פרשת מקץ
Same But Different
עד לשנת 2012 בלעדיות שיווק המשקה נסטי (תה קר פופולרי) היה משותף לשתי חברות – לנסטלה ולקוקה קולה. עם תום שת"פ בין החברות – התבצעה חלוקה על זכויות המשקה,  קוקה קולה קיבלה את המתכון הסודי (הטעם המקורי) בעוד נסטלה נשארה עם שם המותג – נסטי. במקביל, חברת קוקה קולה מיהרו להשיק מותג חדש בשם Fuze Tea  אשר לווה בסיסמא Same Same – Different Name  המשקפת את המצב – השם שונה אך הטעם המוכר של נסטי נשאר.
על אף הטעם המוכר — מבחינת קהל הצרכנים כבר לא מדובר באותו מוצר. חברת קוקה קולה חוותה קשיים בהשקת המותג החדש. הדומה נתפס באופן שונה. שכן, לא מדובר רק בסמנטיקה.
על מילים דומות עם פרשנות שונה ניתן ללמוד מפרשת השבוע פרשת מקץ שם נאמר: 
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, מַה-נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה-נְּדַבֵּר, וּמַה-נִּצְטַדָּק; הָאֱלֹהִים, מָצָא אֶת-עֲו‍ֹן עֲבָדֶיךָ–הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי, גַּם-אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר-נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ (בראשית, מ"ד, ט"ז)
רוב הפרשנים מתייחסים למילה "נִצְטַדָּק" ומפרשים כי בתחילה האחים טענו טענה עניינית, שכן הם החזירו ליוסף את הכסף שמצאו בשקיהם  ואיך נגנוב מבית אדונינו כסף או זהב? עם זאת, טענה זו נכונה לכל האחים אך לא לבנימין.
בנימין אינו יכול לטעון טענה זו מאחר והוא לא היה בין היורדים למצריים בפעם הראשונה ולכן טענה זו אינה מורידה מאשמת הגנבה של האח הצעיר שהגביע נמצא בשקו.
נשאלת אם כן השאלה,
מה פשר הכפילות הלשונית במילים:  נֹּאמַר, נְּדַבֵּר, נִּצְטַדָּק בהם משתמש יהודה?
איזה מסר הוא מנסה להעביר ליוסף בשימוש לכאורה במילים נרדפות?
נסביר,
יהודה מציין שלוש דרכי תגובה:
אומר – מקביל למילה "say" באנגלית ומשמש לדיבור ישיר (ויאמר אלוהים: "יהי אור!") למתן תחושה של דיוק. בדיבור ישיר, הדובר מכריז במפורש על פעולת הדיבור שהוא מתכוון לבצע.
מדבר – מקביל למילה "tell" באנגלית, ומשמש לדיבור עקיף  ("מי הגיד לך כי עירום אתה?" ) דיבור עקיף שבו אין קשר גלוי לעין בין תוכנו של המבע לבין הפעולה המתבצעת באמצעותו. לדעת החוקרים בראון ולוינסון השימוש בדיבור עקיף נעשה במקרה שבו רוצים לתת משנה תוקף לדיבור כמו-גם כאשר הפעולה טומנת בחובה איום על עצמאותו של השומע, ומטרתו לרכך את הפגיעה בו.  
מצטדק– מודה בעובדות אך כופר באשמה – איננו אשמים בגניבה ויש לנו גם הסבר להצדקת המצב אליו נקלענו.
יהודה ואחיו אם כן אומרים ליוסף –

1. איננו יכולים לשכנע בטענותינו כי העובדות חדות ומדברות בעד עצמן (מַה-נֹּאמַר)
2. לא יועילו דיבורים וציטוטים של חכמים מאתנו להצדיק את מעשינו (מַה-נְּדַבֵּר)
3. וגם אין לנו אפשרות לעמוד לדין במשפט ונצא זכאים – כי אין כל צידוק לעובדות (ּמַה-נִּצְטַדָּק)

נראה כי יהודה מכוון בדבריו כי מבין כל אסטרטגיות התגובות האפשריות למצב שנקלעו האחים (אמירה, דיבור הצטדקות), אין תגובה אפשרית לצאת ממבוך זה.
פסוק זה מלמד אותנו כמנהלים שיעור חשוב במודעות העברת המסרים ולקיחת אחריות שכן ישנם מצבים בהם אנו 'אומרים' את המסר (אני מבקש…)  וישנם מצבים בהם אנו 'מדברים' את המסר ע"י ציטוט ממנהל בכיר יותר (המנכ"ל ביקש…) אלו שתי דרכים שונות להעברת מסרים לעיתים דומים – Same But Different.  מסר יתפס באופן שונה ע"י השומע לפי אופן העברתו.
בנוסף לקיחת אחריות למצבים השונים (ובעיקר לאי הצלחות ואתגרים) היא אחת ממיומנויות החיוניות למנהל מצליח. ללא ספק הצטדקות אינו חלק מארסנל הניהול (!) .

 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.

גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.