- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
דת- מדינה
סקר: ה′סרוגים′ מוכנים לפשרות אך מתנגדים להכשר חילולי השבת
כ"ד אלול ה'תשע"ו 27/09/2016
מערכת ′פיתה′
משבר עבודות הרכבת, מרכזי הבילוי והמסחר והתחבורה ציבורית. הדיון היצרי על עיצובה וצביונה של השבת הישראלית, על שלל מרכיביה והשלכותיה, אינו יורד מסדר היום ונראה כי הוא מאיים להמשיך לשסע ולפלג את הציבור. סקר חדש שנערך על ידי מכון 'מסקר', בקרב ציבור דתי לאומי עבור החוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי מגלה כי מעל 80% מהציבור הדתי הלאומי בישראל תומך בהמשך "הסטטוס קוו" ובמסגרתו מתן אישור לביצוע עבודות חיוניות בשבת ואף העלמת עין מפתיחת מתחמי בילוי ועסקים ביום המנוחה או חתירה לגיבוש הסכם חברתי הכולל פשרות משמעותיות בנושא שמירת השבת.
לצד זאת, הסקר מראה כי אותו הציבור יתקשה לתת הכשר לחילול שבת המוני במרחב הציבורי ובמיוחד לכזה אשר מאופיין ב "חתימה ציבורית" משמעותית. כך לדוגמא, הוא יתקשה לתמוך באישור תחבורה ציבורית בשבת (82% מתנגדים להפעלתה) ולמסחר (47% מתנגדים).
הנה כמה מהשאלות והתשובות
לשמר על הסטאטוס קוו בעניין השבת בציבוריות, כמו שפועל לאורך שנים – כ-49 אחוז.
לפעול לביטול הסטאטוס קוו ולפעול לאכיפה מלאה של חוק שעות עבודה ומנוחה, ללא פשרות – 19 אחוז.
לפעול לביטול הסטאטוס קוו ולהגיע להסכם חברתי שיכלול פשרות להבניית השבת הציבורית בישראל – 36 אחוז.
לאפשר תחבורה ציבורית בשבת – 18 אחוז.
להעלים עין מעבודות ציבוריות (כמו הרכבת) בשבתות כדי שלא לגרום לנזק משמעותי לציבור בימי חול – 24 אחוז.
לפעול בכל הכוח הפוליטי והציבורי למנוע מסחר בשב – 48 אחוז.
לעצב הסכם על השבת הציבורית – 65 אחוז.
אסור לוותר בשום אופן על דמות השבת הציבורית – 25 אחוז.
ביחס לתמיכה באמנת מן-גביזון החותרת להתיר פעולות תרבות, פנאי ותחבורה ציבורית, אך אוסרת על מסחר בשבת; מתנגדים ומתנגדים מאוד – 45 אחוז, נייטראלי – 25 אחוז, בעד ובעד מאוד – 41 אחוז.
תמיכה בהצעת דרעי לאכיפה חסרת פשרות של חוק עבודה ומנוחה תוך מתן היתר פעילות למספר מצומצם של מרכזי מסחר שיהיו פתוחים בשבתות: מתנגד ומתנגד מאוד: 33 אחוז, נייטראלי 31 אחוז, תומך ותומך מאוד – 36 אחוז.

ד"ר עידו ליברמן
ד"ר עידו זילברמן, חוקר החברה הישראלית בחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי מסביר את הסתירה: "בציבור הדתי קיימת תחושה של מבוכה ובלבול באשר לסוגיות השבת הציבורית נוכח המתח הפנימי המובנה בין שני ערכי היסוד: מחד, שמירת השבת כציווי הלכתי המנחה את העם היהודי במולדתו ומאידך הכרה במציאות הישראלית, בצרכי הציבור החילוני ושמירה על אחדות העם לחיזוקה הלאומי של ישראל. הסקר מוכיח כי כחלק מהסדר רחב ומוסכם מוכן הציבור הדתי לאומי להעלים עין או לקבל בהכנעה תופעות מסוימות של חילול שבת הכרחי בכדי לשמר את אופייה הכללי במרחב הציבורי".

צילום אילוסטרציה: morguefile
לאחרונה העלה שר הפנים אריה דרעי יוזמה בה קרא לאכיפה חסרת פשרות של חוק העבודה והמנוחה תוך מתן היתר פעילות למספר מצומצם של מרכזי מסחר ובילוי בכל עיר/אזור. יוזמת דרעי מתקבלת באופן חצוי על ידי הציבור הדתי לאומי כאשר 35% תומכים בה ואילו 33% מתנגדים.
לעומת זאת, אמנת גביזון-מידן שגובשה בתחילת שנות האלפיים, המתנה את שמירת השבת בתחום המסחר במתן היתר להפעלת תחבורה ציבורית בשבתות כמו גם פתיחת מקומות בילוי ותרבות (ולהיפך), זוכה למעט יותר תמיכה בקרב הציבור הדתי לאומי 41% לעומת 34% מתנגדים.
מפילוח הנתונים עולה כי קיים קשר ישיר בין קבוצות גילאי הנשאלים למדד הפשרנות בנושא השבת כאשר הנשאלים בקבוצת הגיל הצעירה (16-30) גילו את הנכונות הגבוהה ביותר לפשרות לעומת קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (בני ה-51 +) שהתנגדה יותר.
ממכלול הנתונים מצטיירת תמונה כי למרות שהשמירה הציבורית על השבת היא בליבו של הציבור הדתי לאומי, אין הוא מעוניין למתוח את החבל ולהעמיק את הקרע עם הציבור החילוני. המגמה מצביעה על רצון למסלול הדברות שיענה על צרכי שני הצדדים.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
לצד זאת, הסקר מראה כי אותו הציבור יתקשה לתת הכשר לחילול שבת המוני במרחב הציבורי ובמיוחד לכזה אשר מאופיין ב "חתימה ציבורית" משמעותית. כך לדוגמא, הוא יתקשה לתמוך באישור תחבורה ציבורית בשבת (82% מתנגדים להפעלתה) ולמסחר (47% מתנגדים).
הנה כמה מהשאלות והתשובות
לשמר על הסטאטוס קוו בעניין השבת בציבוריות, כמו שפועל לאורך שנים – כ-49 אחוז.
לפעול לביטול הסטאטוס קוו ולפעול לאכיפה מלאה של חוק שעות עבודה ומנוחה, ללא פשרות – 19 אחוז.
לפעול לביטול הסטאטוס קוו ולהגיע להסכם חברתי שיכלול פשרות להבניית השבת הציבורית בישראל – 36 אחוז.
לאפשר תחבורה ציבורית בשבת – 18 אחוז.
להעלים עין מעבודות ציבוריות (כמו הרכבת) בשבתות כדי שלא לגרום לנזק משמעותי לציבור בימי חול – 24 אחוז.
לפעול בכל הכוח הפוליטי והציבורי למנוע מסחר בשב – 48 אחוז.
לעצב הסכם על השבת הציבורית – 65 אחוז.
אסור לוותר בשום אופן על דמות השבת הציבורית – 25 אחוז.
ביחס לתמיכה באמנת מן-גביזון החותרת להתיר פעולות תרבות, פנאי ותחבורה ציבורית, אך אוסרת על מסחר בשבת; מתנגדים ומתנגדים מאוד – 45 אחוז, נייטראלי – 25 אחוז, בעד ובעד מאוד – 41 אחוז.
תמיכה בהצעת דרעי לאכיפה חסרת פשרות של חוק עבודה ומנוחה תוך מתן היתר פעילות למספר מצומצם של מרכזי מסחר שיהיו פתוחים בשבתות: מתנגד ומתנגד מאוד: 33 אחוז, נייטראלי 31 אחוז, תומך ותומך מאוד – 36 אחוז.

ד"ר עידו ליברמן
ד"ר עידו זילברמן, חוקר החברה הישראלית בחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי מסביר את הסתירה: "בציבור הדתי קיימת תחושה של מבוכה ובלבול באשר לסוגיות השבת הציבורית נוכח המתח הפנימי המובנה בין שני ערכי היסוד: מחד, שמירת השבת כציווי הלכתי המנחה את העם היהודי במולדתו ומאידך הכרה במציאות הישראלית, בצרכי הציבור החילוני ושמירה על אחדות העם לחיזוקה הלאומי של ישראל. הסקר מוכיח כי כחלק מהסדר רחב ומוסכם מוכן הציבור הדתי לאומי להעלים עין או לקבל בהכנעה תופעות מסוימות של חילול שבת הכרחי בכדי לשמר את אופייה הכללי במרחב הציבורי".

צילום אילוסטרציה: morguefile
לאחרונה העלה שר הפנים אריה דרעי יוזמה בה קרא לאכיפה חסרת פשרות של חוק העבודה והמנוחה תוך מתן היתר פעילות למספר מצומצם של מרכזי מסחר ובילוי בכל עיר/אזור. יוזמת דרעי מתקבלת באופן חצוי על ידי הציבור הדתי לאומי כאשר 35% תומכים בה ואילו 33% מתנגדים.
לעומת זאת, אמנת גביזון-מידן שגובשה בתחילת שנות האלפיים, המתנה את שמירת השבת בתחום המסחר במתן היתר להפעלת תחבורה ציבורית בשבתות כמו גם פתיחת מקומות בילוי ותרבות (ולהיפך), זוכה למעט יותר תמיכה בקרב הציבור הדתי לאומי 41% לעומת 34% מתנגדים.
מפילוח הנתונים עולה כי קיים קשר ישיר בין קבוצות גילאי הנשאלים למדד הפשרנות בנושא השבת כאשר הנשאלים בקבוצת הגיל הצעירה (16-30) גילו את הנכונות הגבוהה ביותר לפשרות לעומת קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (בני ה-51 +) שהתנגדה יותר.
ממכלול הנתונים מצטיירת תמונה כי למרות שהשמירה הציבורית על השבת היא בליבו של הציבור הדתי לאומי, אין הוא מעוניין למתוח את החבל ולהעמיק את הקרע עם הציבור החילוני. המגמה מצביעה על רצון למסלול הדברות שיענה על צרכי שני הצדדים.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה