כתבות
פרשת השבוע "תצווה" שבת פרשת זכור
ח' אדר ה'תשע"ח 23/02/2018
גליה אלמליח -הרמן

פרשת השבוע "תצווה" שבת פרשת זכור
HAIL, איך אתה מדבר?
ג'וליאן טרז'ר בהרצאתו 'כיצד לדבר בצורה שאנשים ירצו להאזין?' משתמש במילה HAIL, כקוד לארבעה יסודות לדיבור עוצמתי. כאמור, אין הכוונה במילה HAIL, לברד הניתך בעיצומו של יום חורפי, אלא בראשי תיבות שמשמעותן מפורטת להלן:
H – כנות (Honesty) – היו אמיתיים וכנים בדיבורכם.
A – אוֹתֶנְטִיּוּת (Authenticity), היו עצמכם ועמדו על האמת שלכם.
I – יושרה (Integrity), עימדו במילה שלכם ותבטאו בדוגמא אישית את אשר אתם דוגלים ומטיפים.
L – אהבה (Love), תרצו באמת ובתמים בטובתם של אחרים.
על HAIL בפרשת השבוע, פרשת תצווה, שם נאמר:
- "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד" (כ"ז, כ').
- "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לְכַהֲנוֹ-לִי" (כ"ח, א').
- "וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב" (כ"ח, ג')
שלוש בקשות מתבקש משה: הראשונה, לפנות אל בני ישראל כדי שיתרמו שמן זית לנר התמיד במשכן. השנייה, לפנות אל אהרון ובניו שיסכימו לכהן במשכן. והשלישית, לפנות אל 'כָּל-חַכְמֵי-לֵב', כלומר אל בעלי המלאכה והאומנים להירתם לעשיית בגדי הכהונה.
נשאלת השאלה,
מה הטעם בהפניה בשלושה פעלים שונים: 'תְּצַוֶּה', 'הַקְרֵב', 'תְּדַבֵּר'?
מדוע לא השתמש באותו פועל?
נסביר,
נראה כי אין מדובר כאן בסלסולי סופרים ושימוש במילים שונות לתיאור עניין דומה. אלא יש כאן כוונה המרמזת על דרך הפניה לפי התחום והעניין. נפרט:
- 'תְּצַוֶּה' – בני ישראל מתבקשים לתרום שמן זית זך כתית, השמן המובחר ביותר, כדי להדליק את המנורה במהלך הלילה במשכן – מקום וזמן שלכאורה, אין בו צורך בתאורה, מאחר ושעות עבודת הקורבנות הן מהבוקר עד לשעות בין הערביים. אם כן יהיו שיטענו – לשם מה ההוצאה היקרה הזו ויותר מכך, מדוע יש להתמיד בכך בכל יום? על כן עונה רבי שמעון, כי בדבר שגרתי שיש בו גם חסרון כיס, אנשים עלולים להתרשל בו. ולכן נקט לשון תְּצַוֶּה, שהוא גם לשון זירוז (רש"י ויקרא ו, ב).
- 'הַקְרֵב' – ראוי שבמינוי לתפקיד ציבורי מכובד, ינהג אדם בענווה ולא ירדוף אחרי המינוי, אלא צריך להתבקש למלא את המשרה. ולכן נקט לשון הַקְרֵב, שכן, אהרון אדם עניו וצנוע, באופן טבעי מתרחק ממינוי כזה, לכן יש לקרבו ולשכנעו לכך.
- 'תְּדַבֵּר' – כאן על משה לפנות אל האומנים, בעלי המקצוע והמלאכה. כידוע, אין להשאיר את תנאי העבודה לסיומה, אלא מראש יש לקבוע את אופי העבודה, היקפה, זמן התחלה וסיום, התשלום ותנאיו. לכן נקט לשון תְּדַבֵּר שיהיה לשון דיבור ברור, ישיר, מפורט וגלוי.
עפ"י אריסטו, 'חשוב כמו אדם חכם – דבר כמו אדם פשוט', הפירוש לעיל, מצעיד אותנו לשלב הבא בו מומלץ להתאים את הדיבור לאופי העניין, המשימה והצורך.
התאמת הדיבור בשילוב עם יסודות HAIL יקנה לנו כלים, להעביר מסרים באופן מוצלח, לחוות אנשים שמקשיבים לנו באמת, וכן יסייע לנו לרתום אנשים לעבר המטרות והיעדים.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

פרשת השבוע "תצווה" שבת פרשת זכור
HAIL, איך אתה מדבר?
ג'וליאן טרז'ר בהרצאתו 'כיצד לדבר בצורה שאנשים ירצו להאזין?' משתמש במילה HAIL, כקוד לארבעה יסודות לדיבור עוצמתי. כאמור, אין הכוונה במילה HAIL, לברד הניתך בעיצומו של יום חורפי, אלא בראשי תיבות שמשמעותן מפורטת להלן:
H – כנות (Honesty) – היו אמיתיים וכנים בדיבורכם.
A – אוֹתֶנְטִיּוּת (Authenticity), היו עצמכם ועמדו על האמת שלכם.
I – יושרה (Integrity), עימדו במילה שלכם ותבטאו בדוגמא אישית את אשר אתם דוגלים ומטיפים.
L – אהבה (Love), תרצו באמת ובתמים בטובתם של אחרים.
על HAIL בפרשת השבוע, פרשת תצווה, שם נאמר:
- "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית–לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד" (כ"ז, כ').
- "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לְכַהֲנוֹ-לִי" (כ"ח, א').
- "וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב" (כ"ח, ג')
נשאלת השאלה,
מה הטעם בהפניה בשלושה פעלים שונים: 'תְּצַוֶּה', 'הַקְרֵב', 'תְּדַבֵּר'?
מדוע לא השתמש באותו פועל?
נסביר,
נראה כי אין מדובר כאן בסלסולי סופרים ושימוש במילים שונות לתיאור עניין דומה. אלא יש כאן כוונה המרמזת על דרך הפניה לפי התחום והעניין. נפרט:
- 'תְּצַוֶּה' – בני ישראל מתבקשים לתרום שמן זית זך כתית, השמן המובחר ביותר, כדי להדליק את המנורה במהלך הלילה במשכן – מקום וזמן שלכאורה, אין בו צורך בתאורה, מאחר ושעות עבודת הקורבנות הן מהבוקר עד לשעות בין הערביים. אם כן יהיו שיטענו – לשם מה ההוצאה היקרה הזו ויותר מכך, מדוע יש להתמיד בכך בכל יום? על כן עונה רבי שמעון, כי בדבר שגרתי שיש בו גם חסרון כיס, אנשים עלולים להתרשל בו. ולכן נקט לשון תְּצַוֶּה, שהוא גם לשון זירוז (רש"י ויקרא ו, ב).
- 'הַקְרֵב' – ראוי שבמינוי לתפקיד ציבורי מכובד, ינהג אדם בענווה ולא ירדוף אחרי המינוי, אלא צריך להתבקש למלא את המשרה. ולכן נקט לשון הַקְרֵב, שכן, אהרון אדם עניו וצנוע, באופן טבעי מתרחק ממינוי כזה, לכן יש לקרבו ולשכנעו לכך.
- 'תְּדַבֵּר' – כאן על משה לפנות אל האומנים, בעלי המקצוע והמלאכה. כידוע, אין להשאיר את תנאי העבודה לסיומה, אלא מראש יש לקבוע את אופי העבודה, היקפה, זמן התחלה וסיום, התשלום ותנאיו. לכן נקט לשון תְּדַבֵּר שיהיה לשון דיבור ברור, ישיר, מפורט וגלוי.
התאמת הדיבור בשילוב עם יסודות HAIL יקנה לנו כלים, להעביר מסרים באופן מוצלח, לחוות אנשים שמקשיבים לנו באמת, וכן יסייע לנו לרתום אנשים לעבר המטרות והיעדים.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה