תולדות
זאת לא את, זה אני – לוקחים אחריות
ארגונים רבים מתמודדים עם האתגר שמציב מדד 'ותק ממוצע'. נראה כי גידול אחוז העובדים מדור ה-Y  והמילניום, מעמיד את הארגונים בפני תחלופה גבוהה יותר של עובדים – ירידה בותק הממוצע של עובד בארגון. דוגמא זו, אחת מני רבות, מבטאת את חשיבות המדידה, שכן הנתונים מאפשרים להבין את היקף התופעה (במקרה זה – תחלופה), להעריך את רמת הסיכון לקחת אחריות למצב ולהיערך לכך ברמה הפנים-ארגונית, למשל ע"י  קביעת יעדים ותכנית פעולה למזעור הסיכון. כך ניתן, להגדיר כיעד ותק ממוצע של 3 שנים, יעד של שימור 90% מהעובדים שסומנו כעובדי מפתח וכן יעד לשימור וניהול הידע הארגוני בעקבות רמת התחלופה הגבוהה.
על כך בפרשת השבוע פרשת חיי שרה שם נאמר:
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּו"ֹ (בראשית כ"ה, כ"א)
רש"י מפרש כל חלק בפסוק באופן הבא:

• 'וַיֵּעָתֶר יִצְחָק לַיהוָה' – יצחק הרבה בתפילה לה'.
• 'לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ' – זה עומד בזווית זו ומתפלל וזו עומדת בזווית זו ומתפללת (לנוכח – מול).
• 'כִּי עֲקָרָה הִוא' – כי יצחק חשב שאשתו עקרה.
• 'וַיֵּעָתֶר לו'ֹ – לו ולא לה שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק (יצחק בן אברהם) לתפילת צדיק בן רשע (רבקה בת בתואל) לכן לו ולא לה.

לפי רש"י,  יצחק חשב כי אשתו עקרה ולכן התפלל עבורה, גם רבקה התפללה עמו לפרי בטן, אך בהיות יצחק צדיק בן צדיק, עפ"י רש"י, רק תפילתו נענתה ואשתו הרתה.
סיפא הפירוש של רש"י, המתייחס למילים 'וַיֵּעָתֶר לו'ֹ מעלה תמיהה –
שהרי מעלתה של רבקה הייתה בין היתר, היותה בעלת תשובה, והרי נאמר כי 'במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים' (ברכות ל"ד ע"ב) ולכן צדיקותה של רבקה גדולה מזו של יצחק בעלה –  שהרי לנהוג בניגוד להרגלים מבית אבא דורש כוחות נפש גדולים יותר מאשר אדם הממשיך לנהוג בדרך מוכרת.
על כן ניתן לפרש את המילים 'וַיֵּעָתֶר לו'ֹ גם באופן שונה —
'וַיֵּעָתֶר לו'ֹ – ה' נעתר לבעייתו של יצחק. שכן, בניגוד למה שחשב יצחק  שהקושי להרות טמון באשתו, נראה שה' נעתר לו ולקשיי הפוריות שלו ולכן – 'וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּו'.
נראה כי מחשבתו של יצחק נבעה גם מהרקע המשפחתי שלו שהרי אמו, שרה, הייתה עקרה וכן גם מהתפיסה שהייתה מקובלת בעבר, שקשיי פוריות הינן עניין נשי בלבד (יתכן וזה גם מסביר את נקודת המוצא של רש"י בפירושו לעיל)  ולכן חשב כי בעיית העקרות טמונה ברבקה. אך, כאמור ה' נעתר לו מאחר והוא – יצחק היה זקוק למרפא.
מכאן לומדים כי על האדם לבדוק קודם כל את עצמו לפני שיחפש האחריות והחיסרון אצל הזולת.
באופן דומה, הבנת סיבות השורש לממצאי המדדים, תוך לקיחת אחריות אישית וארגונית, יאפשרו לשפר את נקודות התורפה ולהתמקד ביעדים אשר יסייעו במימוש אופטימלי של החזון הארגוני. כך למשל, בהמשך לדוגמא לעיל, האשמת מאפייני דור ה-Y והמילניום בוותק ממוצע נמוך בארגון, אין בה כדי לקדם את הארגון. אך לקיחת אחריות והסתכלות של הארגון פנימה אל הדברים שהוא יכול לעשות כדי להתמודד עם המצב הנתון באופן מיטבי הוא זה שיקדם את הארגון לעבר השגת יעדיו.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.