקיו.
על כן בבואנו לשלב כוחות כמו למשל כשמגייסים אדם חדש לצוות יש לבחון את הערך המוסף שהוא מביא לקבוצה. יש להקפיד על איזון של שילוב מאתגר בין רקע דומה מחד, לבין שוני מסוים שיתרום להפריה הדדית וליצירת סינרגיה מנגד. יש למצוא את האיזון בין הממדים ההומוגניים לבין הממדים ההטרוגניים כדי ליצור שילוב מנצח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה