כתבות
הינדה, המשואה ו-45 הצאצאים
כ"ח ניסן ה'תשע"ח 13/04/2018
מערכת ′פיתה′
הינדה מילר, ניצולת שואה תושבת העיר ירושלים, (2 בנים בפתח תקווה ואחד בשערי תקווה) הוזמנה להדליק משואה בטקס יום השואה במתנ"ס עולמות בפתח תקווה. בסיוע "אמבולנס המשאלות" של מגן דוד אדום זכתה הינדה להגשים את משאלתה בליווי 45 מצאצאיה, נכדיה וניניה.
"אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות ושיכולת הניידות שלהם אבדה. הגשמתה של כל משאלה מתוכנן בקפידה, בתיאום עם הרופא האחראי לחולה ובהתאמה מרבית לצרכיו, וכמובן - בליווי צוות רפואי שעבר הכשרה מתאימה. אתמול (ד'), ערב יום השואה הסיע אמבולנס המשאלות של מד"א את ניצולת השואה הינדה מילר מהדיור המוגן 'בית טובי העיר' בו היא מתגוררת בירושלים למתנ"ס עולמות בפתח תקווה שם הדליקה משואה יחד עם בני משפחתה, בטקס יום השואה.
הינדה מילר, ילידת 1924 נולדה בצ'כוסלובקיה. ב-1940 למשפחה בת 11 ילדים, כשהגרמנים נכנסו לצ'כוסלובקיה, נלקחה אחותה התאומה לעבודה, ואילו הינדה ניצלה כי שמה לא הופיע ברשימות, ככל הנראה בגלל בלבול עם אחותה התאומה. בשנת 1942 החליטו הוריה לשלחה יחד עם אחיה שנולד אחריה לדודה שגר בבודפשט, שם עבדה בבתי יהודים במשק בית תמורת מזון ודיור. היא חיה בשם "ורה פישר" תחת תעודות מזויפות. כאשר בשנת 1943 היהודים החלו לענוד את הטלאי הצהוב, היא נמנעה מכך כדי שלא יגלו את זהותה. ב-1944 נעצרה ע"י שוטר במעבר חציה ונשלחה למעצר, שם נחקרה תוך כדי עינויים. משם נלקחה לגטו "רומבאך" למשך כמה שבועות. באפריל 1944 הועברה לבירקנאו אושוויץ, שם פגשה את בת דודתה שסיפרה לה כי אחותה התאומה ועוד אחת מאחיותיה נלקחו לבירקנאו ונרצחו בתאי הגזים.



לאחר שחרור המחנה שבה לברטיסלבה, שם גילתה שהיא היחידה ששרדה מכל משפחתה, מלבד אחיה הבכור שעלה לארץ ישראל בשנת 1939. בספטמבר 1946 עלתה על אוניית מעפילים, אך כשהגיעה סוף סוף לחיפה, הוחזרה ע"י הבריטים לקפריסין, שם שהתה עד תחילת 1947. מקפריסין הפליגה באוניה "ארבע חרויות" לעתלית, שם שהתה כחודש, ולאחר מכן עברה לגור אצל אחיה בירושלים. ב1950 התחתנה עם צבי מילר ובנתה את ביתה בירושלים, נולדו להם 3 בנים וכיום היא סבתא ל- 9 נכדים ונינים לרוב.
השנה נבחרה הינדה להדליק משואה בטקס יום השואה בפתח תקווה, שם גרים ילדיה, אך התקשתה להגיע בשל מצבה הרפואי. במד"א לא נשארו אדישים לסיפור המופלא של הינדה, והקצו את אמבולנס המשאלות של מגן דוד אדום, המצויד במכשור רפואי מותאם אשר איפשר להינדה לגשר על המרחק בין ירושלים לפתח תקווה ולהתכבד להדליק משואה בטקס בליווי 45 מבני משפחתה.
הינדה מילר שהתרגשה ועל אף פער הגילאים התחברה עם צוות הפאראמדיקים של מד"א שהתחבבו עליה הודתה להם מאוד.
מתנדבי אמבולנס המשאלות של מד"א, הפאראמדיק גל פאר וחובש בכיר עזריאל וייס: "כל הגשמת משאלה באמבולנס המשאלות היא דבר מרגש וחשוב. להגשים משאלה כזאת לניצולת השואה בערב יום השואה למטרת הדלקת משואה היא מרגשת ומשמעותית במיוחד. בדרך זכינו לשמוע מגב' הינדה את סיפור חייה והיא התעניינה מאוד גם על מה שחוו בני משפחותינו בזמן השואה. אנחנו מרגישים זכות להתנדב למשימה חשובה כזאת שנותנת לנו את הכוחות להמשיך לתרום ולהתנדב. הינדה אישה מדהימה ומיוחדת ואנחנו מאחלים לה בריאות ואריכות ימים."
