- ט"ו אלול ה'תשפ"ה 08/09/2025כבן 70 נפל מחלון ברחוב שלום צלח, פונה לבלינסון במצב בינוני
- ז' אלול ה'תשפ"ה 31/08/2025מועצת העיר אישרה הערב, יום ראשון, 31 באוגוסט, פה אחד את תקציב התמיכות לאחזקת בתי כנסת וענייני דת. בין השאר אושר תקציב לבניית מקווה ומרכז קהילתי ברחוב פנחס חגין. מעניין יהיה לראות תגובת השכנים באיזור למקווה שיוקם
כתבות
פרשת השבוע "ויקהל -פקודי"
כ"ו אדר ה'תשע"ז 24/03/2017
מערכת "פיתה"
"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ... שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה' וכו' "
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ... קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לה' ... זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וכו' "
במלים אלה מתחילת פרשתנו, עוסקת תחילה התורה במצוות השבת, ומיד לאחר מכן מתחילה לעסוק במצוות תרומת חומרי הגלם לבניית המשכן, ובמלאכת המשכן עצמה.
ועולה השאלה: מדוע לפני עיסוקה במלאכת המשכן, ראתה התורה צורך לעסוק במצוות השבת?
ובכן יש רגעים בחיינו בהם הזמן עומד מלכת. אנחנו מרגישים שאיננו צריכים יותר להוסיף אל חיינו כלום, וגם לא לגרוע. הכל טוב כמו שהוא. הכל שלם. הרגעים האלה נדמים כאילו יכלו להימשך לנצח. אנחנו מרגישים שבכוחם של רגעים אלה לענג אותנו עד אינסוף.
אל מבט גבוה זה אנחנו מתעלים ביום השבת. יום השבת הוא יום של עונג. "עונג שבת". זהו יום של התענגות על שלמות הכל. שהרי על השבת נאמר בתורה "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (בראשית ב א) – בריאת הכל כלתה והושלמה, הכל כבר גמור, הכל כבר שלם, ואין צורך להוסיף או לגרוע דבר.
אך מלאכות היומיום שלנו, שמלאכות המשכן הן התמצית שלהן, מרחיקות אותנו ממבט זה. במלאכות היומיום אנחנו עסוקים כל הזמן בלתקן ולשפר, והדבר יוצר אצלנו את תודעת חוסר השלמות של מה שסביבנו, שהרי אם הכל היה שלם, לא צריך היה לתקן ולשפר.
לכן הקדימה התורה את מצוות השבת אל מלאכת המשכן, כדי לרמז לנו שבעוסקנו במלאכות היומיום, לא נשכח את היות כל אחד מאיתנו ניצוץ מהשלמות האלוקית הגדולה.
שבת שלום לכולם..

תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם ... שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה' וכו' "
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל ... קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לה' ... זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וכו' "
במלים אלה מתחילת פרשתנו, עוסקת תחילה התורה במצוות השבת, ומיד לאחר מכן מתחילה לעסוק במצוות תרומת חומרי הגלם לבניית המשכן, ובמלאכת המשכן עצמה.
ועולה השאלה: מדוע לפני עיסוקה במלאכת המשכן, ראתה התורה צורך לעסוק במצוות השבת?
ובכן יש רגעים בחיינו בהם הזמן עומד מלכת. אנחנו מרגישים שאיננו צריכים יותר להוסיף אל חיינו כלום, וגם לא לגרוע. הכל טוב כמו שהוא. הכל שלם. הרגעים האלה נדמים כאילו יכלו להימשך לנצח. אנחנו מרגישים שבכוחם של רגעים אלה לענג אותנו עד אינסוף.
אל מבט גבוה זה אנחנו מתעלים ביום השבת. יום השבת הוא יום של עונג. "עונג שבת". זהו יום של התענגות על שלמות הכל. שהרי על השבת נאמר בתורה "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (בראשית ב א) – בריאת הכל כלתה והושלמה, הכל כבר גמור, הכל כבר שלם, ואין צורך להוסיף או לגרוע דבר.
אך מלאכות היומיום שלנו, שמלאכות המשכן הן התמצית שלהן, מרחיקות אותנו ממבט זה. במלאכות היומיום אנחנו עסוקים כל הזמן בלתקן ולשפר, והדבר יוצר אצלנו את תודעת חוסר השלמות של מה שסביבנו, שהרי אם הכל היה שלם, לא צריך היה לתקן ולשפר.
לכן הקדימה התורה את מצוות השבת אל מלאכת המשכן, כדי לרמז לנו שבעוסקנו במלאכות היומיום, לא נשכח את היות כל אחד מאיתנו ניצוץ מהשלמות האלוקית הגדולה.
שבת שלום לכולם..

תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה