וישלח
פריק קונטרול
חיסכון בהוצאות על נדל"ן, תחבורה וזמן אבוד, מתן הזדמנות לקדם קריירה במקביל לחיי משפחה, לצד כלים טכנולוגיים לניטור יעילות העובדים אפשרו להניע את שיטת העבודה מהבית. על אף שהמגמה עדיין בתנופה, דווקא חברות הטכנולוגיה הגדולות כדוגמת יבמ ויאהו – החליטו לבטל את השיטה. בפברואר השנה קיבלו 4,000 עובדי יבמ בארה"ב, הודעה מההנהלה כי ההסכם, שלפיו הם יכולים לעבוד מהבית – הסתיים. כזכור, לפני ארבע שנים וחצי החליטה מנכ"לית יאהו דאז, מריסה מאייר, להחזיר את כל עובדי החברה שעבדו מהבית למשרדים. "אנחנו מקריבים את המהירות והאיכות כשאנחנו עובדים מהבית. כמה מהרעיונות הטובים ביותר מגיעים כשעובדים ביחד", הסבירה אז מאייר.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישלח, שם נאמר:
"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ: כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (ל"ב, י"א)
רש"י מביא 2 פירושים למילים "בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי":
1. לא היה עמי לא כסף ולא זהב ועתה יש לי שני מחנות – המעידים על רכוש, עבדים ומקנה.
2. מדרש אגדה – יעקב חצה את הירדן במקלו כמו משה בים סוף.
הפרשנים תמימי דעה עם הפירוש הראשון של רש"י ומסכימים שיעקב כאן מודה לאל על צמיחתו – מחסר כל בדרכו ללבן, לבעל שני מחנות.
ניתן לפרש מילים אלה גם בדרך נוספת:
מקל – סימבול של שררה ושלטון, שכן בעבר, כל אדם בעל מעמד היה גם בעל מטה או מקל.
כך למשל כשתמר מקבלת מיהודה ערבון נאמר: "וַתֹּאמֶר, אִם-תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ….חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ" (בראשית ל"ח, יז-יח). דוגמא נוספת ניתן למצוא אצל ראשי השבטים, שלכל אחד היה מטה: "וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל-נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם–שְׁנֵים עָשָׂר, מַטּוֹת" (במדבר י"ז, י"ז). בנוסף, גם משה היה בעל מטה, אתו עשה אותות וניסים במצרים ובמדבר.
יעקב אם כן מתאר במילים "בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה", משמעות כפולה, על אף שעבר את הירדן עם מקלו בלבד, חש שליטה על גורלו ולא הרגיש פילוג והתלבטות בקשר לעתיד, אדרבא עבר בשמחה, לאחר שהובטח שמירה – כלומר, חש "בְמַקְלִי" – בשליטה. עתה, לאחר שעבר את הירדן והפך "לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת", יעקב מרגיש להיפך, הוא חש חסר שליטה, מפולג ומחולק.
אם כן, ניתן גם לפרש פסוק זה, כי יעקב אינו מתכוון להצביע על צמיחתו הכלכלית, ביחס למצבו בדרכו ללבן. אלא אומר "קָטֹנְתִּי" – נהייתי קטן – שכן גם זכויותיו נתמעטו בשל החסדים, אך גם ובעיקר נחלשתי. עתה כשהוא מחולק לשני מחנות חש יעקב חסר שליטה וחולשה שכידוע, איחוד כוחות שווה יותר מסכומם. לכן מבקש בהמשך "הַצִּילֵנִי נָא" (פסוק י"ב).
בהקשר זה נציין, כי מעניין להבין מה הסיבות של ארגונים גדולים כדוגמת יאהו ויבמ  לא לאפשר לעובדיהם לעבוד מהבית וזאת כאמור בניגוד לתנופה שתופסת תאוצה בקרב ארגונים רבים. האם מדובר בפחד מאובדן שליטה? האם סגנון עבודה זה אכן יפריע לארגון לעמוד ביעדיו או יעכב צמיחה וחדשנות? או האם מדובר בקושי ניהולי בשל הפער הבין-דורי?
אתגר הארגונים הוא 'גם וגם' — גם לאפשר לעובדים את הגמישות של עבודה מהבית תוך התחשבות באילוצים, וגם לשמור על יתרונותיה החיוניים של עבודת צוות פורה וסינרגתית תוך הקפדה על בקרת האפקטיביות והיעילות במגוון תחומים ארגוניים. כאמור מדובר באתגר בהחלט לא פשוט, שכן הוא דורש שינוי תרבותי בכל רבדי החברה הבא לידי ביטוי בין היתר בשינוי גישת הניהול, סגנון הבקרה והגברת תחושת האמון בעובדים מחד, לצד משמעת אישית גבוהה ושמירה על סינרגיה של עבודת צוות משותפת – מנגד, כך ש"שְׁנֵי מַחֲנוֹת" – עבודה ממקום העבודה ומהבית, לא יהפוך לחולשת הארגון כמתואר לעיל. אתגר לא פשוט – אך בהחלט מתבקש.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.