בהר
כשהתחרותיות גוברת על האמת
השבוע ישיבת ההנהלה התמקדה בבחירת אסטרטגיה שיווקית לפרויקט הדגל של החברה. כמו בכל שבוע, מנכ"ל החברה החל בסבב בין יושבי השולחן ושרון, סמנכ"ל המכירות, המתין בהתרגשות לתורו כדי לשתף ברעיון המקורי שגיבש בימים האחרונים. אלא שדן סמנכ"ל השיווק הקדים אותו והציג את הרעיון שהגה שרון, מבלי למצמץ, כאילו מדובר ברעיון שלו ממש וזאת לאחר ששרון שיתף אותו במהלך שיחת מסדרון. כשדן סיים, הייתה התלהבות רבה מהרעיון המקורי ודן זכה לתשבחות רבות.
דוגמא זו מתארת תופעה רחבה שעולה לא פעם בארגונים, שכן במציאות המתאפיינת ברמה גבוהה של תחרותיות, עובדים לעיתים מוותרים על ערכים מוסריים כגון יושרה וקולגיאליות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בהר, שם נאמר: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא כ"ה, י"ז)
והרי נאמר קודם לכן: "וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ, אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ–אַל-תּוֹנוּ, אִישׁ אֶת-אָחִיו" (ויקרא כ"ה, י"ד).
השאלה הראשונה שנשאלת: לשם מה הכפילות – למה לשוב ולהזהיר על איסור 'וְלֹא תוֹנוּ' ?
רש"י מסביר כי אין מדובר בכפילות אלא בשני ציוויים שונים:

• בעוד הציווי בפסוק י"ד הינו על אונאת ממון – לנהוג ביושר ובהגינות עם עמיתך בקניה ובמכירה. 
• הציווי בפסוק י"ז הינו על אונאת דברים –  שלא ישתמש במילים כדי להקניט, לבייש או לפגוע איש בחברו וכן שלא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו.

השאלה השנייה שנשאלת: מדוע מוזכר גם 'עמית' וגם 'אח' – האם נדרשת התייחסות שונה לכל אחד מהם בנושאים הקשורים לאונאה?
ניתן לפרש כי —

• בעוד הציוויים לגבי 'האח' מתייחסים לכלל עם ישראל שהרי 'כל ישראל אחים',
• הציוויים לגבי העמית מתייחסים לאדם עצמו  (עמיתו נשמע כמו א קמץ – אמיתו). כלומר 'וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת אמִיתוֹ'. האונאה הגדולה ביותר הינה של האדם את עצמו –  כאשר אינו כן עם העובדה שלצד מעלותיו ויתרונותיו (כפי שהם — ללא צורך להאדירם), ישנן גם מגבלות ליכולותיו ולאישיותו. היכולת לראות את עצמך באור מאוזן, מפוכח ואובייקטיבי (עד כמה שניתן) תסייע להתנהלותך להיות יותר איכותית, ריאלית ונכונה הן כלפי הסובבים ובעיקר כלפי עצמך.

יתר על כן, דגש מיוחד ניתן לדברים שבלב, שם לכאורה  אין אפשרות לבדוק את אמיתות הדברים ולכן נאמר 'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ'. רש"י מפרש כי כל דבר המסור ללב שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בליבו נאמר בו  'וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ'.
לצערנו, תמיד ימצאו אנשים עם רמת מוסר נמוכה יחסית שירגישו בנוח לקחת קרדיט לא להם ('אונאת דברים') ואולי אף להאמין שהם אכן המקור…('אמיתו'). על מקומות עבודה להיות מודעים לתופעה זו אשר מגבירה תסכול, פוגעת במוטיבציה ואף מהווה סיבה לעזיבת עובדים, ולהגדיר מדיניות ניהולית לזיהוי התופעה ולתגובה מוקיעה ברורה להתמודדות עם מצב מעין זה.
ולשרון נאמר – שעל אף תחושת הבגידה והתדהמה, האחריות לשמירה על הקרדיט היא בעיקר שלך. אם אכן מדובר ברעיון שהיה נטו שלך, תפגין אסרטיביות ותוודא שאתה מקבל את ההכרה שאתה ראוי לה. אגב, צעד זה גם יתרום לתחושתך כי עשית 'אמת' עם עצמך, שזו מטרה חשובה בפני עצמה.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.