אחת הטענות המושמעות תדיר כלפי ההנהגה של הציונות הדתית וכן כלפי הציבור הזה היא, שהם מתעסקים ומשמיעים קולם כמעט אך ורק בנושא אחד – שלמות ארץ ישראל, ואילו בנושאים חשובים אחרים קולם לא נשמע. ביטוי מרתק לתחושה הזו, והפעם מפי אישיות רבנית בכירה, אם תרצו הבכירה בהא הידיעה של הציונות הדתית כיום, היה בדיון שנערך השבוע בבית הרב קוק על משנתו החברתית. נושא שנשמע שגרתי ואפרורי משהו, ניפק כותרות, ועוד איזה. הדובר: הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה הראשי של ר"ג. הרב אריאל תיאר את הרב קוק כמי שקיבל את העקרונות הצודקים בגישה הסוציאליסטית ולכן התקרב בזמנו להסתדרות הפועל המזרחי. אבל כיום? הקפיטליזם שולט. הרב הגדיר את הפער העצום שבין משכורתו של מנהל בנק (מיליון שקל בחודש, לערך) לבין שכר הזעום של פקיד זוטר (פחות מ-5,000 שקל) כ'קפיטליזם חברתי', עוול הזועק לשמים, אבל גם הוסיף: "היכן נשמע קולנו בנושא זה? הציונות הדתית מתעסקת רק בדברים אחרים, לא בנושאים החברתיים. קולנו לא נשמע, שעה שחובתנו הדתית להוביל את המחאה בעוולות החברתיות. היכן היינו בזמן המחאה החברתית בת"א? הציבור שלנו חייב לצאת בראש גם נגד המצב בתחום השיכון, שזוגות צעירים לא יכולים אפילו לשכור דירות קטנות....כשאתה שותק בתחומים האלה, אין לך פתחון פה בדברים אחרים", אמר בכאב הרב אריאל, שבזמן אותה מחאה חברתית, שלח את תלמידיו מישיבת ר"ג להקים אוהל בסמוך לאוהלי המחאה, ודווקא שם ללמוד תורה. לא בטוח שהנוכחים שם בדיון ציפו ל'כתב אשמה' מהסוג הזה. הרב נחום נריה, ראש ישיבת בירושלים, בנו של מייסד ישיבות בני עקיבא והאולפנות הרב משה צבי נריה זצ"ל, "הרים להנחתה", בלשון החברה' הצעירים, או אם תרצו – הניח מראה מול הפנים של קברניטי הציונות הדתית, ויצא בעוצמה נגד גובה השכר של ראשי מוסדות חינוכיים של הציונות הדתית (חלקם מביאים משכורת המקבילה למנכ"ל משרד ממשלתי, באיזור 40-50 אלף ברוטו לחודש, לא כולם),  וכפועל יוצא מכך מתח ביקורת על גובה שכר הלימוד שנדרשים ההורים לשלם. מדבריו: בגדול, לפני שאנחנו מדברים על מנהלי בנקים קפיטליסטים ומנהלי חברות המרוקנים את הקופה לכיסם, בואו נדבר ונפגין על הנעשה אצלנו בבית פנימה. "אנחנו מתפללים 'וכל בנייך לימודי ה', ורוצים שיהיו כמה שיותר תלמידי  בני תורה ובנות תורה....ראיתם את רשימות השכר של המנהלים שלנו, בישיבות ובאולפנות בבני עקיבא? אנחנו יכולים לדבר על אחרים ולא נוטלים קורה מבין עינינו, כאשר משפחות אינן יכולות לשלוח את ילדיהן ללמוד תורה בגלל השכר הגבוה של המנהלים"?!!!. והוסיף:  "ראשית כל ,פה (בנושא שכר ראשי המוסדות ושכה"ל הנגבה) יש לעשות את ההפגנות, רק אח"כ לצאת הלאה", אמר הרב נחום נריה בכאב, וסיפר, שכאשר אביו והרב צוקרמן זצ"ל הקימו בזמנו את ישיבות בנ"ע, הם השתתפו באיזה דיון ביב"ע בגבעת שמואל, ובסיום הדיון חיכתה להם מכונית חדשה שרכשו עבורם (בלי לשאול אותם) ונהג. שאל אותם הנהג לאן לנסוע, והתשובה הייתה: למסוף האוטובוסים ליד בילינסון, משם ניקח אוטובוס לכפר הרא"ה. למחרת פיטרו את הנהג.... זמנים אחרים, אנשים אחרים.
