פרשה זו הינה פרשת מתן תורה, שהוא המאורע הגדול והמשמעותי ביותר בכל שנות קיום העולם, שכל בריאת שמים וארץ תלויים בו, ושכל מטרת יציאת מצרים הינה קבלת התורה. מאידך, הפרשה מתחילה ונקראת על שמו של יתרו. שהינו גוי שעבד עבודה זרה ונתגייר, והוא נותן הצעות אנושיות פשוטות כיצד יש לנהל את סדרי המשפט בעם ישראל. ולכאורה יש לשאול, מדוע נסמכו הדברים זה לזה? ובכלל, מדוע התורה מספרת ומדגישה את הצעתו האנושית של יתרו? ונראה שיש כאן יסוד גדול מאוד, שאי אפשר לקבל תורה בלי בניין החוכמה האנושית, בלי תיקון הדרך ארץ הפשוטה. כדברי חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה" וכל ההיסטוריה האנושית המתוארת בספר בראשית עניינה דרך ארץ. והסיבה לכך היא שכדי לקבל הארה אלוקית, כדי לקבל שפע אלוקי, יש צורך בהכנת הכלים. וזה תפקידנו, ככל שנכין כלים טובים יותר, כך תיקלט התורה בעומק ובגודל נפלא יותר. ויותר מכך, אם חס ושלום אדם לומד תורה בלא הכנת הכלים, דהיינו, ללא תיקון המידות, ללא דרך ארץ, התורה הופכת להיות כוח משחית והורס. לכן עיקר עבודתו של האדם הוא תיקון המידות באופן אישי. ותיקון כל הסדרים החברתיים, הכלכליים, המשפטיים, המדיניים וכל סדרי ההנהגה באופן כללי. ואז זוכים לקבל תורה. 

הדג מצליח מהראש –
מהות המנהיגות
אחד הגורמים המרכזיים ביכולתו של ארגון לשגשג הינו רמת המנהיגות, שכן, הדג מצליח מהראש. חזונו של מנהיג מתבטא ביכולתו  לתת מענה מדויק לשאלה = כיצד אנו מתכוננים להצליח בעסק שלנו? מענה אשר ישלב הגדרת יכולות הבידול והעוצמה של הארגון, אלה שיאפשרו רווחיות במגרש התחרותי מחד, יחד עם חלומות מעוררי השראה ושאיפות נועזות מנגד.
על מהות המנהיגות, בפרשת השבוע, פרשת יתרו, שם נאמר:
"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט, ב').
שלוש שאלות עולות מהפסוק:
1.      רבים – יחיד: בתחילה הפסוק כתוב בלשון רבים "וַיִּסְעוּ…. וַיָּבֹאו.. וַיַּחֲנוּ"  אם כן למה בסופו עובר ללשון יחיד  "וַיִּחַן"?
2.      כפילות: לאחר שנאמר וַיַּחֲנוּ –מה הטעם להוסיף את המילה  וַיִּחַן?
3.      מילה לכאורה מיותרת: לשם מה הוסיף את המילה "שָׁם" שכן הפסוק נהיר גם בלעדיה ("וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר")?
רש"י מפרש פסוק זה  'כאיש אחד בלב אחד, אשר כל שאר החניות היו בתרעומת ובמחלוקת'.
אם כן, רש"י מתייחס ל-"וַיִּחַן" – כביטוי לאחדות העם, בשל השינוי בלשון הפסוק.
נשאל אם כן, מה עורר את בני ישראל לאחדות – מאחר שידוע כי מעט קודם לכן, על שפת ים סוף היו קבוצות בבני ישראל ולאחר מכן היו 'תרעומת ומחלוקת' כדברי רש"י?
נסביר,
השונות בין בני אדם מגוונת ומקיפה את כל תחומי החיים. דעות, רצונות, אינטרסים ועמדות לרוב יגרמו למחלוקות ולחילוקי דעות.
וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר – ראשי העם שהיו מפולגים בעמדתם ובדעתם, החליטו שיש להגיע להסכמה ולאחדות כדי שיהיו ראויים לקבל את התורה ומסוגלים להנחילה לעם באופן שתהיה מקובלת על כולם. הסוד להשגת אחדות זו, היא ע"י דוגמא אישית של המנהיגים שנהגו בענווה ובכבוד לזולת. התנהגות זו למדו מהר סיני שמיעט עצמו כנגד שאר ההרים ובזכות זה זכה שתינתן עליו התורה. ומאחר והמנהיגים וראשי העם מאוחדים ונוהגים בענווה אז גם המונהגים – בני ישראל נהגו כך. כל אחד הרים את ראשו ללמוד מזה הגבוה ממנו על מנת לשאוב השראה ודוגמא לדרך הראויה להתנהגות. הזקנים הביטו אל הר סיני ונהגו בענווה, העם הביט בזקנים והתאחד.
על כן תוספת המילה "שָׁם", שבמקום הספציפי הזה – מול הר סיני התרחשה לראשונה האחדות בעם ישראל.  ומכאן גם ההסבר לכפילות לכאורה בשורש ח.נ.ה, שכן בא הפסוק להבהיר כי כשחנו לא היו מאוחדים לעומת "ויחן" המבטא את אחדותם.
יכולתו של מנהיג לשמש כמגדלור המוביל את הארגון ואנשיו לעבר החזון תוך רתימת העובדים למימושו הוא שיוביל להצלחת הארגון.  על החזון להעניק לאנשים תחושה ברורה לגבי הכיוון המוביל לרווחיות ולהשראה ולהמריץ אותם למימושו, הן ע"י דוגמא אישית של המנהיג והן מכח ההזדהות והרצון המשותף לתרום ולהיות חלק ממשהו גדול וחשוב.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
  בין לקוחותינו, אלביט, בנק לאומי, אגד היסעים, האיגוד הישראלי לאיכות, ECI טלקום, לשכת רו"ח וכן מגוון חברות וארגונים, משרדי עו"ד ורו"ח.