הרבנות מקשיחה את מדיניות בירורי היהדות שלה ואף החלה לחקור באופן יזום את יהדותם של עולים שהוכרו כבר ונישאו כיהודים, ללא רצונם או הסכמתם. כתוצאה מכך, בשנים האחרונות חל גידול דרמטי במספר האזרחים ברשימות השחורות של בתי הדין הרבניים - כך עולה לכאורה מעתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ. 

בעתירה מציג ארגון 'עתים', הפועל לשיפור שירותי הדת בישראל, נתונים רשמיים, לפיהם, בשנת 2016 הוכפל – פי שתיים - מספר האנשים שהוגדרו בבתי הדין הרבניים בישראל כ”טעוני בירור יהדות” לעומת שנת 2011, בד בבד נחשף כי במהלך שנים אלה חלה עלייה של 460% (!) במספר האנשים החוסים תחת הקטגוריה ”לא יהודים”, זאת למרות שחלקם הציגו מסמכים המעידים על יהדותם. במסגרת העתירה, ארגון 'עתים' מייצג מספר משפחות שנחקרו מחדש וזהותם היהודית הוטלה בספק, זאת למרות שהוכרו בעבר כיהודים. 

העתירה הוגשה בשיתוף פעולה עם שני ארגונים נוספים הפועלים לקידום שירותיה של הרבנות - מרכז צדק לנשים ומרכז רקמן של אוניברסיטת בר אילן.
 
במסגרת העתירה נחשפו רשימות הרבנות החל משנת 1954. במבט על הנתונים מ-63 השנים האחרונות עולה כי מתוך סך כל הרשומים ברשימת האנשים שיהדותם מוטלת בספק 22% נוספו לרשימה בשנים 2015-2016 – מה שמצביע על שינוי דרמטי במדיניות הרבנות והקשחת תהליך ברור יהדות בשנתיים האחרונות. יש לציין כי כל עוד אדם רשום ברשימת "טעוני בירור יהדות" הרי שהוא אינו מוכר על ידי הרבנות כיהודי ואינו יכול לממש את זכויותיו כיהודי, ובכלל זה להינשא ולהתגרש בישראל.

העתירה לבג"ץ מגיעה בעקבות שורה של מקרים בהם טיפל ארגון 'עתים' בשנתיים האחרונות - בהם ישראלים שחיים כיהודים ואף נישאו כבר ליהודים קבלו לפתע מכתב רשמי המודיע להם כי התעורר ספק באשר ליהדותם, בדרך כלל כתוצאה מחקירת יהדותו של קרוב משפחה אחר, וכי עליהם להגיע לבית הדין הרבני לחקירה מחודשת באשר ליהדותם. לפי ארגון ‘עתים’, מדובר במדיניות חדשה, שמרחיבה באופן חסר תקדים את סמכויות בתי הדין הרבניים גם על אנשים שכלל לא פנו לבית הדין בבקשה לברר יהדותם.

לאור המקרים הללו הוגשו במהלך 2016 עתירות לבית הדין הרבני הגדול. בעקבות העתירות, קיימה מועצת הרבנות הראשית לישראל ישיבה חפוזה, שישה ימים בלבד לפני מתן פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, בה גיבשה הנחיה חדשה בנושא חקירות יהדות ש”מכשירה” את התנהלות הרבנות. בהנחיה החדשה נאמר כי “עלה, אגב דיון בבית הדין, חשש לעניין יהדות קרוב משפחה של צד לדיון (להלן – צד שלישי) יודיע בית הדין לצד השלישי כי אגב הדיון שהתקיים לפניו עלה צורך אפשרי בבירור יהדותו לעניין נישואין על פי דין תורה, וכי הוא רשאי להצטרף כצד לדיון ולהשמיע את טענותיו או לבקש לברר את העניין בנפרד (…) לא הודיע הצד השלישי על הסכמתו לדיון בעניינו, יורה בית הדין על רישומו ברשימת טעוני בירור יהדות". בעקבות הנחיה זו דחה בית הדין הגדול את העתירה.

