כתבות
פרשת השבוע "האזינו"
י"ב תשרי ה'תשע"ז 14/10/2016
מערכת "פיתה"
כתוב בפרשה: "יערף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי". ר' שמחה מ-פשיסחה, ממשיל את דברי התורה הקדושים לגשם. מדוע? שהרי גשם, לא משפיע מיד עם רדתו על הצמחים, אלא לוקח לצמחים זמן לקלוט את המטר ואז המטר משפיע עליהם והם גדלים. כך דברי התורה! כשאדם מתעסק בתורה ושומע דברי תורה, הוא חושב שזה סתם. בשעה שדברי התורה נשמעים ללומדים, לא מבחינים מיד בהשפעתם. אבל עם משך הזמן בסופו של דבר רק דברים טובים ייצאו מהלומד והשפעת התורה תורגש. הנני עומד כאן היום ומסיים סבב שלם של שליחת דבר תורה מידי שבת בשבתו. מקווה שהדברים שנכתבו נכנסו עמוק בליבכם וישפיעו לטובה על מהלך חייכם.
מומנטום ההצלחה, עוצמת הקבוצה להגשמת מטרו
סיפור ידוע על אב ששלח את עשרת בניו ליער וביקש מכל אחד מהם לאסוף מקל. חזרו הבנים מהיער עם המקלות. לקח האב מקל אחד, ושבר אותו לשניים, ואמר: "מקל אחד נשבר בקלות". לקח את תשעת המקלות שנותרו, ערם אותם לערמה אחת וניסה לשבור אותה ולא הצליח.
אמר האב: "ראו, בנים יקרים, גם אתם כמו המקלות אם תלכו לבד יהיה קל לשבור אתכם, אבל אם תהיו יחד שום דבר ואף אחד לא יוכל לשבור אתכם לעולם, זוהי כוחה של קבוצה".
על כך בפרשתנו, פרשת האזינו נאמר:
"אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף, וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה: אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם, וַיהוָה הִסְגִּירָם" (דברים לב, ל).
החישוב המתמטי העולה מהפסוק נראה תמוה לכאורה שכן על-פיו, בעוד אדם אחד ירדוף אלף אויבים, שניים יצליחו להניס רבבה (עשרת-אלפים) ?!?!
לכאורה הציפיה הלוגית היא לגידול ליניארי כלומר: אם אחד מניס אלף אויבים אזי שניים יניסו אלפיים.
עניין דומה נמצא בספר ויקרא (כו, ח) שם נאמר: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ;" גם כאן הפרופורציה תמוהה שכן על פי הפסוק בעוד חמישה ירדפו מאה אויבים, אזי מאה (פי 20) ירדפו רבבה (ולא אלפיים כפי שניתן היה לצפות).
אלא ישנם שני הסברים משלימים לחישוב התמוה לכאורה שבפסוקים:
1. עוצמת הקבוצה – לקבוצה יש כוח סינרגתי, כוח העולה על סכום הכוח של היחידים. לכן כאשר רבים משתתפים ונותנים יד להשגת המטרה – כוחם עולה באופן שהוא לא ליניארי ומעל למצופה. לכן אם אחד ירדוף אלף, כאשר ישנה הירתמות של הקבוצה הרי הכוח מוכפל פי כמה וביכולתם אף להניס רבבה.
2. מומנטום ההצלחה – מצב בו הצלחה רודפת הצלחה. לאחר שאחד רדף אלף, האויב נמצא כבר מנוסה ואז דיי בשניים לרדוף רבבה. פירוש זה נובע מהבנת הבדל משמעות המילים 'להניס' ו'לרדוף' שכן להניס זהו מצב בו האויב כבר מגלה אותות כניעה ויש רק לגרום לו לברוח. מנגד, לרדוף, זה לנסות להשיג, במקרה שלנו את האויב ולכך, אם כן נדרש כח מצומצם אך מלוכד.
שני יסודות אלה של שיתוף כוחות סינרגתי של עבודת צוות וכן ניצול מומנטום ההצלחה – מבלי להיכנס לשאננות כמובן, מסייעים כאמור, להשגת מטרות ויעדי הקבוצה והארגון.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
כתוב בפרשה: "יערף כמטר לקחי, תיזל כטל אמרתי". ר' שמחה מ-פשיסחה, ממשיל את דברי התורה הקדושים לגשם. מדוע? שהרי גשם, לא משפיע מיד עם רדתו על הצמחים, אלא לוקח לצמחים זמן לקלוט את המטר ואז המטר משפיע עליהם והם גדלים. כך דברי התורה! כשאדם מתעסק בתורה ושומע דברי תורה, הוא חושב שזה סתם. בשעה שדברי התורה נשמעים ללומדים, לא מבחינים מיד בהשפעתם. אבל עם משך הזמן בסופו של דבר רק דברים טובים ייצאו מהלומד והשפעת התורה תורגש. הנני עומד כאן היום ומסיים סבב שלם של שליחת דבר תורה מידי שבת בשבתו. מקווה שהדברים שנכתבו נכנסו עמוק בליבכם וישפיעו לטובה על מהלך חייכם.
מומנטום ההצלחה, עוצמת הקבוצה להגשמת מטרו
סיפור ידוע על אב ששלח את עשרת בניו ליער וביקש מכל אחד מהם לאסוף מקל. חזרו הבנים מהיער עם המקלות. לקח האב מקל אחד, ושבר אותו לשניים, ואמר: "מקל אחד נשבר בקלות". לקח את תשעת המקלות שנותרו, ערם אותם לערמה אחת וניסה לשבור אותה ולא הצליח.
אמר האב: "ראו, בנים יקרים, גם אתם כמו המקלות אם תלכו לבד יהיה קל לשבור אתכם, אבל אם תהיו יחד שום דבר ואף אחד לא יוכל לשבור אתכם לעולם, זוהי כוחה של קבוצה".
על כך בפרשתנו, פרשת האזינו נאמר:
"אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף, וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה: אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם, וַיהוָה הִסְגִּירָם" (דברים לב, ל).
החישוב המתמטי העולה מהפסוק נראה תמוה לכאורה שכן על-פיו, בעוד אדם אחד ירדוף אלף אויבים, שניים יצליחו להניס רבבה (עשרת-אלפים) ?!?!
לכאורה הציפיה הלוגית היא לגידול ליניארי כלומר: אם אחד מניס אלף אויבים אזי שניים יניסו אלפיים.
עניין דומה נמצא בספר ויקרא (כו, ח) שם נאמר: "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ;" גם כאן הפרופורציה תמוהה שכן על פי הפסוק בעוד חמישה ירדפו מאה אויבים, אזי מאה (פי 20) ירדפו רבבה (ולא אלפיים כפי שניתן היה לצפות).
אלא ישנם שני הסברים משלימים לחישוב התמוה לכאורה שבפסוקים:
1. עוצמת הקבוצה – לקבוצה יש כוח סינרגתי, כוח העולה על סכום הכוח של היחידים. לכן כאשר רבים משתתפים ונותנים יד להשגת המטרה – כוחם עולה באופן שהוא לא ליניארי ומעל למצופה. לכן אם אחד ירדוף אלף, כאשר ישנה הירתמות של הקבוצה הרי הכוח מוכפל פי כמה וביכולתם אף להניס רבבה.
2. מומנטום ההצלחה – מצב בו הצלחה רודפת הצלחה. לאחר שאחד רדף אלף, האויב נמצא כבר מנוסה ואז דיי בשניים לרדוף רבבה. פירוש זה נובע מהבנת הבדל משמעות המילים 'להניס' ו'לרדוף' שכן להניס זהו מצב בו האויב כבר מגלה אותות כניעה ויש רק לגרום לו לברוח. מנגד, לרדוף, זה לנסות להשיג, במקרה שלנו את האויב ולכך, אם כן נדרש כח מצומצם אך מלוכד.
שני יסודות אלה של שיתוף כוחות סינרגתי של עבודת צוות וכן ניצול מומנטום ההצלחה – מבלי להיכנס לשאננות כמובן, מסייעים כאמור, להשגת מטרות ויעדי הקבוצה והארגון.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה