כתבות
יום כיפר-רק לא תאוריה-גמר חתימה טובה
ט' תשרי ה'תשע"ח 29/09/2017
מערכת "פיתה"

יום כיפור – רק לא תיאוריה
במהלך תפילות יום כיפור אנו אומרים עשרים ושש פעמים את שלוש עשרה מידות הרחמים: "יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן–אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה" (שמות ל"ד, ו-ז).
נדמה כי תפילה זו הפכה למעין נוסחת קסם לקבלת המחילה ביום הכיפורים ובימים שאומרים בהם תחנון. יתרה מכך 'אמר הקדוש ברוך הוא למשה: עשו לפני כסדר הזה (סדר שלוש עשרה המידות) ואתם ניצלים' (ראש השנה י"ז, ע"ב). גם כאן ניתן לקבל הרושם כי במקרה שאדם יחטא, הוא יכול ולומר את שלוש עשרה מידות אלה ומעשיו יתכפרו לו, וזאת לכאורה ללא קשר אם תיקן את התנהגותו או שינה את מעשיו הרעים.
התשובה לסוגיה זו נעוצה בהתבוננות מדויקת על המילים בפסוק –
שכן, הקדוש ברוך הוא לא אמר למשה 'אמרו לפני כסדר הזה' אלא אמר 'עשו לפני כסדר הזה' כלומר, שגם עם ישראל ינהגו על פי מידות אלה כלפי חבריהם – מידות של מחילה וסליחה – הן לבקש והן לסלוח. כך שרק אם בקשת סליחתם תתבטא גם בהתנהגותם רק אז הם ניצלים.
הסיבה שאנו אומרים שלוש עשרה המידות, פעמים רבות היא כדי לזכור ולהטמיע בליבנו את ההתנהגות הרצויה.
ענין דומה אנו מוצאים בפסוק "וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם" (דברים כ, ג) רבי יוחנן אמר משמו של רבי שמעון בר יוחאי: 'אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע של שחרית וערבית אין אתם נמסרים בידם' (סוטה סב, ע"א) גם במקרה זה, כוונת התורה היא שלא די, כפי שנדמה, רק באמירת קריאת שמע אלא בקיומה הלכה למעשה. שהרי בה כלולות ורמוזות עשרת הדיברות. ואכן אם יקיימו את הנאמר בקריאת שמע לא יפלו בידי האויבים.
מעלתם של התפילות והסליחות הינה להעלות העניין למודעות האדם ולהזכירו, כאמור כיצד נכון וראוי להתנהג (בדיוק כפי שהיה רוצה שהקדוש ברוך הוא ינהג עימו…) אך יישום הנאמר על ההתנהגות שלו היא החשובה והקובעת לעניין הסליחה והמחילה – כענין נאה דורש ונאה מקיים (תוספתא יבמות פרק ח', משנה ד') או 'לא המדרש עיקר אלא המעשה'.
אגב כך, על מנת לאפשר לארגון להגיע להישגים, לא מספיק לנסח חזון וערכים ארגוניים, אלא יש לתרגמם לפרקטיקות יומיומיות, לתקשר ולהטמיע אותם כחלק אינטגרלי משגרות העבודה, שאם לא כן, החזון והערכים הארגוניים הופכים להיות רשימת אמירות נדושות התלויות על קיר אולם הכניסה ובמסדרונות הארגון במקרה הטוב, או לרשימה המעוררת ציניות ופרדוקסליות בקרב העובדים, במקרה הפחות טוב.
כתיבה וחתימה טובה!
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

יום כיפור – רק לא תיאוריה
במהלך תפילות יום כיפור אנו אומרים עשרים ושש פעמים את שלוש עשרה מידות הרחמים: "יְהוָה יְהוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן–אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה" (שמות ל"ד, ו-ז).
נדמה כי תפילה זו הפכה למעין נוסחת קסם לקבלת המחילה ביום הכיפורים ובימים שאומרים בהם תחנון. יתרה מכך 'אמר הקדוש ברוך הוא למשה: עשו לפני כסדר הזה (סדר שלוש עשרה המידות) ואתם ניצלים' (ראש השנה י"ז, ע"ב). גם כאן ניתן לקבל הרושם כי במקרה שאדם יחטא, הוא יכול ולומר את שלוש עשרה מידות אלה ומעשיו יתכפרו לו, וזאת לכאורה ללא קשר אם תיקן את התנהגותו או שינה את מעשיו הרעים.
התשובה לסוגיה זו נעוצה בהתבוננות מדויקת על המילים בפסוק –
שכן, הקדוש ברוך הוא לא אמר למשה 'אמרו לפני כסדר הזה' אלא אמר 'עשו לפני כסדר הזה' כלומר, שגם עם ישראל ינהגו על פי מידות אלה כלפי חבריהם – מידות של מחילה וסליחה – הן לבקש והן לסלוח. כך שרק אם בקשת סליחתם תתבטא גם בהתנהגותם רק אז הם ניצלים.
הסיבה שאנו אומרים שלוש עשרה המידות, פעמים רבות היא כדי לזכור ולהטמיע בליבנו את ההתנהגות הרצויה.
ענין דומה אנו מוצאים בפסוק "וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֵיכֶם" (דברים כ, ג) רבי יוחנן אמר משמו של רבי שמעון בר יוחאי: 'אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע של שחרית וערבית אין אתם נמסרים בידם' (סוטה סב, ע"א) גם במקרה זה, כוונת התורה היא שלא די, כפי שנדמה, רק באמירת קריאת שמע אלא בקיומה הלכה למעשה. שהרי בה כלולות ורמוזות עשרת הדיברות. ואכן אם יקיימו את הנאמר בקריאת שמע לא יפלו בידי האויבים.
מעלתם של התפילות והסליחות הינה להעלות העניין למודעות האדם ולהזכירו, כאמור כיצד נכון וראוי להתנהג (בדיוק כפי שהיה רוצה שהקדוש ברוך הוא ינהג עימו…) אך יישום הנאמר על ההתנהגות שלו היא החשובה והקובעת לעניין הסליחה והמחילה – כענין נאה דורש ונאה מקיים (תוספתא יבמות פרק ח', משנה ד') או 'לא המדרש עיקר אלא המעשה'.
אגב כך, על מנת לאפשר לארגון להגיע להישגים, לא מספיק לנסח חזון וערכים ארגוניים, אלא יש לתרגמם לפרקטיקות יומיומיות, לתקשר ולהטמיע אותם כחלק אינטגרלי משגרות העבודה, שאם לא כן, החזון והערכים הארגוניים הופכים להיות רשימת אמירות נדושות התלויות על קיר אולם הכניסה ובמסדרונות הארגון במקרה הטוב, או לרשימה המעוררת ציניות ופרדוקסליות בקרב העובדים, במקרה הפחות טוב.
כתיבה וחתימה טובה!
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה