כתבות
פרשת השבוע " בשלח" -שבת שירה- טו" בשבט
י"ד שבט ה'תשע"ז 10/02/2017
מערכת "פיתה"
- שבת שירה - ט"ו בשבט. פרשת בשלח מספרת לנו כיצד עזבו בנ"י את מצרים ופנו לעבר המדבר, כשלפתע גילו שפרעה וחילותיו רודפים אחריהם. בנ"י נבהלו וקראו: "טוב לנו עבוד במצרים" - עדיף היה להישאר עבדים במצרים. איזו אמירה מזעזעת, בהתחשב בכך שבנ"י היו משועבדים במשך 210 שנים, בעבודת פרך. איך יתכן שמצב כזה נראה בעיניהם יותר טוב מחירות שבה זכו כעת? התשובה היא שלעבדות יש יתרון אחד ברור: הביטחון שבהרגל, שלוות הנפש שבאה מהקביעות. במצרים בנ"י קבלו את כל צרכיהם הבסיסיים, כמו מזון וקורת גג. הם לא היו צריכים להגיע לידי החלטות כיצד לבלות את היום שלהם או איך להשיג את מזונם. מעניין שהמילה מצרים באה מהשורש מצר - מקום צר. במידת מה, העדיפו בנ"י סביבה תחומה ומוגבלת, על פני האחריות הרחבה שנלווית לחירות. לפעמים דווקא ככל שהקופסה קטנה יותר , ככה אנחנו מרגישים בטוחים יותר. כל שינוי יכול להיות מפחיד אם זה להתחתן או להתחיל עבודה חדשה או לעבור דירה. ביסודו של דבר, זה ההרגל והקביעות שנגדם אנחנו צריכים להילחם - או שלעולם לא נתקדם בחיים. בפרשתנו הים סוף סוף נבקע, ובנ"י חוצים אותו אל חירותם. אז הם פורצים בשירה ושמחה - לא רק משום שניצחו את המצרים, אלא יותר מזה, מכיוון שהם נצחו את הפחד המשתק שלהם עצמם. גם אנחנו בחיי היום יום צריכים להתנתק מהפחד המשתק אותנו להשאר במקום הנוח לנו ביותר. אנחנו צריכים לדעת לקבל החלטה כיצד אנו זזים ומתקדמים כל הזמן הלאה. שבת שלום לכולם וט"ו בשבט שמח.

פרשת בשלח
זר לא יבין זאת – המסרים שמעבר למילים
"נחש צפע", "צבע אדום" ו-"שרב כבד" הינן דוגמאות למילות קוד צבאיות ששימשו להעברת מסר שמשמעותו במקרים הנ"ל אות להפעלת אזעקה במקרה של שיגור טילים / רקטות על ישראל. מילת קוד משמשת, לא רק בצבא, להעברת מידע שמשמעותו ידועה רק לצדדים המתקשרים, הן בעלות משמעות רחבה – מעבר למילים הנאמרות והן חלק מהוות אינטגרלי מתרבות – "זר לא יבין זאת".
על כך בפרשת השבוע, פרשת בשלח שם נאמר:
"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג,יט)
יוסף השביע את בני ישראל להעלות עמם את עצמותיו לקבורה בנחלתו שבארץ כנען.
נשאלת השאלה:
איזה טעם ראה יוסף בהוספת המילה "מִזֶּה"?
מה היה חסר לדעתו, להבנת הטקסט אילו נאמר: "וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי אִתְּכֶם" ללא המילה "מִזֶּה"?
נסביר –
בכל מסגרת בה פועלים אנשים, משפחה, צוות וכו′, נוצרת שפת קוד הנותנת משמעות למילים מעבר למובנן המילולי. הנ"ל מקבל משנה חשיבות כאשר המילה המופיעה נראית לכאורה מיותרת ונדמה כי הטקסט יכול להתקיים גם בלעדיה וזאת מבלי לפגוע מהות התוכן.
כדי להבין את הוספת המילה "מִזֶּה" בפסוק, נציין את המקרה בו יוסף מחפש את אחיו בשכם ופוגש שם מלאך אשר אומר לו "נָסְעוּ מִזֶּה" (בראשית לז′, יז′) לפי הפשט פירוש המילים – נסעו מכאן. אך רש"י מפרש: ′הסיעו עצמם מן האחווה′. פירוש זה נובע מכך שהמלאך אינו מחדש ליוסף שאחיו נסעו, שהרי יוסף כבר הבין כי הם אינם בשכם.
אם כן "מִזֶּה"- מתפרש כפירוק האחווה בין האחים. וברמז: ז + ה (5+7=12) – י"ב השבטים.
לכן כאשר יוסף משביע את אחיו להעלות את עצמותיו הוא מוצא הזדמנות לומר להם שלא די בפעולה הפיזית של העלאת העצמות אלא חייבים להחזיר את האחווה שהתפרקה בשכם התיקון של "נָסְעוּ מִזֶּה" יהיה דרך "מִזֶּה אִתְּכֶם".
דוגמא נוספת לכך, אנו מוצאים אצל אברהם אבינו כאשר הלך להקריב את בנו יצחק, אמר לנעריו: "שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה" (בראשית כ"ב, ה) גם כאן, היה מספיק לומר "וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה" מה הטעם להוסיף את המילים "עַד-כֹּה" – אלא אברהם מכוון את דבריו לה′ ואומר אם אקריב את יצחק איך תתקיים ההבטחה "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה).
כאמור, לכל חברה ותרבות יש מילות קוד. מילות קוד יכולות לשמש את הדובר לומר דבר שאזכורו במפורש יכול לגרום מבוכה ואי נעימות והזכרתו ברמז מדלג על מוקש המבוכה כדוגמת הפסוק. מילות קוד גם יכולות לשמש כהעברת מסרים סודיים באופן גלוי כמו בתרבות הצבאית. או לחילופין, מילות קוד יכולות גם לרמוז על רמת גיבוש אחווה ותרבות משותפת, כמו למשל בארגונים רבים נוצרת שפה האופיינית להם, הכוללת ראשי תיבות, כינויים, סלנג, תיאורי תפקידים, פתגמים ועוד. ז′רגון אשר אנשים מחוץ לארגון אינם מבינים מאחר והיא משקפת היבטים הייחודיים לארגון.
שבת שלום לכולם וט"ו בשבט שמח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
בין לקוחותינו, אלביט, בנק לאומי, אגד היסעים
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
gdUZuBcChYwPHoSxcxj
I thought East Timor is an inndeenepdt country and they can decide their own military purchases. I must be wrong as it sounds like the new Australian territory of East Timor has to seek approval from Canberra for everything they do. From annexation by Indonesia to invasion and annxation by Australian troops.
Judy
15/02/2017 14:36:19
- שבת שירה - ט"ו בשבט. פרשת בשלח מספרת לנו כיצד עזבו בנ"י את מצרים ופנו לעבר המדבר, כשלפתע גילו שפרעה וחילותיו רודפים אחריהם. בנ"י נבהלו וקראו: "טוב לנו עבוד במצרים" - עדיף היה להישאר עבדים במצרים. איזו אמירה מזעזעת, בהתחשב בכך שבנ"י היו משועבדים במשך 210 שנים, בעבודת פרך. איך יתכן שמצב כזה נראה בעיניהם יותר טוב מחירות שבה זכו כעת? התשובה היא שלעבדות יש יתרון אחד ברור: הביטחון שבהרגל, שלוות הנפש שבאה מהקביעות. במצרים בנ"י קבלו את כל צרכיהם הבסיסיים, כמו מזון וקורת גג. הם לא היו צריכים להגיע לידי החלטות כיצד לבלות את היום שלהם או איך להשיג את מזונם. מעניין שהמילה מצרים באה מהשורש מצר - מקום צר. במידת מה, העדיפו בנ"י סביבה תחומה ומוגבלת, על פני האחריות הרחבה שנלווית לחירות. לפעמים דווקא ככל שהקופסה קטנה יותר , ככה אנחנו מרגישים בטוחים יותר. כל שינוי יכול להיות מפחיד אם זה להתחתן או להתחיל עבודה חדשה או לעבור דירה. ביסודו של דבר, זה ההרגל והקביעות שנגדם אנחנו צריכים להילחם - או שלעולם לא נתקדם בחיים. בפרשתנו הים סוף סוף נבקע, ובנ"י חוצים אותו אל חירותם. אז הם פורצים בשירה ושמחה - לא רק משום שניצחו את המצרים, אלא יותר מזה, מכיוון שהם נצחו את הפחד המשתק שלהם עצמם. גם אנחנו בחיי היום יום צריכים להתנתק מהפחד המשתק אותנו להשאר במקום הנוח לנו ביותר. אנחנו צריכים לדעת לקבל החלטה כיצד אנו זזים ומתקדמים כל הזמן הלאה. שבת שלום לכולם וט"ו בשבט שמח.