ובחזרה לעניין עצמו. משכורות ראשי המוסדות מזה וגובה שכה"ל מזה. נהרות של ניירות עמדה נכתבו על אלה, כמה וכמה ועדות השחיתו מאות שעות של דיבורים וברבורים בנושא, עשרות המלצות מחכימות בנושא ניתנו בידי מומחים ומומחים מטעם, וה'שורה התחתונה', (כמעט) דבר לא נעשה, ואם נעשה – נעשה פחות מדי, לאט מדי ובטח ובטח שמורגש מעט מדי. למשל. ב-2004 הקימה המפד"ל דאז ועדה בראשות ד"ר מתי דגן, לשעבר יו"ר מנהל החמ"ד במשרד החינוך, שהגישה הצעות (למשל: לבחון את המאזנים של כל מוסד ומוסד ולפרסם מי גובה שכ"ל מופרז, להקים 'תו תקן' למוסדות, לדרג אותם עפ"י סוגים, להגביל שכר הבכירים, לדרוש שקיפות מוחלטת כולל מה נעשה בתשלומי ההורים, וכדומה), אך גם על פי עדותו שלו ל'מקור ראשון' בדצמבר 2011, "אף המלצה של הוועדה לא יושמה". בהמשך הוקמו ועדות נוספות, אותה גברת בשינוי אדרת, הרבה דיבורים, המון כוונות טובות, ועשן לבן סמיך – טרם נראה. ומי אוכל אותה? הורים במשפחות ברוכות ילדים, שנאנקים תחת עול שכר הלימוד, למרות המלגות, ההנחות ושאר 'התחשבויות'.
 אבל ברשותכם, אבקש לעשות הבחנה, גם אם תקומם כמה מחבריי. לענ"ד, ראש ישיבה/אולפנה רצינית, עם מאות תלמידים/ות, ראוי להתכבד במשכורת מכובדת, כן, גם כזו של סגן ראש עיר גדולה (כמעט כמו מנכ"ל משרד ממשלתי). אם רוצים בתפקידי מפתח אלה אנשים איכותיים, מובילים, יצירתיים, מכילים, חולמים ועושים – יש לדאוג שיקבלו תמורה הולמת ומכובדת. כן, אני מעדיף לשלם יותר לראש מוסד חינוכי מוביל, מנהיג, דמות חינוכית, מודל לחיקוי. מה שכן, לא לפזר יותר מדי. אינה דומה האחריות המוטלת על כתפיו של ראש מוסד חינוכי גדול ומוביל, לזו של כל אחד מבעלי התפקידים האחרים שם, ולכן, גם הפער בשכר יכול לבטא זאת. נכון, הייתי שם (בצד המשלם) ואני עדיין שם. שכר הלימוד במוסדות הישיבתיים/אולפנות הדתיים – גבוה ומאוד מקשה ומעיק על משפחות, בטח כאלה להן מספר ילדים במערכת החינוכית, ואכן הגיע הזמן שיהפכו אבן אחרי אבן כדי להקל בכך. אישית אני לא בטוח כי כיוון החץ דווקא לשכר ראש הישיבה/האולפנה – הוא הצעד המתבקש. בהמלצות הוועדות דלעיל, יש כמה סעיפים חשובים לא פחות. שנת לימודים מועילה.
**
אף בן אדם שפוי לא היה רוצה להתחלף בימים אלה עם ראש מועצת גוש עציון. אשה מאנ"ש התלוננה שכביכול הטרידה, הבן-אדם מכחיש מכל וכל, ובכל זאת, בתיווך עורכי דין, נתן לה פיצוי כספי מכובד והתחייב שלא להתמודד שוב על ראשות המועצה. הפרשה יצאה לתקשורת (העיתונאי רועי שרון, סרוג) ומאז הרוחות סוערות. בגוש עציון ובתקשורת. המגזרית, ולא רק. חוץ מהמתלוננת ומראש המועצה עצמו אף אחד לא באמת יודע מה היה, אם היה. ייתכן שהטריד, כטענתה, ייתכן שלא – כטענתו. העובדה שהסכים לשלם, תוך כדי שכופר בהאשמות, לא בהכרח מעידה כי עשה מה שמייחסים לו. לא לגמרי תלוש מהמציאות, שאיש ציבור במעמדו, ובעל משפחה לתפארת כשלו, יסכים לשלם סכום מכובד, כדי ששמו לא יוכפש, לטענתו על לא עוול בכפו. ובלבד, שהנושא לא ידלוף החוצה. כאן – הוא דלף, ועוד איך. כאמור, אני לא יודע מה היה שם, וגם לא מחפש לדעת. אם עשה מה שהאשה מייחסת לו – שיטפלו בו במקומות המיועדים לכך. במשטרה. ואם לא עשה? אחרי עיסוק אובססיבי של התקשורת ושל רס"ן שמועתי שלנו עצמנו במהלך התפילה, לפניה ואחריה, בנושא,  לפני שאומת, כיצד נוכל אח"כ לומר: "ידינו לא שפכו"?. ראש מועצת גוש עציון אינו היחיד סביבו מסתובבות שמועות במגזר. נכון שאיש ציבור, ורבנים בכלל זה, חייבים להיות צחים כשלג, למרות שגם הם 'רק' בני אדם. ובכל זאת, לפעמים מקוננת הרגשה של 'ציד מנהיגים'. ולך תוכיח שאין לך אחות.
**


צילום שער, אילוסטרציה: morguefile