פרשת שמיני
צוות מנצח
 
ישנו משל ידוע המספר על נוסעי סירה אשר הבחינו לפתע כי אחד הנוסעים קודח חור תחת מושבו. כאשר ביררו לפשר מעשיו, הסביר הקודח לנוסעים כי זה אינו נוגע אליהם כלל, מאחר והוא קודח את החור רק תחת כסאו.
בניגוד לנוסעי הסירה, המאפיינים המשותפים לכל צוות מצטיין הם: רמה גבוהה של הזדהות עם מטרה משותפת, מחויבות, אמון והתנהלות מסונכרנת.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמיני שם נאמר,
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל–יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה" (ויקרא י',ו')
משה אומר לאהרון ולבניו הנותרים, לאחר מות נדב ואביהו שהאבלות תהיה ע"י "כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל".
לרוב התורה מתייחסת אל העם בכינוי 'בני ישראל', נשאלת אם כן השאלה מדוע שינה פה הכתוב לקוראם 'בֵּית יִשְׂרָאֵל'?
הביטוי 'בית ישראל' נמצא בתורה בשלושה מקומות נוספים:

• "וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ, מָן" (שמות ט"ז,ל"א) הביטוי מופיע לאחר שבני ישראל נצטוו ללקט מנה כפולה מן המן לשבת.
• "כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ–לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל-מַסְעֵיהֶם" (שמות מ', ל"ח)
• "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָוַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ', כ"ט) רש"י מסביר את הביטוי "בֵּית יִשְׂרָאֵל" בפסוק זה כי 'האנשים והנשים התאבלו ובכו את אהרון שהיה מטיל שלום ואהבה בין אדם לרעהו לבין איש לאשתו'.

האם ישנו מכנה משותף ל-4 המקורות המוזכרים לעיל?
התורה נוהגת להשתמש בביטוי 'בני ישראל' לגברים שבעם ובביטוי 'בית יעקב' לנשים. וכאשר תרצה להדגיש את העם כיחידה אחת (ללא חלוקה מגדרית) תשתמש בביטוי 'בית ישראל' שמהווה ביטוי משולב של שני הביטויים ("בית" מהנשים ו"ישראל" מהגברים).
נראה אם כן כי הכוונה בביטוי "בֵּית יִשְׂרָאֵל" במקורות אלה היא למסגרת ולאחדות משפחתית – בית רומז גם על המשפחה (בניגוד לשפה האנגלית בה קיימת אבחנה בין home / house).
נסביר,

• שבת – המשפחה מתאחדת סביב שולחן השבת.
• משכן – מרכז רוחני גם לגברים וגם לנשים שהיו שותפים יחד להקמתו.
• אבל – לרוב בשעת אבל אנשים מתגברים על המחלוקות בניהם ומתגבשים סביב האסון. במיתת אהרון כמו-גם בפרשתנו במות נדב ואביהו האבל היה מנת חלקם של כל בית ישראל של הנשים ושל הגברים כאחד.

כמו בעם ישראל, אחדות, גיבוש ושיתוף פעולה בארגון הינו הכרח. כדי שצוות יהיה מגובש ויעבוד מתוך שתוף פעולה הדדי ופורה, מתפקידו של המנהל להשקיע באופן שוטף בשדרוג הצוות ובגיבושו תוך איתור ממשקים לא אפקטיביים ואירועים בהם באה לידי ביטוי אי שתוף פעולה תוך העלאת רעיונות ופתרונות יצירתיים לקביעת דרכי עבודה חדשים אשר ייושמו ויוטמעו בצוות, בקרה ניהולית ותהליך שוטף של הפקת לקחים. 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.

 
 הפרשה מספקת לנו מעשה יוצא דופן וקשה לתפיסה. ביום של שמחה עצומה בו חונכים את המשכן ואהרון הכהן נכנס לעבודתו, שניים מבניו נשרפים למוות. ולאהרון הכהן יש בודאי הרבה מה לומר בנושא. בוודאי שהדבר נראה למתבונן מבחוץ כחוסר צדק מוחלט. בוודאי שאפשר להתלונן, לכעוס ולהאשים. אבל אהרון הכהן בוחר בדרך אחרת לגמרי "וידום אהרון". אהרון הכהן בוחר בשתיקה מתוך הפגנת אמונה עוצמתי מעבר כל הבנה. אנחנו לעומת זאת דווקא אוהבים להתלונן. יש לנו הרבה תלונות ותרעומת כלפי השם יתברך על דברים שנראים לנו כחוסר צדק, אבל צריך לזכור שהקב"ה לא חייב לנו כלום. כל מה שיש לנו זה מתנה שקיבלנו ממנו בחינם מבלי שנהיה ראויים לכך. צריך להגיד תודה על כל נשימה שלנו. כל שכן אם יש לנו גם אנשים אוהבים שסובבים אותנו, מערכות גוף מתפקדות, מעט כסף ורכוש וכו'. לפעמים יש דברים שלא מסתדרים לנו ואז אנו חושבים שכל החיים לא שווים כלום חס ושלום. צריך ללכת בשיטת "וידום אהרון", קל להפנות אצבע לשמיים ולומר "למה השם לא עוזר לנו?" אבל לפני הכל צריך להבין שהשם יתברך נותן לנו כל כך הרבה מתנות חינם, ולמרות שאנו עושים עבירות וחטאים בלי סוף הוא בכל זאת אוהב אותנו ולא עוזב אותנו לרגע. רק שאין לנו תפיסה בכלל בקב"ה ובהנהגות שלו. הדברים שהוא עושה לא מובנים לנו כי אנו לא רואים את התמונה כולה. אהרון הכהן מלמד אותנו כלל חשוב בחיים. כאשר קורה לנו משהו, שמישהו מכעיס או מעציב אותנו, לפני הכל צריך ללכת בשיטת "וידום אהרון". קודם לשתוק ולחשוב על הדברים. רק אחר כך להגיב. השתיקה והחשיבה נותנת לנו להתבונן על התמונה הכוללת. אם נתבונן היטב, נוכל להבין שבעצם יש לנו הכל בחיים. כל מה שצריך נמצא סביבנו וכל מה שלא נמצא הוא לא באמת נצרך. השם יתברך יזכה אותנו להגיע למקומות גבוהים מתוך שתיקה, אך ללא ניסיונות קשים וייסורים חס ושלום. שנתבשר רק בבשורות טובות. שבת שלום לכולם.