פרשת בשלח
זר לא יבין זאת – המסרים שמעבר למילים
"נחש צפע", "צבע אדום" ו-"שרב כבד" הינן דוגמאות למילות קוד צבאיות ששימשו להעברת מסר שמשמעותו במקרים הנ"ל אות להפעלת אזעקה במקרה של שיגור טילים / רקטות על ישראל. מילת קוד משמשת, לא רק בצבא, להעברת מידע שמשמעותו ידועה רק לצדדים המתקשרים, הן בעלות משמעות רחבה – מעבר למילים הנאמרות והן חלק מהוות אינטגרלי מתרבות – "זר לא יבין זאת".
על כך בפרשת השבוע, פרשת בשלח שם נאמר:
"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג,יט)
יוסף השביע את בני ישראל להעלות עמם את עצמותיו לקבורה בנחלתו שבארץ כנען.
נשאלת השאלה:
איזה טעם ראה יוסף בהוספת המילה "מִזֶּה"?
מה היה חסר לדעתו, להבנת הטקסט אילו נאמר: "וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי אִתְּכֶם" ללא המילה "מִזֶּה"?
נסביר –
בכל מסגרת בה פועלים אנשים, משפחה, צוות וכו′, נוצרת שפת קוד הנותנת משמעות למילים מעבר למובנן המילולי. הנ"ל מקבל משנה חשיבות כאשר המילה המופיעה נראית לכאורה מיותרת ונדמה כי הטקסט יכול להתקיים גם בלעדיה וזאת מבלי לפגוע מהות התוכן.
כדי להבין את הוספת המילה "מִזֶּה" בפסוק, נציין את המקרה בו יוסף מחפש את אחיו בשכם ופוגש שם מלאך אשר אומר לו "נָסְעוּ מִזֶּה" (בראשית לז′, יז′) לפי הפשט פירוש המילים – נסעו מכאן. אך רש"י מפרש: ′הסיעו עצמם מן האחווה′. פירוש זה נובע מכך שהמלאך אינו מחדש ליוסף שאחיו נסעו, שהרי יוסף כבר הבין כי הם אינם בשכם.
אם כן "מִזֶּה"- מתפרש כפירוק האחווה בין האחים. וברמז: ז + ה (5+7=12) – י"ב השבטים.
לכן כאשר יוסף משביע את אחיו להעלות את עצמותיו הוא מוצא הזדמנות לומר להם שלא די בפעולה הפיזית של העלאת העצמות אלא חייבים להחזיר את האחווה שהתפרקה בשכם התיקון של "נָסְעוּ מִזֶּה" יהיה דרך "מִזֶּה אִתְּכֶם".
דוגמא נוספת לכך, אנו מוצאים אצל אברהם אבינו כאשר הלך להקריב את בנו יצחק, אמר לנעריו: "שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה" (בראשית כ"ב, ה) גם כאן, היה מספיק לומר "וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה" מה הטעם להוסיף את המילים "עַד-כֹּה" – אלא אברהם מכוון את דבריו לה′ ואומר אם אקריב את יצחק איך תתקיים ההבטחה "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה).
כאמור, לכל חברה ותרבות יש מילות קוד. מילות קוד יכולות לשמש את הדובר לומר דבר שאזכורו במפורש יכול לגרום מבוכה ואי נעימות והזכרתו ברמז מדלג על מוקש המבוכה כדוגמת הפסוק. מילות קוד גם יכולות לשמש כהעברת מסרים סודיים באופן גלוי כמו בתרבות הצבאית. או לחילופין, מילות קוד יכולות גם לרמוז על רמת גיבוש אחווה ותרבות משותפת, כמו למשל בארגונים רבים נוצרת שפה האופיינית להם, הכוללת ראשי תיבות, כינויים, סלנג, תיאורי תפקידים, פתגמים ועוד. ז′רגון אשר אנשים מחוץ לארגון אינם מבינים מאחר והיא משקפת היבטים הייחודיים לארגון.
שבת שלום לכולם וט"ו בשבט שמח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
בין לקוחותינו, אלביט, בנק לאומי, אגד היסעים
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
gdUZuBcChYwPHoSxcxj
I thought East Timor is an inndeenepdt country and they can decide their own military purchases. I must be wrong as it sounds like the new Australian territory of East Timor has to seek approval from Canberra for everything they do. From annexation by Indonesia to invasion and annxation by Australian troops.
Judy
15/02/2017 14:36:19