כתבות
פרשת השבוע "וישב"
כ"ג כסלו ה'תשע"ז 23/12/2016
מערכת "פיתה"
. פרשת וישב מתארת את ירידת יוסף למצרים בעגלה שנשאה בשמים. רש"י מפרש שהתורה פרטה את המשא על העגלה כדי להודיע מתן שכרן של צדיקים (שבדר"כ נשאו על העגלות נפט וחומרים אחרים שריחם רע). לאחר מכן כששהה יוסף בבית האסורים, התורה מציינת שהשם יתברך הצליח דרכו. לכאורה אנו רואים מכאן שהשם יתברך דואג לצדיקים ולכן דאג שיהיה ליוסף ריח נעים בדרך למצרים ושתיהיה לו הצלחה בבית הסוהר. הדבר תמוה, הרי יוסף נמכר על ידי אחיו להיות עבד במצרים, אז למי אכפת אם יהיה קצת ריח טוב בדרך? מדוע התורה מספרת לנו על ההצלחה של יוסף בבית הסוהר? האם זה שכרם של צדיקים? האם מישהו היה מוכן להיות עבד בבית הסוהר בשביל קצת ריח טוב בדרך? יוסף הצדיק היה צריך לרדת לשיא הטומאה של מצריים. זה היה הכרחי כדי שיהפוך להיות המלך של מצריים, כדי להגשים את חלומותיו. הוא נמכר על ידי אחיו והורד למצריים. כל זה היה הכרחי. אבל מעבר לזה אין שום צורך שיוסף יסבול. לכן הוא יורד למצרים, אבל עם ריח נעים. הוא אומנם צריך להכנס לבית הסוהר, אך לפחות השם יתברך מצליח דרכו. כמו שיוסף הצדיק שבחר לשמוח ולא להתייאש, שבחר למצוא מתוך החושך את האור, כך גם אנחנו יכולים לבחור לראות את הטוב ולמצוא את ההשגחה הפרטית בחיינו. לא בכדי אנו קוראים את פרשת "וישב" בשבת שלפני ימי החנוכה. שהרי מהות ימי החנוכה היא בדיוק העניין הזה, לראות את השם יתברך מתוך הניסים הקטנים המתרחשים כאילו "במקרה". נס פך השמן לא היה הכרחי אפשר למצוא הרבה פתרונות טבעיים אחרים. הרי הטומאה הותרה בציבור והיתה אפשרות להדליק את המנורה בשמן טמא. זהו בדיוק העניין של נס חנוכה. דווקא שזה לא היה הכרחי והיה אפשר להסתדר גם ללא הנס, דווקא כך אנו רואים את ההשגחה הפרטית ואהבה של הקב"ה אלינו. שבת שלום וחג חנוכה שמח. שנזכה תמיד לראות את האור מתוך החשיכה שעופפת אותנו מידי פעם, ונצליח ביחד כעם אחד להאיר את העולם כולו מתוך האור הפנימי של כל אחד מאיתנו.
אין תקשורת – אין מנהיגות
אייזנהאור הגדיר מנהיגות כאמנות להניע אדם אחר לפעול כרצונך, בתחושה שזהו רצונו.
(The art of getting someone else to do something you want done because he wants to do it)
מכאן, ניתן להגדיר מנהיגות, כיכולת להשפיע על התנהגות אנשים אחרים לצורך השגת מטרות קבוצתיות וזאת תוך שימוש במינימום סמכות.
מחקרים רבים עוסקים בשאלה מיהו מנהיג? מהי מנהיגות? ומה ההבדל בין מנהיגות לניהול?
התייחסות מעניינת לנושא ניתן לראות כאשר יעקב מברך את בניו, שם הוא בוחר להעניק את המלוכה והשלטון לבנו יהודה.
בחירה זו מעניינת ותמוהה כאחד, שכן נראה כי על פי כל הפרמטרים יוסף הוא הבן המתאים ביותר להיות המנהיג. יוסף, חכם, צעיר, מצליח ומוכשר וגם בעל ניסיון פוליטי וממלכתי מכובד שכן שימש משנה למלך מצרים. על פניו נראה לכאורה כי יוסף הוא הבן המתאים ביותר להנהגת האחים.
תשובה לסוגיה זו, נמצאת בפרשת השבוע, פרשת וישב שם נאמר:
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו–וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (ל"ז, ד')
פרשנים רבים התמודדו עם השאלה מה פירוש המילה דַּבְּרוֹ בפסוק?
עפ"י רשי: לא יכלו האחים לדבר עמו, ומכאן לומדים על מעלתם של האחים שלא דיברו אתו אחד בפה ואחד בלב.
האבן עזרא מפרש: שלא דיברו עם יוסף אף בדברים הנחוצים, מתוך שנאתם אליו.
עפ"י הכתב והקבלה: ישנם שני רבדים לפועל "ולא יכל" המוזכר בפסוק, האחד "ולא יכל" מבחינה פיזית והאחר "ולא יכל" מבחינה רגשית. במקרה שלפנינו, האחים לא יכלו לדבר עם יוסף בגלל רגשותיהם אליו – בגלל שנאתם.
ושד"ל מפרש כי גם כאשר יוסף היה מדבר עם אחיו דברי נועם ושלום לא סבלו אותו. נראה כי יוסף היה כ"כ שנוא על אחיו שלא יכלו להידבר עמו כדי להגיע לשלום.
יעקב, אם כן, מבחין כי התקשורת לקויה בין יוסף לאחיו. יעקב רואה כי בניו אינם יכולים לדבר עם יוסף ומסיק כי מי שאינו יכול להידבר ולתקשר עם אחיו אינו יכול להנהיגם.
מנהיגות טובה בארגון (ובכלל…) מבוססת על תקשורת פתוחה וכנה, על יכולת הידברות דו-צדדית והדדית באופן פורמלי וא-פורמלי בין מנהל לממשקי העבודה שלו ובייחוד לכפיפים שלו. תקשורת טובה תורמת להעלאת רמת שביעות רצון העובדים בגלל טיב היחסים עם הממונה. במקביל, ההקשבה תאפשר למנהל "להרגיש את השטח" ולזהות מבעוד מועד את נושאים הכואבים בקרב עובדיו ולפעול לשיפורם בהקדם.
אדם ללא יכולת לקיים תקשורת טובה ונעימה עם הסובבים אותו (מנהלים, כפיפים, קולגות, ממשקים, לקוחות, ספקים וכו') אינו יכול להיות מנהיג. זה נכון לגבי יוסף וזה נכון לגבי כל אחד מאתנו.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
אין תקשורת – אין מנהיגות
אייזנהאור הגדיר מנהיגות כאמנות להניע אדם אחר לפעול כרצונך, בתחושה שזהו רצונו.
(The art of getting someone else to do something you want done because he wants to do it)
מכאן, ניתן להגדיר מנהיגות, כיכולת להשפיע על התנהגות אנשים אחרים לצורך השגת מטרות קבוצתיות וזאת תוך שימוש במינימום סמכות.
מחקרים רבים עוסקים בשאלה מיהו מנהיג? מהי מנהיגות? ומה ההבדל בין מנהיגות לניהול?
התייחסות מעניינת לנושא ניתן לראות כאשר יעקב מברך את בניו, שם הוא בוחר להעניק את המלוכה והשלטון לבנו יהודה.
בחירה זו מעניינת ותמוהה כאחד, שכן נראה כי על פי כל הפרמטרים יוסף הוא הבן המתאים ביותר להיות המנהיג. יוסף, חכם, צעיר, מצליח ומוכשר וגם בעל ניסיון פוליטי וממלכתי מכובד שכן שימש משנה למלך מצרים. על פניו נראה לכאורה כי יוסף הוא הבן המתאים ביותר להנהגת האחים.
תשובה לסוגיה זו, נמצאת בפרשת השבוע, פרשת וישב שם נאמר:
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו–וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (ל"ז, ד')
פרשנים רבים התמודדו עם השאלה מה פירוש המילה דַּבְּרוֹ בפסוק?
עפ"י רשי: לא יכלו האחים לדבר עמו, ומכאן לומדים על מעלתם של האחים שלא דיברו אתו אחד בפה ואחד בלב.
האבן עזרא מפרש: שלא דיברו עם יוסף אף בדברים הנחוצים, מתוך שנאתם אליו.
עפ"י הכתב והקבלה: ישנם שני רבדים לפועל "ולא יכל" המוזכר בפסוק, האחד "ולא יכל" מבחינה פיזית והאחר "ולא יכל" מבחינה רגשית. במקרה שלפנינו, האחים לא יכלו לדבר עם יוסף בגלל רגשותיהם אליו – בגלל שנאתם.
ושד"ל מפרש כי גם כאשר יוסף היה מדבר עם אחיו דברי נועם ושלום לא סבלו אותו. נראה כי יוסף היה כ"כ שנוא על אחיו שלא יכלו להידבר עמו כדי להגיע לשלום.
יעקב, אם כן, מבחין כי התקשורת לקויה בין יוסף לאחיו. יעקב רואה כי בניו אינם יכולים לדבר עם יוסף ומסיק כי מי שאינו יכול להידבר ולתקשר עם אחיו אינו יכול להנהיגם.
מנהיגות טובה בארגון (ובכלל…) מבוססת על תקשורת פתוחה וכנה, על יכולת הידברות דו-צדדית והדדית באופן פורמלי וא-פורמלי בין מנהל לממשקי העבודה שלו ובייחוד לכפיפים שלו. תקשורת טובה תורמת להעלאת רמת שביעות רצון העובדים בגלל טיב היחסים עם הממונה. במקביל, ההקשבה תאפשר למנהל "להרגיש את השטח" ולזהות מבעוד מועד את נושאים הכואבים בקרב עובדיו ולפעול לשיפורם בהקדם.
אדם ללא יכולת לקיים תקשורת טובה ונעימה עם הסובבים אותו (מנהלים, כפיפים, קולגות, ממשקים, לקוחות, ספקים וכו') אינו יכול להיות מנהיג. זה נכון לגבי יוסף וזה נכון לגבי כל אחד מאתנו.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.

תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה