כתבות
פרשת השבוע "אמור"
י"א אייר ה'תשע"ח 26/04/2018
גליה אלמליח-הרמן
אמור
המנהיג הגדול
פעמים רבות מנהלים מתלבטים בסוגיית 'המנהל / העובד הכי מקצועי שלנו…לא כ"כ נחמד' עיקר ההתלבטות טמון במתח בין רמה מקצועית גבוהה של מנהל, שללא ספק יקרה מפז, אל מול יחסי אנוש עכורים הגורמים לתסכול ומרמור בקרב עובדיו ובין ממשקי העבודה. כך שלמעשה, בעוד שמצד אחד ההנהלה נהנית לכאורה ממחלקה המתפקדת באופן שוטף ועצמאי, שעומדת לרוב ביעדיה הארגוניים, היא מצד שני חווה קושי להשקיע בקידום תהליכי המחלקה מעבר לשוטף בשל עיסוק תמידי בעובדי המחלקה בהיבטי שביעות רצון, גיוס ומשמעת.
אם כן, מהם התכונות החיוניות למנהיג?
על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:
"וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים" (ויקרא, כ"א, י).
מהפסוק עולות שתי שאלות –
- למה לא הסתפק במילים 'וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל' לשם מה התוספת 'מֵאֶחָיו'?
- מדוע מציינים בהקשר זה של אבל על בני משפחה, את הכתרתו ועבודתו של הכהן הגדול ('יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים')?
בעל הטורים משיב על השאלה הראשונה – בהסתמכו על המילה הַגָּדוֹל, לטענתו –
הכהן הגדול, גדול מאחיו בחמישה (ה') דברים: (1) נוי, (2) כח, (3) עושר, (4) חכמה ו- (5) שנים.
בהתבוננות על תחומי הגדולה היחסיים של הכהן הגדול נראה כי בעוד– נוי, כח, חכמה ושנים – לרוב אינם תלויים באדם, העושר הוא עניין נרכש. על כן תמוה מדוע נדרש שהכוהן הגדול יהיה גם עשיר יותר ביחס לכוהנים האחרים? ואם אינו עשיר האם יפסל לתפקיד זה? תשובת חז"ל לכך במסכת יומא (י"ט): 'אם אין לו (עושר) גדלהו משל אחיו'. אחיו דואגים להעשירו. שלא יהיה נתון ותלוי בחסדם של אחרים.
מכאן ניתן גם להבין את משמעותה של האות מ' במילה 'מֵאֶחָיו' בשני מובנים:
- מם היתרון שיהיה בולט וניכר בתכונותיו יותר מאחיו.
- מם המוצא (אותיות בכל"מ) שמקור עושרו הוא מאחיו.
אם כן הכוהן הגדול, ממנהיגי העם, צריך שיהיה עצמאי ובלתי-תלוי בזולת בנוסף לארבע תכונות מבדלות אחרות.
על כן, לשאלתנו השניה, נראה כי ציון הכתרת ועבודת הכהן הגדול בהקשר זה, הוא כי השמן והבגדים יורו שהמינוי אכן מתאים למידותיו. כי הבגד שאינו לפני המידה יראה מרושל. מידה כאמור גם רומזת לתכונות אישיות והתנהגויות טובות הנדרשות מהכוהן הגדול כחלק ממנהיגות העם.
אם כך, נראה כי מצד אחד על הכהן הגדול להיות גדול מאחיו הווה אומר דמות לחיקוי המובדלת מאחיו הכהנים בתכונות חיצוניות ופנימיות. ומצד שני נראה כי הבסיס ומקור גדלותו הוא למעשה כוחם של אחיו הכוהנים הנובע ממידת תמיכתם ואמונם בו.
על כן, בהקשר הארגוני, מנהל 'גדול מאחיו' הוא זה שמשתמש בתכונות המבדלות מנהיג להשגת 'עושר' ע"י איזון בין ניהול מוכוון אנשים למיקוד במשימות. שכן לצד העמידה ביעדים, נדרש המנהל גם להשקיע מאמץ בהעמקת ההיכרות עם העובדים, לטפח אותם ולנהל כל אחד מהם באופן ייחודי (אך לא מפלה). זהו מעגל הדדי שמזין את עצמו – השקעה בעובדים היא המגדילה את ה-'עושר' שבא לידי ביטוי ברצון של העובדים לתרום מעבר לנדרש מהם להצלחת המחלקה והארגון.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
המנהיג הגדול
פעמים רבות מנהלים מתלבטים בסוגיית 'המנהל / העובד הכי מקצועי שלנו…לא כ"כ נחמד' עיקר ההתלבטות טמון במתח בין רמה מקצועית גבוהה של מנהל, שללא ספק יקרה מפז, אל מול יחסי אנוש עכורים הגורמים לתסכול ומרמור בקרב עובדיו ובין ממשקי העבודה. כך שלמעשה, בעוד שמצד אחד ההנהלה נהנית לכאורה ממחלקה המתפקדת באופן שוטף ועצמאי, שעומדת לרוב ביעדיה הארגוניים, היא מצד שני חווה קושי להשקיע בקידום תהליכי המחלקה מעבר לשוטף בשל עיסוק תמידי בעובדי המחלקה בהיבטי שביעות רצון, גיוס ומשמעת.
אם כן, מהם התכונות החיוניות למנהיג?
על כך בפרשת השבוע, פרשת אמור, שם נאמר:
"וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים" (ויקרא, כ"א, י).
מהפסוק עולות שתי שאלות –
- למה לא הסתפק במילים 'וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל' לשם מה התוספת 'מֵאֶחָיו'?
- מדוע מציינים בהקשר זה של אבל על בני משפחה, את הכתרתו ועבודתו של הכהן הגדול ('יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ, לִלְבֹּשׁ, אֶת-הַבְּגָדִים')?
הכהן הגדול, גדול מאחיו בחמישה (ה') דברים: (1) נוי, (2) כח, (3) עושר, (4) חכמה ו- (5) שנים.
בהתבוננות על תחומי הגדולה היחסיים של הכהן הגדול נראה כי בעוד– נוי, כח, חכמה ושנים – לרוב אינם תלויים באדם, העושר הוא עניין נרכש. על כן תמוה מדוע נדרש שהכוהן הגדול יהיה גם עשיר יותר ביחס לכוהנים האחרים? ואם אינו עשיר האם יפסל לתפקיד זה? תשובת חז"ל לכך במסכת יומא (י"ט): 'אם אין לו (עושר) גדלהו משל אחיו'. אחיו דואגים להעשירו. שלא יהיה נתון ותלוי בחסדם של אחרים.
מכאן ניתן גם להבין את משמעותה של האות מ' במילה 'מֵאֶחָיו' בשני מובנים:
- מם היתרון שיהיה בולט וניכר בתכונותיו יותר מאחיו.
- מם המוצא (אותיות בכל"מ) שמקור עושרו הוא מאחיו.
על כן, לשאלתנו השניה, נראה כי ציון הכתרת ועבודת הכהן הגדול בהקשר זה, הוא כי השמן והבגדים יורו שהמינוי אכן מתאים למידותיו. כי הבגד שאינו לפני המידה יראה מרושל. מידה כאמור גם רומזת לתכונות אישיות והתנהגויות טובות הנדרשות מהכוהן הגדול כחלק ממנהיגות העם.
אם כך, נראה כי מצד אחד על הכהן הגדול להיות גדול מאחיו הווה אומר דמות לחיקוי המובדלת מאחיו הכהנים בתכונות חיצוניות ופנימיות. ומצד שני נראה כי הבסיס ומקור גדלותו הוא למעשה כוחם של אחיו הכוהנים הנובע ממידת תמיכתם ואמונם בו.
על כן, בהקשר הארגוני, מנהל 'גדול מאחיו' הוא זה שמשתמש בתכונות המבדלות מנהיג להשגת 'עושר' ע"י איזון בין ניהול מוכוון אנשים למיקוד במשימות. שכן לצד העמידה ביעדים, נדרש המנהל גם להשקיע מאמץ בהעמקת ההיכרות עם העובדים, לטפח אותם ולנהל כל אחד מהם באופן ייחודי (אך לא מפלה). זהו מעגל הדדי שמזין את עצמו – השקעה בעובדים היא המגדילה את ה-'עושר' שבא לידי ביטוי ברצון של העובדים לתרום מעבר לנדרש מהם להצלחת המחלקה והארגון.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה