מכות מצרים היו מסודרות מהקל אל הכבד. ככל שהמכה הגיעה מאוחר יותר, כך היא היתה יותר קשה. צריך לשאול מה כל כך קשה בחושך לשלושה ימים? אמנם זה לא נעים כל כך, אבל זה בטח לא גרוע יותר משאר המכות שקדמו לה. אז מה כל כך קשה במכת חושך? מאחורי מכת החושך יש הרבה מדרשים והסברים. התורה מתארת את החושך כחושך אפלה שאפשר למשש. המפרשים מסבירים שניתן היה ממש להרגיש ולמשש את החושך. האויר הפך לכבד עד שחסם את כל האור. המצרים נתקעו באותה תנוחה ולא יכלו לזוז מרוב הכובד שהיה באויר. המצרים שמעו את בנ"י מסתובבים להם בבתים ולא יכלו לעשות מאומה. גם אנו יכולים לבחור אם להכניס את החושך ח"ו לחיינו, או לזכות לחיות באור. יש אנשים שיש להם כל מה שאפשר לחלום עליו, אבל למרות הכל הם נמצאים בחושך. יכול להיות לאדם כסף בשפע, משפחה טובה, ילדים, חברים ובכל זאת ירגיש בתוכו ריקנות פנימית. הוא ירגיש בחושך, בלי מטרה, בלי תוכן ובלי משמעות. אדם שנמצא בחושך הופך לעצוב ומדוכא. כמו במצרים, קשה לו לפעול כי הוא כבול במיצרים שלוחצים אותו. הכל הופך לקשה, פסימיות מציפה את חייו והכל נראה שחור. אדם שרואה אור לעומת זאת הוא אדם עם שמחת חיים, אחד כזה שרואה תקווה, שפועל למען שינוי העתיד, שיוצר דברים ושמרגיש שלם עם עצמו, גם עם מבחינה גשמית אין לו הכל. שנדע תמיד לראות האור גם אם הוא נמצא בקצה המנהרה. 

פרשת בא
מחוברות וניכור בראי הפרשה

מחוברות  ארגונית (Work Engagement) הוא החיבור הרגשי שעובד חש למקום עבודתו, חיבור שמייחסים לו השפעה ישירה למאמץ שישקיע בביצוע תפקידו. מחקרים מצביעים על כך שעובד שמרגיש מחוברות גבוהה לתפקידו ולארגון, ישיג ביצועים טובים יותר, יעניק שירות איכפתי יותר ללקוחות, יגדיל ראש, יזום יותר שיפורים וינצל הזדמנויות לטובת הארגון.
על חשיבות המחוברות, בפרשת השבוע, פרשת בא, שם נאמר:
"לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו–שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם"  (שמות י, כג)
הרי ידוע כי החושך אינו מאפשר לאדם לראות.
אם כן  –
מדוע מציין הכתוב כי לא יכלו לראות "את  אחיו",  הרי גם דברים אחרים לא יכלו לראות?
ועוד נשאל –
מדוע לא השתמשו במקורות אור כגון בנרות ?
להלן התייחסות הפרשנים לשאלות:
·         רש"י – חושך של אופל שלושה ימים ועוד שלושה ימים שלא יכלו לקום ממקומם בשל כובד החשיכה.
·         רמב"ן – החושך היה כבד כל כך שהיה אפשר לחוש בו בחוש המישוש (וימש)
·         אברבנאל – לא היה טעם בשימוש במקור אור כי היה בלתי אפשרי לסלק את החושך הכבד. "ואחיו" מלשון אח – מקום האש הבוערת. אם את האש הבוערת באח לא יכלו לראות לא היה טעם להדליק נרות שאורם חלש יותר.
להלן נציע פרשנות נוספת לשאלות שהועלו:
השימוש בפסוק במילים "לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו" הינו שימוש מטאפורי. שכן, ישנו חושך עמוק יותר מהחושך באוויר והכוונה כמובן לתחושת ניכור – מצב בו כל אחד דואג רק לעצמו מבלי לראות את צרת אחיו ובקושי שעמו מתמודד.
שכן, כאשר אדם מקבל את רעהו בשמחה יאמר כי קיבלו במאור פנים או בפנים מאירות. ולכן, כאשר בני ישראל סייעו ותמכו אחד ברעהו היה "אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" כי האירו פנים זה לזה. אך כאשר אדם מנוכר לרעהו, זהו מצב שהוא ההפך מאור זוהי תחושה שהאחווה נעתקה והפכה לתחושה של חושך מוחשי.
גם ברמה הארגונית, מחקרים מראים כי בארגונים בהם העובדים ניהלו מערכות יחסים חמות ביניהם ועבדו יחד כצוות, תחושות השייכות והמחוברות התעצמו. חשוב אם כן לפעול ליצירת גיבוש אמתי בין העובדים, גיבוש המחזק את מערכות היחסים ביניהם, ומסייע ליצור גם תחושת שייכות ומחוברות חזקה יותר הן בין העובדים והן בינם לבין הארגון. תחושות אלה יאפילו על החושך הפנימי ויגבירו את האור, תחושת העשייה והאנרגטיות בארגון.

שבת שלום לכולם
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.

גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.