האזינו – שבת שובה
עתודה ניהולית – קוצו של יוד
כשאבי, מנכ"ל חברה המפתחת מוצרים ייחודיים, הציג את המבנה הארגוני של החברה, הוא גם פירט את הניסיון והותק של כל אחד מאנשי המפתח, אלה שלדבריו הם בעלי ידע ייחודי, כאלה שהגדיר 'ללא תחליף'.  אחד הדברים שבלטו בתיאורו היה ממוצע הגיל של אנשי המפתח, ממוצע העומד על 63. כשנשאל אבי איך הוא מתכונן לשמר את הידע של אנשי המפתח בארגונו הוא ענה שזו אכן בעיה שהוא מודע אליה אך טרם התפנה לעסוק בה….
מטרת עתודה ניהולית, בין היתר, הוא להכשיר את דור העתיד של מנהלי הארגון, ע"י זיהוי עובדים המהווים פוטנציאל ראוי לשמש בתפקידי ניהול בארגון. עובדים אלה עוברים מסלול הכשרה ופיתוח כהכנה לכניסתם, בבוא העת לתפקידי ניהול בארגון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת האזינו, שם נאמר:
 וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן" (דברים ל"ב, מ"ד).
לאחר סיום דברי שירת האזינו, משה ויהושע באים לומר את הדברים באזני העם.
לאור הפסוק לעיל עולות 2 שאלות מעניינות:
הראשונה, מה המטרה של הזכרת העובדה שיהושע הצטרף למשה?
והשאלה השנייה שעולה היא, שהרי משה שינה את שם עוזרו ליהושע מדוע חוזר להזכירו בשם הושע?
רש"י מסביר שכאן משה מציג את יהושע כיורשו כמנהיג העם. לכן, כדי שהעם יקבל את מעמדו החדש של יהושע, העמיד אותו משה כמתורגמן (המסביר דבריו לעם), כך העם יראה כי משה ממנה את יהושע כיורשו עוד בחייו. בנוסף עפ"י רש"י הסיבה שקרא לו 'הוֹשֵׁעַ' בפסוק היא כדי ללמדנו שאעפ"י שיהושע זכה לגדולה ועתיד להנהיג את עם ישראל, לא זחה דעתו עליו ונשאר כאשר היה בתחילתו – עניו וצנוע.
פרשנים נוספים מציעים מגוון הסברים לשימוש התמוה בשם 'הוֹשֵׁעַ':

•  אבן עזרא – כאשר משה שינה את שמו ליהושע, הדבר לא היה ידוע לעם אלא רק לקרואי מועד שנשלחו לרגל את הארץ ועתה כאשר הוא מופיע לפני העם – חוזר להזכירו בשם שהעם הכירו.
• כלי יקר – משה שינה שמו ליהושע כדי לחזקו ולומר – יה יהושיעך מעצת המרגלים. שכן כל זמן שבני דור המרגלים היה קיים יהושע נזקק לברכה זו. אך עתה בסוף שנת הארבעים במדבר, דור המרגלים כבר נפטר ולכן יהושע כבר לא זקוק לברכה וחוזר לשמו המקורי 'הוֹשֵׁעַ'.
• ליקוטי אנשי שם – כל זמן שמשה היה הרב ויהושע תלמידו, השם יהושע שנתן לו משה היה בתוקף,  אך מאחר שהשווה הכתוב את הכבוד שחולק עם משה גם ליהושע חזר לשם הניתן לו מלידה, לרמוז כי כיום הוא עומד בזכות עצמו, ללא תלות ברבו.

שמו שם יהושע / הושע מייצג, אם כן,  את עצמאותו, ערכו ובשלותו של יהושע להנהגה, כמו-גם נאמנות ומסירות לערכים ולדרך שהתווה משה.
ואכן המיפוי של עובדים פוטנציאלים לעתודה ניהולית, משלב שני גורמים עיקריים (1) פוטנציאל, (2) מוכנות. בעוד הפוטנציאל מתבטא בביצועים המקצועיים, ביכולות האישיות והצוותיות כמו-גם במוטיבציה, המוכנות באה לידי ביטוי בבחינת המענה לשאלות כגון: האם העובד נמצא בשלב בו הוא מוכן ליטול על עצמו אחריות נוספת? האם הוא מוכן להתחייב לארגון לטווח הארוך? ועוד.
בהקשר זה נציין גם את נושא גבולות ומחיר הטיפוח. שכן ישנם עובדים שהוגדרו  בארגונם כ'כוכבים', שנראה כי אמרו להם פעם אחת יותר מדי שאין להם תחליף. עובדים אלה, כ"כ האמינו שלא ניתן לוותר עליהם, עד שהחלו להתנהג ללא מחויבות למטרות החברה ויעדיה ואף לא לערכיה…. כאמור על קוצו של יוד.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.

 
 שנה טובה