ניצבים וילך
ניהול בין-דורי – תנו לי מם
ניהול בין דורי הוא נושא המעסיק מנהלים רבים. הפער הקיים בין הדורות במקומות העבודה יוצר מצד אחד מגוון עשיר של יכולות ונקודות מבט, ומצד שני, מנהלים רבים מדווחים על התשומות המושקעות בגישור על האתגרים העולים כתוצאה מפער זה. שכן, בניגוד לעבר בו תמהיל העובדים כלל לרוב שני דורות – ותיקים וצעירים, כיום בעיקר בשל העלייה בתוחלת החיים ודחיית גיל הפרישה, בארגונים רבים מועסקים תמהיל של 5–4 דורות בו זמנית [ילידי 1945 ומטה, 'בייבי בומרס' (1946-1964), דור X (1965 – 1980), דור Y  (1980 – 1995), דור Z (ילידי 1995 ואילך)]. הפער, אם כן, נובע מכך שלבני כל דור, יש מאפיינים שונים או כפי שנהוג לכנות זאת "אישיות דור" שונה. ובהחלט לא פשוט ליצור הרמוניה בין כולם. האתגר הניהולי טמון בהבנת ההשלכות של הפער הבין דורי על רמת שביעות הרצון של העובדים ותפוקותיהם. וכתוצאה השקעת התשומות הנדרשות בגישור על הפערים מחד, וניצול סינרגתי של יתרונות הגיוון מנגד. 
 על כך בפרשות השבוע, ניצבים-וילך, שם נאמר:
"וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ–וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל',  ה')
פירוש הפסוק על פי פשוטו של מקרא הוא – 
שכאשר ה' ישיב את בני ישראל מהתפוצות –
מצבם יהיה טוב יותר מאבותיהם הן במדד האיכות ('וְהֵיטִבְךָ') והן במדד הכמות ('וְהִרְבְּךָ').
באופן מעניין ניתן גם לפרש את הפסוק באופן הבא –
האות מ', המוספת למילה 'אֲבֹתֶיךָ' בפסוק, היא אחת מאותיות השימוש בכל"מ,  אותיות אשר מצטרפות אל שם הפועל או אל שמות ותארים.
מם זו יכולה להתפרש בשני מובנים:
1.      מם לציון מקור  (כדוגמת: הנעליים מיובאות מספרד)
2.      מם לציון יתרון  (כדוגמת: ראובן חזק משמעון)
אם כן, בעוד שנראה כי על פי פירוש הפשט, ההתייחסות לאות מם במילה 'מֵאֲבֹתֶיךָ' הוא לציון יתרון כלומר שלדור הצעיר יהיו יתרונות על אבותיו (במגוון פרמטרים). אגב, גישה זו במידה מסוימת מנוגדת לדעה המסורתית המאמינה ביתרונם הבלעדי של זקני הדור. ניתן גם לפרש את השימוש במם במילה 'מֵאֲבֹתֶיךָ' לציון מקור, כלומר ההישגים שממנו נהנה הדור הצעיר, אשר באים לידי ביטוי הן בכמות והן באיכות, הם תוצרים של  אבותינו. במילים אחרות, אבותינו הם המקור להישגינו.
באופן דומה נאמר במגילת רות "הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן" (ג', 'י), החסד הראשון המיוחס לרות היה רמת הקרבה ונאמנות גבוהה לבעלה ואח"כ לחמותה נעמי וזאת למרות הנסיבות. בעוד החסד השני המיוחס לה הוא נישואיה אל בועז איש מבוגר, עשיר ובעל מעמד, שיחד המשיכו את דורו של המת, באמצעות בן שיוולד על שמו. לכאורה החסד השני של רות נראה קטן יחסית לגודל הנאמנות וההקרבה האישית בחסד הראשון, אלא גם כאן המילה 'מִן' מתפרש במובן של ציון מקור הווה אומר החסד השני של רות, מושתת על חסדה הראשון ולא לכאורה מהווה יתרון על הראשון  כפי שניתן היה להבין.
אף אנו החיים בתקופה של קידמה טכנולוגית ומדעית חשוב שנקפיד על ייחוס חלק מההישגים למקור, זה גם יסייע לשמירה על יחס מאוזן ופרופורציונלי.
באופן דומה, גם על מנהלים להוביל לניצול הפוטנציאל של העבודה סינרגיתית בין בני הדורות במקום העבודה. ישנם מגוון כלים וטיפים לניהול צוות בין דורי. אחד מהם, הוא טיפוח מנטורים, כלומר חניכה של עובד צעיר ע"י עובד ותיק. תכנית מנטורים מאפשרת יצירת ערוץ תקשורת ושיח אישי בין העובדים מחד ומעודדת למידה בארגון ושימור הידע והמידע מנגד.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.