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
"אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות ושיכולת הניידות שלהם אבדה. הגשמתה של כל משאלה מתוכנן בקפידה, בתיאום עם הרופא האחראי לחולה ובהתאמה מרבית לצרכיו, וכמובן - בליווי צוות רפואי שעבר הכשרה מתאימה. אתמול (ד'), ערב יום השואה הסיע אמבולנס המשאלות של מד"א את ניצולת השואה הינדה מילר מהדיור המוגן 'בית טובי העיר' בו היא מתגוררת בירושלים למתנ"ס עולמות בפתח תקווה שם הדליקה משואה יחד עם בני משפחתה, בטקס יום השואה.
הינדה מילר, ילידת 1924 נולדה בצ'כוסלובקיה. ב-1940 למשפחה בת 11 ילדים, כשהגרמנים נכנסו לצ'כוסלובקיה, נלקחה אחותה התאומה לעבודה, ואילו הינדה ניצלה כי שמה לא הופיע ברשימות, ככל הנראה בגלל בלבול עם אחותה התאומה. בשנת 1942 החליטו הוריה לשלחה יחד עם אחיה שנולד אחריה לדודה שגר בבודפשט, שם עבדה בבתי יהודים במשק בית תמורת מזון ודיור. היא חיה בשם "ורה פישר" תחת תעודות מזויפות. כאשר בשנת 1943 היהודים החלו לענוד את הטלאי הצהוב, היא נמנעה מכך כדי שלא יגלו את זהותה. ב-1944 נעצרה ע"י שוטר במעבר חציה ונשלחה למעצר, שם נחקרה תוך כדי עינויים. משם נלקחה לגטו "רומבאך" למשך כמה שבועות. באפריל 1944 הועברה לבירקנאו אושוויץ, שם פגשה את בת דודתה שסיפרה לה כי אחותה התאומה ועוד אחת מאחיותיה נלקחו לבירקנאו ונרצחו בתאי הגזים.



לאחר שחרור המחנה שבה לברטיסלבה, שם גילתה שהיא היחידה ששרדה מכל משפחתה, מלבד אחיה הבכור שעלה לארץ ישראל בשנת 1939. בספטמבר 1946 עלתה על אוניית מעפילים, אך כשהגיעה סוף סוף לחיפה, הוחזרה ע"י הבריטים לקפריסין, שם שהתה עד תחילת 1947. מקפריסין הפליגה באוניה "ארבע חרויות" לעתלית, שם שהתה כחודש, ולאחר מכן עברה לגור אצל אחיה בירושלים. ב1950 התחתנה עם צבי מילר ובנתה את ביתה בירושלים, נולדו להם 3 בנים וכיום היא סבתא ל- 9 נכדים ונינים לרוב.
השנה נבחרה הינדה להדליק משואה בטקס יום השואה בפתח תקווה, שם גרים ילדיה, אך התקשתה להגיע בשל מצבה הרפואי. במד"א לא נשארו אדישים לסיפור המופלא של הינדה, והקצו את אמבולנס המשאלות של מגן דוד אדום, המצויד במכשור רפואי מותאם אשר איפשר להינדה לגשר על המרחק בין ירושלים לפתח תקווה ולהתכבד להדליק משואה בטקס בליווי 45 מבני משפחתה.
הינדה מילר שהתרגשה ועל אף פער הגילאים התחברה עם צוות הפאראמדיקים של מד"א שהתחבבו עליה הודתה להם מאוד.
מתנדבי אמבולנס המשאלות של מד"א, הפאראמדיק גל פאר וחובש בכיר עזריאל וייס: "כל הגשמת משאלה באמבולנס המשאלות היא דבר מרגש וחשוב. להגשים משאלה כזאת לניצולת השואה בערב יום השואה למטרת הדלקת משואה היא מרגשת ומשמעותית במיוחד. בדרך זכינו לשמוע מגב' הינדה את סיפור חייה והיא התעניינה מאוד גם על מה שחוו בני משפחותינו בזמן השואה. אנחנו מרגישים זכות להתנדב למשימה חשובה כזאת שנותנת לנו את הכוחות להמשיך לתרום ולהתנדב. הינדה אישה מדהימה ומיוחדת ואנחנו מאחלים לה בריאות ואריכות ימים."
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה