אז למה לי פוליטיקה עכשיו? חזון 'מגדל ועיר
עפ"י גרי יוקל, על חזון להיות  'פשוט מספיק כך שכולם יוכלו להבינו, מושך מספיק כדי שיעורר מחויבות ואמין מספיק כדי שייתפש מציאותי ובר השגה'. מכאן שעל החזון להיות נגיש מציאותי וישים, לשאוף לעתיד טוב יותר תוך הסתכלות כוללת והתחשבות בשינויים, בהזדמנויות ובסיכונים הצפויים בסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון.
אך הניסיון מצביע על ניסוחים רבים של הצהרות חזון אשר מוגדרים באופן מנותק מהמציאות, מהתרבות הארגונית מיכולות המימוש והמשאבים ומהסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון. בעצם נדמה פעמים רבות כי לפנינו הצהרת חזון הכוללת בעיקר מילים יפות אך – חלולות. לחזון מסוג זה מגוון הסברים, לעיתים קיים קושי בהגדרת המציאות בהווה, לעיתים המורכבות נובעת לגבי העתיד – מה רצוי לארגון. לעיתים קיים קושי להגיע למכנה משותף בין המחלקות השונות ולעיתים בפשטות החזון נכתב משיקולים פוליטיים.
על כך בפרשת השבוע, פרשת נח, שם נאמר:
"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (בראשית יא', ד')
נשאל אם כן:
מה היה החשש?  
וכיצד העיר והמגדל יפתרו חשש זה?
נראה כי חשש הדור היה מפני אסון הנגרם מ'כח עליון', בהתבסס על ניסיון העבר, נראה כי מדי תקופה ה' החריב את העולם בכח מגיפה, מבול, שריפה, רעש וכו' ולכן כדי להתגונן מפני איום מעין זה, מנהיגות הדור הציעה חזון חדש  – לבנות עיר ומגדל. מגדל שישמש הגנה מפני האיום ובמקביל גם יקל המגדל על מנהיגים לשלוט על העם הנמצאים למטה – בעיר.
עוד נציין גם כי מנהיג הדור, נמרוד, מתואר כ-"גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה" (י', ט), תיאור המרמז על יכולת ורבלית-רטורית לצוד ולשכנע אנשים בכח הדיבור. לשון דומה הוזכרה גם אצל עשו "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו". עשו, כאמור צד את אביו בפיו – בכח דיבורו. נדמה כי מנהיגי הדור הצליחו ע"י דיבור להניע את העם כי הם בונים את העיר והמגדל לטובתם ולמענם, אך ניתוח מעמיק יותר חושף פן נוסף של מניעי המנהיגים בהגדרת חזון 'מגדל ועיר', פן לצבירת הון פוליטי:

•  "וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"  – רצון לשלוט באותה מידת שליטה של מי שיושב בשמים – כח נגדי לקב"ה.
•   "וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם" – שם הוא כינוי לאל או פרסום, יוזמי הרעיון הונעו גם לשימור שמם והאדרתם.
• "פֶּן-נָפוּץ"  – חששם מפני היחלשות כוחם ע"י פיזור ופילוג פיזי כך שהמגדל יהווה נקודת התייחסות לאיחוד.
• "עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" – חשש מלהיות מיעוט בכל מקום ובכך גם להקל על האל לשלוט בהם.

כאמור, אחד המניעים להצהרת חזון 'מגדל ועיר', היה למעשה, מניע פוליטי לצבירת הון וכח, רצון ליצור שכבת הנהגה אליטיסטית המתנשאת לגובה (- תשכון במגדל) והעם למרגלותיו בעיר – מבנה פיזי המסמל את המבנה ההיררכי של העם.
באופן מעניין, החשש התגשם – כעונש – "אשר יגורתי בא לי" . שכן כאשר הנהגה מונעת מאינטרסים צרים של טובת שרידות כח שלטונה בלבד סופה שתהפוך ללא רלוונטית ותתמוטט. שכן, עפ"י ד"ר צבי לניר, אחד הממדים המרכזיים שפער הרלוונטיות (Relevancy Gap) מתגלה בהם הוא בפער בין ההיבט המוצהר (מגדל ועיר להגנה מפני איום)  לזה המתקיים בפועל (מגדל ועיר לצבירת כח, מעמד והון פוליטי). פער זה נותן את אותותיו בשלב ראשון בתפקוד הארגון, ובאמון שעובדיו נותנים בו, ובשלבים מתקדמים יותר עשוי לחולל עיוורון ואף קריסה.  
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.