פרויקט "מיצוי זכויות לניצולי שואה" פועל בפ"ת באמצעות האגף לשירותים חברתיים ובריאות בניהולו של גיא עפארי, היחידה להתנדבות ושי"ל (שרות יעוץ לאזרח).
פתח תקוה היא בין 5 הערים הראשונות שחתמו על הסכם עם משרד האוצר על מנת לקבל את הרשימה המלאה של שמות הניצולים, מידע שעד כה היה חסוי וכבול בהסכמים בינלאומיים. לאור קבלת הרשימות החלו באגף לשירותים חברתיים ובריאות לפעול באופן מידי ומרוכז בהנגשת המידע והסיוע למיצוי זכויות הניצולים ללא עלות וללא בדיקת יכולת כלכלית שלהם כתנאי לקבלת הסיוע.
הצורך נבע מחקיקת חוקים חדשים ע"י הממשלה בשנים האחרונות שלא הגיעו לידיעת כל הניצולים. כגון, "ילדות אבודה" לילדים שנולדו לאחר 1929 והיו ילדים בשואה או הכרה בזכויותיהם של עוברים בבטן אימם בזמן המלחמה, הוכרו אזורים נוספים באירופה שתושביהם זכאים לפיצוי, כגון העיר יאשי ברומניה, יהודי עירק שסבלו בתקופת הפרהוד וכן יהודי אלג'יר ומרוקו. 
הפרויקט החל לפני כשנתיים ביוזמת גיא עפארי לאחר שהתקבל מידע מהאוצר על כ 5,500 תושבים בעיר פתח תקוה ניצולי שואה מאירופה וממדינות ערב (אלג'יר, מרוקו, עירק). שי"ל נרתם מיד למשימה. גויסו מתנדבים דוברי שפות (אנגלית, גרמנית, רוסית, פולנית ורומנית) אשר עברו הכשרה בנושא והחלו באיתור הניצולים וזימונם למילוי טופס ראשוני לבדיקת זכאותם. ניצולים שהתקשו להגיע לשי"ל יצאו אליהם צוותים לביקורי בית תוך תיאום מראש עם נציג מהמשפחה.
תוך כדי איתור הניצולים התברר שחלק נכבד מהניצולים לא מיצה את זכויותיו מסיבות שונות כגון בירוקרטיה מייגעת, חוסר היכולת למימון עו"ד פרטי שיסייע, קשיי שפה, חוסר מוטיבציה לעבור שוב ולהעלות זיכרונות קשים מהעבר, קשיים פיזיים, מחלות זקנה ושיכחה, חלק מהניצולים שפנה בעבר ניכווה משרלטנים שפעלו בשטח וחשש לנסות שוב, וחלק אינו מעונין לקבל דבר מהגרמנים משפטים כגון "אנחנו לא רוצים מהגרמנים דבר" "אל תפנו אלינו" נשמעו חדשות לבקרים.
למרות הקשיים הצליחו מתנדבי שי"ל ליצור קשר עם 4,350 ניצולי שואה תושבי העיר. מתוכם 600 ניצולים, הוכרו והחלו לקבל הטבות בזכות הפרויקט. כ- 2,950 ניצולים נבדקו ונמצאו כמקבלים את כל זכויותיהם. כ- 800 ניצולים עדין לא אותרו. חלקם שינו כתובת או נפטרו או עברו לבתי אבות ואנו ממשיכים בחיפוש אחר מידע אודותיהם.
תוך כדי האזנה לסיפורי ניצולים, לא פעם זלגה דמעה מעיני המתנדב. בין הסיפורים המרגשים היה סיפורו של שלמה שסיפר כי שנת לידתו לא ידועה. שלמה סיפר שהוריו השאירו אותו כתינוק בידי משפחת גויים שהחביאה אותו בדיר חזירים. שם חי שנתיים עד סיום המלחמה. כשיצא מהמחבוא מצבו הבריאותי היה ירוד. הוא לא דיבר ולא הלך לכן השאירו אותו עם פתק ועליו רשום שמו בלבד בפתח בית יתומים. שם גדל עד שעבר לאימוץ והגיע לארץ.
שלמה שהכיר בעבודתם של מתנדבי שי"ל בעבר בנושאים שונים ורצה למצות את זכויותיו כניצול שואה חשש מניירת ומבירוקרטיה לכן פנה שלמה גם בנושא מיצוי זכויות ניצולי שואה וכך מיצה את זכויותיו וזכה לכל המגיע לו.
גם דור שני מגיע לשי"ל למיצוי זכויות.
הגב' רחל ש. הגיעה לשי"ל לאחר שאימה נפטרה. רחל החלה לבדוק מה זכויות אימה שחיה בגטו לודג'. שנתיים פנתה לגופים שונים טלטלה את עצמה לתל אביב, מילאה טפסים הביאה אישורים, אך לא ראתה בכך כל תועלת. במהלך השנים האם נפטרה ורחל הייתה אובדת עצות. ביום השואה בטקס עירוני באולם שרת גוללה את סיפור אימה ז"ל בפני חברותיה ומיד הופנתה לשי"ל.
מתנדבי שי"ל מילאו עבורה טפסים בגרמנית, אנגלית וקישרו אותה לגופים הרלוונטיים. כל שאלה הועברה למרכז לאזרחים ותיקים או לוועידת התביעות או לאוצר וכך לאחר כמה חודשים קבלה הגב' רחל את 2000 היורו שהיו מיועדים לאמה. כעת רחל פנתה בעזרת שי"ל לקבלת פנסיה סוציאלית עבור אימה ז"ל שתשולם לה רטרואקטיבית. רחל הדותה לשי"ל על היחס המיוחד על ההשקעה על המקום החם הנמצא בעיר ולא מצריך נסיעות  וזמין לכולם .
מתנדבי שי"ל רואים בברכה את עבודת הקודש שהם עושים למען הציבור בעיר, וממשיכים לנסות להגיע לכל ניצול וניצולה.
מתנדבים מתאימים יכולים ליצור קשר עם שי"ל . טלפון: 9052339, 9052679 פקס: 9040384 , דואר אלקטרוני: shil@ptikva.org.il