כתבות
פרשת שבוע "אחרי מות-קדושים"
ט' אייר ה'תשע"ז 05/05/2017
מערכת "פיתה"
אחרי-מות-קדושים
בכל קנה מידה
ישנה אמרה הגורסת כי "לא ניתן לנהל, מה שלא ניתן למדוד", אמנם יתכן כי אמרה זו אינה משקפת באופן מדויק את המציאות, שכן קיימים ארגונים שבהם אין מודדים כמעט דבר והם בכל זאת מתנהלים. ואעפי"כ, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו כי ארגונים שמנוהלים על בסיס מדדים המשקפים את תהליכי הליבה, מצליחים יותר מארגונים אחרים, שכן , קשה לנהל ארגון ללא מדדים.
בשפה העברית ניתן להתייחס למילה 'מידה' לא רק בהיבט הכמותי, אלא גם כתכונות-אופי ונטיות-לב. כך למשל אדם בעל מידות טובות הוא אדם בעל תכונות כגון צניעות, אמפתיה, אומץ, כנות, פתיחות, נדיבות והכרת תודה.
עמידה ביעדים ובמדדים הארגוניים דורשת מידות ותכונות אופי מסוימות, שכן הדרך להשגת מידות כמותיות כוללת במידה רבה גם מידות איכותיות.
על מידות ומשקלות, בפרשת השבוע, שם נאמר:

"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק–יִהְיֶה לָכֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא י"ט, ל"ו)
נשאלת השאלה,
למה המקרא מייחד ומתייחס באופן ספציפי דווקא למידת "הִין צֶדֶק" והלא ההין נכלל כחלק מכלל המידות?
נסביר,
עפ"י הגמרא (בבא מציעא מט, ע"א) "לומר לך שיהא הן שלך הן ולאו שלך צדק" – כלומר שאדם יכבד דיבורו והבטחותיו ויתן ערך למילה היוצאת מפיו. שלא יאמר דבר שאין הוא מתכוון לו ולא יתכוון לדבר שונה ממה שאומר. עפ"י פירוש זה, הין=הן והכוונה שעל האדם לכבד את דבריו גם לחיוב וגם לשלילה.
הסבר נוסף, "הין" מלשון רצון והסכמה כמו שנאמר "וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה" (דברים א', מ"א) וכן "הנני" והכוונה כאן שאדם לא ישתמש בלשון חלקה והולכת שולל להשגת מטרותיו.
ואפשר גם לומר הין מלשון הן, שתמיד ננקוט בגישה חיובית ולא על דרך השלילה.
ואכן דרך התורה לחזק את האדם לקיים את דבריו, על ידי נתינת חוקים לדיבור כגון:
- צרעת – הכהן קובע שהאדם הוא מצורע, עד לאמירת הכהן, המצורע נחשב לטהור.
- נדרים – לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה.
- פסח – מצוות והגדת לבנך – עיקר ההגדה (דיבור) שאלות הבנים ותשובות המבוגרים, וזה מרומז גם בשמו של החג – פה סח.
אם כן, אל לנו להתייחס למידות ומשקלות רק בהיבט הכמותי שכן הם קשורים באופן ישיר להתנהגות ולמידות האדם. כך למשל יכולתו של מנהל להניע עובדים להשיג את המטרות והיעדים מתוך שמחה ודבקות במטרה ולא מתוך דבקות למשרה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
בכל קנה מידה
ישנה אמרה הגורסת כי "לא ניתן לנהל, מה שלא ניתן למדוד", אמנם יתכן כי אמרה זו אינה משקפת באופן מדויק את המציאות, שכן קיימים ארגונים שבהם אין מודדים כמעט דבר והם בכל זאת מתנהלים. ואעפי"כ, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו כי ארגונים שמנוהלים על בסיס מדדים המשקפים את תהליכי הליבה, מצליחים יותר מארגונים אחרים, שכן , קשה לנהל ארגון ללא מדדים.
בשפה העברית ניתן להתייחס למילה 'מידה' לא רק בהיבט הכמותי, אלא גם כתכונות-אופי ונטיות-לב. כך למשל אדם בעל מידות טובות הוא אדם בעל תכונות כגון צניעות, אמפתיה, אומץ, כנות, פתיחות, נדיבות והכרת תודה.
עמידה ביעדים ובמדדים הארגוניים דורשת מידות ותכונות אופי מסוימות, שכן הדרך להשגת מידות כמותיות כוללת במידה רבה גם מידות איכותיות.
על מידות ומשקלות, בפרשת השבוע, שם נאמר:

"מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק–יִהְיֶה לָכֶם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא י"ט, ל"ו)
נשאלת השאלה,
למה המקרא מייחד ומתייחס באופן ספציפי דווקא למידת "הִין צֶדֶק" והלא ההין נכלל כחלק מכלל המידות?
נסביר,
עפ"י הגמרא (בבא מציעא מט, ע"א) "לומר לך שיהא הן שלך הן ולאו שלך צדק" – כלומר שאדם יכבד דיבורו והבטחותיו ויתן ערך למילה היוצאת מפיו. שלא יאמר דבר שאין הוא מתכוון לו ולא יתכוון לדבר שונה ממה שאומר. עפ"י פירוש זה, הין=הן והכוונה שעל האדם לכבד את דבריו גם לחיוב וגם לשלילה.
הסבר נוסף, "הין" מלשון רצון והסכמה כמו שנאמר "וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה" (דברים א', מ"א) וכן "הנני" והכוונה כאן שאדם לא ישתמש בלשון חלקה והולכת שולל להשגת מטרותיו.
ואפשר גם לומר הין מלשון הן, שתמיד ננקוט בגישה חיובית ולא על דרך השלילה.
ואכן דרך התורה לחזק את האדם לקיים את דבריו, על ידי נתינת חוקים לדיבור כגון:
- צרעת – הכהן קובע שהאדם הוא מצורע, עד לאמירת הכהן, המצורע נחשב לטהור.
- נדרים – לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה.
- פסח – מצוות והגדת לבנך – עיקר ההגדה (דיבור) שאלות הבנים ותשובות המבוגרים, וזה מרומז גם בשמו של החג – פה סח.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה