תזריע – מצורע
קטן הוא גדול  - Small Changes Make Big Impacts
מנהלים רבים שקועים בעומס יומיומי, במילוי מטלות שוטפות הדורשות טיפול מידי ודחוף. רבים אף חווים קושי 'להרים את הראש' ולקדם נושאים נוספים, מעבר לשוטף. כתוצאה משגרה זו, פעמים קורה כי בעיות שיכולנו למנוע או לפחות למזער בעודם קטנים הפכו להיות פרויקט שלם שטיפולו דורש משאבים רבים (זמן, כסף, תכנון, אנרגיה). שכן 'אי-טיפול בבעיות כשהן קטנות ופתרונן פשוט יחסית עד שהן הופכות גדולות ומסובכות לפתרון' הינה תסמונת מוכרת.
על כך בפרשת השבוע, שם נאמר:
"וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ–וְטִהַר, אֶת-הַנָּגַע:  כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן, טָהוֹר הוּא"
(ויקרא יג, יג)
לכאורה הפסוק מציג מצב פרדוקסלי  בו —
אם הופיעו נקודות לבנות על העור, הכהן מכריז על האדם כבעל נגע צרעת,
עם זאת, אם כל הנגע הוא לבן, כלומר, כל הגוף נגוע, הרי "טָהוֹר הוּא".
הכיצד?
הפרשנים מנסים להשיב על קושי זה:

• אבן עזרא – מאחר והנגע כולו יצא החוצה ופנימיותו של האדם טהורה לכן בהיות הנגע רק חיצוני – אינו מטמא.
• מסכת סנהדרין (צ"ז, ע"א) –  "אמר רבי יצחק, אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות".
  לפי האמונה, הגאולה תגיע באחד משני המצבים: תשובה שלימה או כפירה מלאה. עפ"י פירוש זה הגאולה תגיע כתוצאה ממשבר קיצוני בו כל עם ישראל יכפור בתורה (כפירה קיצונית == גאולה). באנלוגיה להגדרת נגע צרעת מלא, כטהור. גם חתם סופר, בדומה לפירוש לעיל, משווה את קיצוניות הכפירה לנגע מלא ואומר כי ככל שמלכות ישראל תהיה קיצונית יותר בכפירתה כך היא תעורר תגובה נגדית לתשובה.
• הסבר נוסף:
  הצרעת אינה מחלה פיזית, אמנם ביטויה חיצוני ופיזי אך ביסודה היא מחלה רוחנית, שכן:
  1.      הצרוע מתייעץ עם כהן ולא עם רופא
  2.      הצרוע אינו מקבל כל טיפול רפואי
  3.      הצרוע נמצא בהסגר מחוץ למחנה כדי שיתבונן פנימה.
  חז"ל מנו שלושה גורמים לצרעת: (1)גאווה, (2) לשון הרע, (3)עין צרה.
  פעמים רבות, אדם ימצא בליבו צידוק למעשים הקשורים למידות אלה בעיקר כשהוא נגוע בהם במידה קלה יחסית. כך למשל:
  לשון הרע – 'כולם מדברים ומרכלים', 'מה כבר אמרתי', 'האם זה לא נכון?' וכו'
  גאווה – 'אני מביע את דעתי', 'אני יודע לעמוד על זכותי', 'אני לא פראייר שיפגעו בי' וכו'
  צרות עין – 'מן הדין מגיע לי כמו לכולם', 'מה אני לא עובד קשה?' 'מה הוא יותר טוב ממני?' ועוד.
  על כן, כאשר הנגע מופיע במידה קלה = האדם מורחק מהחברה כדי שיבחן את התנהגותו שהובילה לנגע ויבוא לידי תיקון. אך כאשר הנגע מתפשט בצורה כוללת – זה יוצר מצב של משבר קיצוני אשר יוביל לאחד מהשניים: או שעצם קיומו יניע את האדם לתיקון התנהגותו ולכן אין צורך בהרחקה, או שהחברה תקיא אדם זה ותתרחק ממנו בשל יחסו והתנהגותו – ואז ימצא עצמו במילא במצב של הרחקה והסגר. כך או כך, שני מצבים אלה מובילים לתיקון.
  על כן, באחריות האדם לזהות את הבעיה בעודה קטנה ('נקודות לבנות') ולהביא לתיקונה ולא לתת לה להשתלט על התנהגותו (נגע מלא).

אין ספק כי ניתן להוביל שינויים מהותיים באמצעות צעדים קטנים ופשוטים, זאת בתנאי, שנצליח להשקיע יותר זמן בניהול ובחשיבה לטווח ארוך (=פאוזה מהשוטף לבחינת המצב) ולא רק בכיבוי שריפות ובתפעול השוטף.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.