- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
כתבות
פרשת השבוע מטות -מסעי
כ"ז תמוז ה'תשע"ז 21/07/2017

מטות – מסעי
מילה זו מילה
בביוגרפיה של לוי אשכול מתואר כי הבטחותיו נעשו לשם דבר.
'ידוע הסיפור על אנשי ההתיישבות שבאו לאשכול בשנת בצורת ודרשו את הסובסידיות שהבטיח להם.
ענה להם אשכול —
'אמנם הבטחתי — אך לא הבטחתי לקיים'.
ניסוח זה מובא במגוון גרסאות נוספות כגון:
'מה, אסור כבר להבטיח בארץ הזאת?'
או
'את המילה שלי נתתי, אבל אני יכול גם לקחת אותה'
(מתוך הביוגרפיה של אשכול מאת פרופ' יוסי גולדשטיין, הוצאת כתר, 2003).
עקרון העמידה במילה הוא אחד הבסיסים החשובים ביותר בכל אינטראקציה בין אנשים, היא ה– בסיס לקיום עולם חברתי-מוסרי. שכן מילים יוצרות מחויבות, אשר אם נשמרת, היא מאפשרת לקיים חברה המבוססת על אמון == חברה חופשית.
על כך בפרשת השבוע, פרשות מטות-מסעי, שם נאמר:
"אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ–לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל', ג').
המילים "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" נראים לכאורה מיותרים שכן, נראה כי הם אינם מוסיפים מאום על מסר המילים: "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה".
נסביר אם כן,
מטרת תוספת המילים "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" עפ"י הפרשנים:
- רש"י– אזהרה לאדם שיתייחס לדבריו ולמוצא פיו כקדושה – "לֹא יַחֵל"- מלשון לא יעשה דיבורו חולין.
- אבן עזרא – הביטוי "לֹא יַחֵל" הינו מלשון מחילה, שאם אדם התחייב, לא ימחל לעצמו וינסה לפטור את עצמו מההתחייבות.
- חזקיני – מפרש "לֹא יַחֵל" מלשון לא יעכב בדומה לנאמר בפרשת נח: "וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים" (בראשית ח', י').
- עפ"י התרגום – פירוש המילים "לֹא יַחֵל"- לא יבטל דיבורו.
ואפשר לפרש גם באופן הבא – "לֹא יַחֵל" – מלשון לא ימתיק, בערבית המילה "חְלוּ" – פירושה ממתק (-כמו חלווה). לעיתים קורה כי לאחר שאדם הבטיח הבטחה, הוא נבהל כי הבין שנטל על עצמו חובה מאתגרת למדי, וכתוצאה הוא מנסה להמתיק את הבטחתו ע"י תירוצים כגון: 'לא התכוונתי' / 'זה היה בצחוק' / 'לא חשבתי עד הסוף' וכו'.
תוספת המילים "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" מלמדת, אם כן, כי על האדם לקיים את מוצא פיו – מבלי לנסות לבטל, לדחות, להמתיק או לפטור את עצמו מקיום הבטחתו.
התורה מכירה בערך וחשיבות הדיבור, במיוחד לאור העובדה שהדיבור מבדל בין האדם לשאר הברואים. למילים יש כח לבנות עולמות, שכן, בעוד העולם בו אנו חיים נברא במילים, אנו בני האדם, כאמור, בוראים במילים את העולם החברתי-מוסרי ע"י הקפדה על עיקרון העמידה במילה. שכן, עד כמה שזה נשמע טריוויאלי, לא מספיק רק להבטיח – צריך גם לקיים.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

מטות – מסעי
מילה זו מילה
בביוגרפיה של לוי אשכול מתואר כי הבטחותיו נעשו לשם דבר.
'ידוע הסיפור על אנשי ההתיישבות שבאו לאשכול בשנת בצורת ודרשו את הסובסידיות שהבטיח להם.
ענה להם אשכול —
'אמנם הבטחתי — אך לא הבטחתי לקיים'.
ניסוח זה מובא במגוון גרסאות נוספות כגון:
'מה, אסור כבר להבטיח בארץ הזאת?'
או
'את המילה שלי נתתי, אבל אני יכול גם לקחת אותה'
(מתוך הביוגרפיה של אשכול מאת פרופ' יוסי גולדשטיין, הוצאת כתר, 2003).
עקרון העמידה במילה הוא אחד הבסיסים החשובים ביותר בכל אינטראקציה בין אנשים, היא ה– בסיס לקיום עולם חברתי-מוסרי. שכן מילים יוצרות מחויבות, אשר אם נשמרת, היא מאפשרת לקיים חברה המבוססת על אמון == חברה חופשית.
על כך בפרשת השבוע, פרשות מטות-מסעי, שם נאמר:
"אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ–לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל', ג').
המילים "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" נראים לכאורה מיותרים שכן, נראה כי הם אינם מוסיפים מאום על מסר המילים: "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה".
נסביר אם כן,
מטרת תוספת המילים "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" עפ"י הפרשנים:
- רש"י– אזהרה לאדם שיתייחס לדבריו ולמוצא פיו כקדושה – "לֹא יַחֵל"- מלשון לא יעשה דיבורו חולין.
- אבן עזרא – הביטוי "לֹא יַחֵל" הינו מלשון מחילה, שאם אדם התחייב, לא ימחל לעצמו וינסה לפטור את עצמו מההתחייבות.
- חזקיני – מפרש "לֹא יַחֵל" מלשון לא יעכב בדומה לנאמר בפרשת נח: "וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים" (בראשית ח', י').
- עפ"י התרגום – פירוש המילים "לֹא יַחֵל"- לא יבטל דיבורו.
תוספת המילים "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" מלמדת, אם כן, כי על האדם לקיים את מוצא פיו – מבלי לנסות לבטל, לדחות, להמתיק או לפטור את עצמו מקיום הבטחתו.
התורה מכירה בערך וחשיבות הדיבור, במיוחד לאור העובדה שהדיבור מבדל בין האדם לשאר הברואים. למילים יש כח לבנות עולמות, שכן, בעוד העולם בו אנו חיים נברא במילים, אנו בני האדם, כאמור, בוראים במילים את העולם החברתי-מוסרי ע"י הקפדה על עיקרון העמידה במילה. שכן, עד כמה שזה נשמע טריוויאלי, לא מספיק רק להבטיח – צריך גם לקיים.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה