- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
מקומי
מחמוד, תלמידי הישיבה והמסע לפולין
י"ד תשרי ה'תשע"ח 04/10/2017
מערכת "פיתה"

אם תתקשרו למכשיר הסלולרי שלו, השיר שיקדים את ה"הלו, בוקר טוב" שלו הוא: "שיר למעלות אשא עייני אל ההרים מאין יבוא עזרי". ואז- תקבלו את מחמוד. ערבי ישראלי, "אב" בית בישיבה התיכונית אמי"ת פתח-תקווה בכפר-גנים. אז מה הסיפור? הישיבה, בראשה עומד הרב חגי גרוס, החליטה לצרף את מחומד עם משלחת התלמידים למסע בפולין, כהוקרה למסירות אין קץ בא הוא ממלא את תפקידו זה 15 שנה.
מחמוד הגיע לישיבה לפני 15 שנה כמנקה,כשהרב שי פירון הקים את הישיבה. ברבות השנים הפך מחמוד להיות בעצם "אב" הבית, אבל שנותיו בישיבה הפכו אותו ליותר מכך. בנועם הליכותיו ובעזרה שהוא נותן לכל אחד שפונה אליו, הוא כבש את לב כולם בישיבה
בעקבות ההחלטה לצרף אותו למשלחת לפולין, פרסם מייסד הישיבה, הרב שי פירון, פוסט בעקבותיו קיבל מוחמד המון טלפונים מתלמידים, רמ"ים ומורים בעבר ובהווה שמברכים אותו .
להלן הפוסט של הרב שי פירון:

מחמוד
"כמעט 15 שנה.
הקמתי ישיבה תיכונית בפתח תקווה. היו לי חלומות על חינוך אחר, על מקום שלא רואה סתירה בין שמירת מצוות לפתיחות, בין חופש למסגרות. היו לי הצלחות ולא מעט כשלונות.
שבירת פרדיגמות, סטיגמות, הרחקה של השונה, דעה צפויה מראש - כל אלה היו נראים בעיני כבעלי חשיבות גדולה.
עשינו יחד הרבה פעולות שנועדו לחנך אדם רחב אופקים היודע להכיל את השונה: כיתות חינוך מיוחד, מסע בשביל ישראל, מפגש עם דמויות יחודיות. ובעיקר - שיח אחר. אני למוד אכזבות, אבל סבור שאין דרך אחרת לחנך. חינוך סגור הוא עונש למתחנך. חינוך מצומצם הוא עונש לרוח האנושית, פגיעה בחרות הנשמה, צמצום חלומות והפיכת החיים למשוללי תנועה.
מחמוד התחיל כמנקה של הישיבה. אבא שלו זכה במכרז.
ברבות השנים מחמוד הפך לחבר שלי. חבר אישי. הוא והיבא אשתו. היו לנו הרבה שיחות עומק.
אני זוכר כשהישיבה הגיע למעלה אפרים, במסגרת טיול שנתי. הביטחון של היישוב לא התיר למחמוד, ערבי ישראלי, להיכנס למתחם הלינה. התלמידים, ללא יוצא מן הכלל הודיעו: מחמוד בחוץ - אנחנו לא ישנים כאן.
וידעתי שעשינו משהו. שהצלחנו לשבור שנאה אוטומאטית.
חלפו שנים. חברי, אהוב לבי, הרב חגי גרוס, החליף אותי. בדרכו השונה - הוא ממשיך את הרוח המיוחדת של הישיבה.
השבוע, בעודי נוהג, התקשר מחמוד. נרגש.
אתה יודע הרב, הוא אמר, השנה נבחרתי ללוות את המשלחת של הישיבה במסע לפולין.
עצרתי את הרכב בצד. הלב פעם.
מחמוד, שהוא גם "רק" אב בית, וגם ערבי ישראלי, ילווה את התלמידים במסע לפולין.
מה זה אומר?
שאפשר גם אחרת.
יום טוב. שי פירון"
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
מענין שלאף אחד אין מה להגיד בנושא (לת)
דוד
16/10/2017 19:06:36

אם תתקשרו למכשיר הסלולרי שלו, השיר שיקדים את ה"הלו, בוקר טוב" שלו הוא: "שיר למעלות אשא עייני אל ההרים מאין יבוא עזרי". ואז- תקבלו את מחמוד. ערבי ישראלי, "אב" בית בישיבה התיכונית אמי"ת פתח-תקווה בכפר-גנים. אז מה הסיפור? הישיבה, בראשה עומד הרב חגי גרוס, החליטה לצרף את מחומד עם משלחת התלמידים למסע בפולין, כהוקרה למסירות אין קץ בא הוא ממלא את תפקידו זה 15 שנה.
מחמוד הגיע לישיבה לפני 15 שנה כמנקה,כשהרב שי פירון הקים את הישיבה. ברבות השנים הפך מחמוד להיות בעצם "אב" הבית, אבל שנותיו בישיבה הפכו אותו ליותר מכך. בנועם הליכותיו ובעזרה שהוא נותן לכל אחד שפונה אליו, הוא כבש את לב כולם בישיבה
בעקבות ההחלטה לצרף אותו למשלחת לפולין, פרסם מייסד הישיבה, הרב שי פירון, פוסט בעקבותיו קיבל מוחמד המון טלפונים מתלמידים, רמ"ים ומורים בעבר ובהווה שמברכים אותו .
להלן הפוסט של הרב שי פירון:

מחמוד
"כמעט 15 שנה.
הקמתי ישיבה תיכונית בפתח תקווה. היו לי חלומות על חינוך אחר, על מקום שלא רואה סתירה בין שמירת מצוות לפתיחות, בין חופש למסגרות. היו לי הצלחות ולא מעט כשלונות.
שבירת פרדיגמות, סטיגמות, הרחקה של השונה, דעה צפויה מראש - כל אלה היו נראים בעיני כבעלי חשיבות גדולה.
עשינו יחד הרבה פעולות שנועדו לחנך אדם רחב אופקים היודע להכיל את השונה: כיתות חינוך מיוחד, מסע בשביל ישראל, מפגש עם דמויות יחודיות. ובעיקר - שיח אחר. אני למוד אכזבות, אבל סבור שאין דרך אחרת לחנך. חינוך סגור הוא עונש למתחנך. חינוך מצומצם הוא עונש לרוח האנושית, פגיעה בחרות הנשמה, צמצום חלומות והפיכת החיים למשוללי תנועה.
מחמוד התחיל כמנקה של הישיבה. אבא שלו זכה במכרז.
ברבות השנים מחמוד הפך לחבר שלי. חבר אישי. הוא והיבא אשתו. היו לנו הרבה שיחות עומק.
אני זוכר כשהישיבה הגיע למעלה אפרים, במסגרת טיול שנתי. הביטחון של היישוב לא התיר למחמוד, ערבי ישראלי, להיכנס למתחם הלינה. התלמידים, ללא יוצא מן הכלל הודיעו: מחמוד בחוץ - אנחנו לא ישנים כאן.
וידעתי שעשינו משהו. שהצלחנו לשבור שנאה אוטומאטית.
חלפו שנים. חברי, אהוב לבי, הרב חגי גרוס, החליף אותי. בדרכו השונה - הוא ממשיך את הרוח המיוחדת של הישיבה.
השבוע, בעודי נוהג, התקשר מחמוד. נרגש.
אתה יודע הרב, הוא אמר, השנה נבחרתי ללוות את המשלחת של הישיבה במסע לפולין.
עצרתי את הרכב בצד. הלב פעם.
מחמוד, שהוא גם "רק" אב בית, וגם ערבי ישראלי, ילווה את התלמידים במסע לפולין.
מה זה אומר?
שאפשר גם אחרת.
יום טוב. שי פירון"
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
מענין שלאף אחד אין מה להגיד בנושא (לת)
דוד
16/10/2017 19:06:36