"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כך נפתחת פרשתנו, פרשת משפטים. אפשר להסביר את הפסוק כציווי וכחובה עלינו להפעיל שיפוט יומיומי בכל דבר וענין. בכל רגע מחיינו אנחנו שופטים, מכריעים הכרעות ופוסקים פסקים: מה חשוב יותר לעזור בבית או לצאת עם חברים? להשקיע בעצמי כרגע או להשקיעה בנתינה? בסוגיות הללו התורה אינה מציבה תשובה אחת המתאימה לכל המצבים. עם זאת פרשתנו מגלה סולם ערכים התנהגותי מופלא. סולם זה מלמד כי משפטי התורה נועדו כדי להרבות שלום בין בני אדם. לכן האידיאל, חשוב ככל שיהיה, ידחה במקרים מסוימים מפני שהוצאתו לפועל תפגע בשלום ובאהבה. נקח לדוגמא את הערך של צער בעלי חיים. הפרשה מתארת את המצב הבא: אדם רואה מולו חמור שצריך לפרוק מעליו סחורה ומנגד חמור שצריך לטעון סחורה על גביו. למי עליו לעזור? עליו לעזור לבעל החמור הטעון לפרוק את הסחורה משום צער בעלי חיים. אך אם היה בעל החמור השני (שיש לטעון אותו) שנוא עליו, על האדם לעזור לו תחילה כדי לכוף את יצרו ולהרבות שלום בעולם. דווקא לאיש השנוא על האדם לעזור, למרות הערך החשוב של צער בעלי חיים, היות ונעלה יותר ערך השלום בין בני האדם. בע"ה שנדע לשפוט ולהכריע בהחלטות היומיום מתוך שיקול דעת נכון בערכים הניצבים לפנינו מתוך ראייה רחבה של המציאות. שבת שלום לכולם. השבת מברכים את חודש אדר. משנכנס אדר מרבים בשמחה, שתהא לכולנו חודש מלא בשמחה שתשפיע עלינו ועל כל השנה כולה. 


רוצים עובדים מחויבים יותר? תשקיעו ב-'שן ועין'
השבוע בשיחה עם אבי מנכ"ל חברה גדולה, הוא סיפר בדאגה  כי אחוז העזיבה מרצון בארגונו בשנה האחרונה הגיע ל-19% !  נתון זה מעניין במיוחד לאור המטבחון המפנק (מאד!) שיש בכל קומה בחברה כמו-גם לאור פעילויות הרווחה העשירות המתקיימות בחברה חדשות לבקרים.
ישנן מגוון סיבות לעזיבת עובדים כגון חוסר התאמה בין העובד לתרבות החברה, שיטות הניהול, חוסר הערכה, אי תגמול, אי קידום  ועוד.
נראה כי קיים קושי אצל אבי המנכ"ל, לראות את העובד וצרכיו כמכלול וההבנה כי התמקדות בסיפוק צרכיו הפיזיים בלבד יש בכוחו רק מעט להשפיע על רמת המוטיבציה ושביעות ברצון שלו.
על כך בפרשת השבוע פרשת משפטים שם נאמר,
"וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ–וְשִׁחֲתָהּ:  לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת עֵינוֹ.  וְאִם-שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ-שֵׁן אֲמָתוֹ, יַפִּיל–לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת שִׁנּוֹ" (שמות כ"א, כו-כז)
אדון המכה את עבדו או את אמתו, אם כתוצא מאבדים העבד או האמה עין או שן, הם יוצאים לחופשי.
רש"י מפרש ומוסיף 'וכן בעשרים וארבעה ראשי איברים, שהם עשר אצבעות הידיים, עשר אצבעות הרגליים, שתי אזניים, אף והראש – יחד עשרים וארבעה אברים נוסף לעיניים ושיניים'.
אם כן מדוע התורה מפרטת רק שן ועין?
יתרה מכך,  מה כ"כ מיוחד בשן ועין שכתוצאה מפגיעתם העבד הכנעני יוצא לחופשי?
נסביר —

• הגאון מוילנא נותן טעם לשחרור העבד בשן ועין כי קללת העבדות נתנה לחם אבי כנען (העבד – כנעני) אשר חטאו  היה "וירא חם אבי כנען" = שראה את נח אביו במערומיו ואח"כ "ויגד לשני אחיו", כאשר עבד כנעני נפגע בשן או בעין, החטא שחטא אבי-אבותיו באיברים אלו מתכפר ולכן משתחרר.
• התלמוד הבבלי מסביר שהאיברים – שן ועין – הם דוגמאות לאיברים "שאינן חוזרים", כלומר הנזק בלתי הפיך. לכן נזק לאיבר בחומרה כזאת יביא לשחרור העבד.
• הסבר נוסף – העין והשן משמשים את האדם להנאתו. העין רואה, חומדת, מתאווה ותרה אחר דברים מהנים המעניינים את האדם ברוחו. לעומתה השן הנאתה היא מוחשית  – ממזון עשיר וטעים. שני אברים אלה, אם כן, מייצגים את הקשר הרוחני והפיזי שבין האדם לעולם ושני אלה מהווים איזון בתפיסת העולם דרך החושים.
  כיוון שעוסקים בעבד, התורה אינה מאפשרת לזלזל בו אלא רואה אותו כאדם שווה בין שווים. לכן כאשר נפגעת יכולתו ליהנות מהעולם סביבו ולחיות בהרמוניה ובאיזון הרי שהוא משתחרר מהעבדות כדי לבטל הגבלה נוספת על הגבלת האיבר הפגוע.

באופן דומה, גם על אבי המנכ"ל להתייחס לצרכים של עובדיו 'כשן ועין', בדומה לפירמידת מאסלו. מילוי הצרכים הפיזיים (מפנקים ככל שיהיו)  הוא רק השלב הראשון בפירמידת הצרכים, עליו לשדר לעובדיו בטחון תעסוקתי, כמו-גם להגדיר דרכים למילוי צרכי הערכה וצרכי מימוש עצמי, אם יבין זאת ללא ספק יוריד את אחוז העובדים העוזבים מרצון ואף יגביר את מס' ורמת העובדים המרוצים שמוכנים לתרום להצלחת הארגון מעל ומעבר.
 
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.