ביקור בבית דין רבני. צילום: דוברות בתי הדין הרבניים
בעתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, באמצעות עוה"ד אלעד קפלן ושרה וינברג מהמחלקה המשפטית של 'עתים', מובאים כמה סיפורים אישיים, ביניהם, של משפחת עולים לשעבר. בני המשפחה המורחבת קיבלו הודעה על פסילת יהדותם, לאחר שזו הוכחה כבר בעבר. מדובר ב"בני משפחה שיהדותם נבדקה ביסודיות לקראת עלייתם ארצה, סיפקו אינספור הוכחות אודות יהדותם בשנית לצורך נישואין במסגרת הרבנות, והם חיים ומגדלים את ילדיהם במדינת ישראל במשך עשרות שנים כיהודים לכל דבר. פתאום, כרעם ביום בהיר, וללא שפנו כלל לבית הדין, הטילו ספק בזהותם. בן רגע חרב עליהם עולמם. בני המשפחה נדרשו להתייצב מול בית הדין, ולהיאבק, שוב, ומבלי שביקשו זאת, על זהותם היקרה להם מכל. הם נדרשו לספק בפעם נוספת מסמכים אישיים, לטרטר עצמם בין קונסוליות להנפקה של מסמכים נוספים מחו״ל כרצות בית הדין, ולעבור חקירות אישיות מייגעות, שלא לדבר על התחושה שמדינת ישראל הפנתה להם עורף. לדברי עו"ד אלעד קפלן "קצרה היריעה מלתאר את עגמת הנפש הקשה שנגרמה בסיטואציה זו”.
 
במסגרת העתירה, טוען ארגון 'עתים' כנגד המדינה כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לפי חוק ליזום חקירות ולפסול את יהדותם של אזרחים, בלא שפנו אליהם בבקשה לבירור יהדות. עוד טוענים בארגון כי מדיניות זו, בראש ובראשונה, עומדת בניגוד למסורת הפסיקה ההלכה היהודית. בנוסף, התנהלות זו עלולה לגרום לכאוס ציבורי, שכן אם הרבנות תמשיך להתנהל לאור מגמה זו, רשימות "מעוכבי חיתון" ילכו ויתארכו.
 
הרב שאול פרבר, יו”ר ארגון ‘עתים’, מציין כי “מדובר במגמה מדאיגה מאוד. ישראל היא מדינה של מהגרים. באם הדבר הזה יימשך הוא מעמיד בסכנה את זכויות האזרח הבסיסיות ביותר של למעלה ממיליון מאזרחי ישראל. זה נוגד את ההלכה היהודית, לפיה, מאמינים לאדם שטוען שהוא יהודי. ואם הוא מביא הוכחה על יהדותו - לא מנסים להפריך אותה אלא מקבלים אותה כמות שהיא. מה שקורה היום במדינת ישראל הוא שאדם מוכיח יהדותו, והרבנות, שהיא זרוע של המדינה, עדיין לא מאמינה לו וממשיכה לחקור אותו ואת קרובי משפחתו המורחבת בהזדמנויות שונות על ציר הזמן. זה נובע מכך שקבוצה קטנה מנסה לכפות על כל העם היהודי בעולם כולו עמדה שמרנית קיצונית, באמצעות כוח פוליטי רב שצברה בידה".
 "ערכי הציונות המובהקים מגדירים את מדינת ישראל כביתם של כל היהודים וברבנות בוחרים לערער אחר עקרון זה שוב ושוב. בכוונתנו להיאבק במגמה זו בבג"ץ. תופעה זו היא בלתי נסבלת ולא ניתן שתימשך. חשוב לזכור כי מאחורי כל סיפור של שלילת יהדות עומדת משפחה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליה. על ידי המשך קיומן של חקירות היהדות, ממשיכה הרבנות לערער על תפקידה ההיסטורי של מדינת ישראל”.
בהנהלת בתי הדין הרבניים בחרו שלא להגיב.