כתבות
פרשת השבוע "תרומה"
ד' אדר ה'תשע"ז 02/03/2017
מערכת "פיתה"
פרשת תרומה
ההבדל בין לקחת ולקבל
(4 עקרונות ניהוליים)
בסוף 2013 החליטה חברת סלקום לרענן את המותג באמצעות מהלך נאמנות חדשני. היא השיקה קמפיין תחת המסר "לתת זה לקבל", במסגרתו העניקו לקוחות החברה מידי יום במשך שבוע, מתנות לחבריהם.
איך היה?
טירוף.
מבחינת אפקטיביות הקמפיין ניפץ את כל התחזיות.
שהרי, מה יותר כיף מלתת? לקבל! או שזה להפך?
על כך בפרשת השבוע, פרשת תרומה, שם נאמר:
"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" (שמות כה', ב')
בני ישראל מתבקשים לתרום לבניית המשכן וכליו, נשאלת השאלה –
מדוע הכתוב משתמש בלשון "וְיִקְחוּ" ולא ויתנו – שהרי – תרומה נותנים, לא לוקחים?
להלן נציע מספר פירושים לנוסח הטקסט "וְיִקְחוּ" –
- מנחה בלולה – כאשר המקבל הוא אדם חשוב, הנותן נחשב כאילו קיבל מאחר וזה גורם לו נחת וגאווה שאדם כה חשוב קיבל ממנו.
- תורת משה – הרי הכל שייך לקב"ה שנאמר: "לִי הַכֶּסֶף, וְלִי הַזָּהָב–נְאֻם, יְהוָה צְבָאוֹת" (חגי ב ח),
אם כן מה יכול אדם לתת למישהו שהכל שייך לו?
אלא נדיבות הלב היא הנתינה מצד האדם ולכן המשך הפסוק: "מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ"
- הדרש והעיון – התרומה והצדקה האמיתית הינה כאשר אדם תורם מכספו אשר הושג ביושר ובצדק כפי שאומר הנביא ישעיה: "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה" (ישעיהו נ"ו, א'). נתינה של אדם רצויה, אם כן, כאשר הרכוש נלקח ביושר – רק אדם השומר משפט, חוק ודין – יכול לתת צדקה אחרת הצדקה אינה רצויה.
- ואפשר גם לפרש –
הפועל ל.ק.ח משמש גם במובן קניין – מקח וממכר. התורה רומזת שעל אדם להתייחס לכישלונותיו כמו אדם העוסק במסחר. שכן על אך שלעיתים הסוחר חווה הפסדים וחוסר הצלחות נקודתיים – הוא אינו מתייאש, מנסה שוב ולא נותן לכישלון להרפות את ידיו. ההצלחה טמונה בלמידה מכישלונות שלא גרמו לייאוש אלא הובילו למוטיבציה לשפר ולהצליח להבא טוב יותר.
אם כן השימוש המילה "וְיִקְחוּ" מעניקה לנו ארבעה עקרונות חיוניים לניהול מוצלח:
- נתינה ופירגון ברצון ובחפץ לב (גם כשלא כ"כ מתאים לנו…) היא שתעניק משמעות לכל פעולה – לעבודת הצוות ולהנהגה.
- לא רק טכני-משימתי, יש לפעול גם מהלב – מהרגש על מנת להעניק חשיבות למשימות שלנו ולהניע את עובדינו.
- יושר והגינות אמנם אלמנטרי לכל התנהגות אנושית אך מקבל משנה תוקף בהתנהגותנו כלפי הכפיפים לנו.
- אי הצלחות הן שיעור ולמידה – לא להתייאש ולהמשיך לנסות כי מי שלא לומד לא מצליח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
ההבדל בין לקחת ולקבל
(4 עקרונות ניהוליים)
בסוף 2013 החליטה חברת סלקום לרענן את המותג באמצעות מהלך נאמנות חדשני. היא השיקה קמפיין תחת המסר "לתת זה לקבל", במסגרתו העניקו לקוחות החברה מידי יום במשך שבוע, מתנות לחבריהם.
איך היה?
טירוף.
מבחינת אפקטיביות הקמפיין ניפץ את כל התחזיות.
שהרי, מה יותר כיף מלתת? לקבל! או שזה להפך?
על כך בפרשת השבוע, פרשת תרומה, שם נאמר:
"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" (שמות כה', ב')
בני ישראל מתבקשים לתרום לבניית המשכן וכליו, נשאלת השאלה –
מדוע הכתוב משתמש בלשון "וְיִקְחוּ" ולא ויתנו – שהרי – תרומה נותנים, לא לוקחים?
להלן נציע מספר פירושים לנוסח הטקסט "וְיִקְחוּ" –

- מנחה בלולה – כאשר המקבל הוא אדם חשוב, הנותן נחשב כאילו קיבל מאחר וזה גורם לו נחת וגאווה שאדם כה חשוב קיבל ממנו.
- תורת משה – הרי הכל שייך לקב"ה שנאמר: "לִי הַכֶּסֶף, וְלִי הַזָּהָב–נְאֻם, יְהוָה צְבָאוֹת" (חגי ב ח),
אם כן מה יכול אדם לתת למישהו שהכל שייך לו?
אלא נדיבות הלב היא הנתינה מצד האדם ולכן המשך הפסוק: "מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" - הדרש והעיון – התרומה והצדקה האמיתית הינה כאשר אדם תורם מכספו אשר הושג ביושר ובצדק כפי שאומר הנביא ישעיה: "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה" (ישעיהו נ"ו, א'). נתינה של אדם רצויה, אם כן, כאשר הרכוש נלקח ביושר – רק אדם השומר משפט, חוק ודין – יכול לתת צדקה אחרת הצדקה אינה רצויה.
- ואפשר גם לפרש –
הפועל ל.ק.ח משמש גם במובן קניין – מקח וממכר. התורה רומזת שעל אדם להתייחס לכישלונותיו כמו אדם העוסק במסחר. שכן על אך שלעיתים הסוחר חווה הפסדים וחוסר הצלחות נקודתיים – הוא אינו מתייאש, מנסה שוב ולא נותן לכישלון להרפות את ידיו. ההצלחה טמונה בלמידה מכישלונות שלא גרמו לייאוש אלא הובילו למוטיבציה לשפר ולהצליח להבא טוב יותר.
- נתינה ופירגון ברצון ובחפץ לב (גם כשלא כ"כ מתאים לנו…) היא שתעניק משמעות לכל פעולה – לעבודת הצוות ולהנהגה.
- לא רק טכני-משימתי, יש לפעול גם מהלב – מהרגש על מנת להעניק חשיבות למשימות שלנו ולהניע את עובדינו.
- יושר והגינות אמנם אלמנטרי לכל התנהגות אנושית אך מקבל משנה תוקף בהתנהגותנו כלפי הכפיפים לנו.
- אי הצלחות הן שיעור ולמידה – לא להתייאש ולהמשיך לנסות כי מי שלא לומד לא מצליח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה