מאמר חגיגי לכבוד פסח: מהי חירות ארגונית?
דיונים רבים נסובו סביב השאלה 'מהי חירות'?  הפילוסוף ישעיהו ברלין הבחין בין חירות חיובית המתייחסת להזדמנות או ליכולת של היחיד להתמקד ברצונותיו ולפעול למען הגשמה עצמית, לבין, חירות שלילית המתייחסת לחופש מכפייה כלומר חירות שלילית היא אי-מניעה.
בפוסט זה נדון בחירות ארגונית דרך ציטוט מההגדה של פסח: "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה נִתְחַכְמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ."
נתמקד אם כן בשתי שאלות:

• האם גישה של 'לזרום' ('חופש מכפיה') היא חירות? וכן,
• מהו אחד הגורמים המהותיים שיסייעו להגיע לחירות ארגונית ('חירות חיובית)?

1.       האם 'לזרום' זה חירות?                                                

טענה רווחת בקרב מנהלים היא שהמציאות כ"כ דינמית ,שאין טעם לתכנן ולהיות כבולים לאסטרטגיה מוגדרת. שכן התכנון עד מהרה הופך להיות לא רלוונטי, ולכן אומרים המצדדים בגישה זו, כי על ארגון  'לזרום', להיות גמיש וסתגלן בלבד – 'חופשי מכפיה' לכאורה.
זו טעות.
שכן, העדר אסטרטגיה (או אסטרטגיה מגיבה)  פירושה –
תגובה לשינויים בסביבה החיצונית והפנימית,
לעיתים בהססנות וכמעט תמיד בביצועים נמוכים – הישרדותיים.
על מחירה של התנהגות מגיבה בציטוט לעיל מההגדה אשר מעלה את השאלה:
מדוע נכתב "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ" הרי בשפה תקנית יש לומר "וַיָּרֵעוּ לנו"?
הטענה אם כן, שהתנהגות המצרים אל בני ישראל היא שגרמה להם להגיב למצרים באופן דומה. כלומר, המצרים עשו אותנו רעים.  כאמור, התנהגות מגיבה היא  כאשר אדם מגיב בהתאם להתנהגותו של אחר, ולא על פי תכנונו, עקרונותיו ורצונו. באופן זה הוא למעשה מוותר על עצמאותו וחירותו. בדומה,  ארגון אשר לא יפתח אסטרטגיה עצמאית, יהפוך להיות חלק מאסטרטגיה של ארגון אחר. אסטרטגיה אם כן היא לא משהו ש'כדאי שיהיה', אסטרטגיה היא הכרח. שכן  היא זו שתוביל את הארגון ליהנות מחירות אירגונית חיובית. ארגון אינו יכול לפעול לאורך זמן באסטרטגיה מגיבה (או בהעדר אסטרטגיה) אם ברצונו להמשיך ולהתקיים ולהימנע ממצב של "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ".

2.       מהו אחד הגורמים המהותיים שיסייע להגיע לחירות ארגונית חיובית?

עתה, לאחר שהגדרנו את האסטרטגיה אשר תקבע את האופן בו יתמודד הארגון עם סביבתו הפנימית והחיצונית, נשאל –
מה הגורמים אשר יסייעו ליישום מוצלח של האסטרטגיה הנבחרת?
אחד הגורמים אשר יוביל ארגון להצלחה, היא היכולת להתנהל באופן גמיש ודינמי, לחזות שינויים ולהתכונן אליהם. לשם כך נדרשת לכידות ואחדות בקרב העובדים. על כן אחד האתגרים עימם מתמודד מנהל היא היכולת להנהיג,  להוביל  את העובדים באופן מעורר השראה, תוך ביסוס לכידותם ואחדותם כך שיפעלו בהרמוניה ובסינרגיה.
על מחיר האחדות בציטוט לעיל מההגדה אשר מעלה את השאלה:
מדוע כשפרעה מדבר על בני ישראל הוא משתמש בלשון יחיד "לוֹ" / " יִרְבֶּה" / " וְנוֹסַף" / "וְעָלָה" בעוד כשפרעה מדבר על המצרים הוא נוקט לשון רבים "נִתְחַכְמָה" / "שׂנְאֵינוּ" / "בָּנוּ"? מדוע אם כן פרעה לא מתייחס לבני ישראל בלשון רבים?
הפרשנים מציגים מגוון הסברים למי הכוונה במילה "לו": יש הטוענים כי מדובר ב-'עם ישראל' על כן רצון פרעה הוא לפגוע בריבויו ובכוחו ויש הטוענים כי מדובר במושיעם העתידי של בני ישראל על כן הכוונה בהרג התינוקות של בני ישראל הוא להכחיד גם את מי שעתיד להושיעם.
ניתן גם להסביר את השימוש בלשון יחיד בתיאור עם ישראל כדי לציין אחדות וגיבוש. כך ראינו במקורות למשל:

• "וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם" (שמות יד, י). עפ"י רש"י "נֹסֵעַ" – בלב אחד כאיש אחד.
• "ויִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב). עפ"י רש"י "וַיִּחַן" – כאיש אחד בלב אחד בעוד שאר החניות היו בתרעומת ובמחלוקת.

לפי פירוש זה פרעה כנראה הבין שבני ישראל מאוחדים ומלוכדים לעומת עמו שכל אחד טרוד בתועלתו ולכן חשב כי פגיעה באחדותם תפורר את כוחם ותפגע ביכולתם לפעול נגד המצרים. כי אחדות היא כח.
כאמור, החירות הארגונית טמונה ביכולתו של מנהיג לשמש כמגדלור המוביל את הארגון לעבר אסטרטגיה מוגדרת תוך גיבוש האנשים סביב מטרותיה ולכידותם להשגתה. שכן כאמור החוזקה של כל עם, ארגון וקבוצה תלויה במידה רבה באחדותם.
חג החירות אמנם מתחיל ביציאה משחרור פיזי, אך האתגר טמון ביצירת חירות חיובית. שכן בעוד החירות השלילית היא לרוב זמנית, החירות החיובית דורשת השקעה מתמדת.
שנזכה, כל אחת ואחד מאיתנו לחירות אמיתית.
חג חירות מאוחד ושמח!
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.

גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה