פרשת במדבר
כשמדבר פגש הר – ענווה אינטלקטואלית
ביוני 2013, בראיון לניו יורק טיימס, לזלו בוק, סגן נשיא בכיר הממונה על גיוס עובדים בגוגל, ציין כי החברה הבינה 'שציוני בגרות וציוני מבחנים הם חסרי ערך כקריטריון לגיוס… הם לא חוזים דבר'. אמנם, משרות רבות בגוגל דורשות כישורי מתמטיקה, מיחשוב ותכנות, כך שציונים טובים עשויים להוות יתרון, אך גוגל מסתכלת על יותר מכך. גוגל, על פי לזלו בוק, מחפשת 5 תכונות מרכזיות בקרב המועמדים שלה. אחת מהן היא  ענווה אינטלקטואלית.
ענווה אינטלקטואלית מעודדת אותנו ללמוד מאחר והיא מאפשרת להיות מודעים למה שאיננו יודעים, היא מניעה רצון וסקרנות להרחבת האופקים ולמידה ממגוון מקורות ידע. בנוסף בעלי ענווה אינטלקטואלית, נכונים ופתוחים לקבל דעות ונקודות מבט חדשות ומגוונות. מכאן, עפ"י בוק חשיבותה שהרי 'ללא ענווה, בלתי אפשרי ללמוד'.
על ענווה אינטלקטואלית בפרשת השבוע, פרשת במדבר שם נאמר:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית" (א', א').  באופן מעניין, בעוד בפסוק זה הדיבור אל משה מתרחש במדבר סיני , בהמשך "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה:  בְּיוֹם, דִּבֶּר יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה–בְּהַר סִינָי." (ג', א'). הדיבור אל משה מתרחש בהר סיני.
נשאלת השאלה,
האם יש משמעות למקום בו מתרחש הדיבור אל משה?
ישנם פרשנים המסבירים נושא זה בהיבט כרונולוגי – לפני בניית המשכן ולאחר בנייתו. כך עפ"י רשב"ם, בשנה הראשונה בטרם הוקם המשכן הדיבור התרחש בהר סיני, אך לאחר שהוקם, הדיבור התרחש במדבר סיני במקום משכנו של המשכן. האבן עזרא  אף מוסיף, שמפני כבודו של המשכן לאחר בנייתו, משה לא עלה יותר להר סיני.
ואפשר גם להסתכל על המדבר וההר באופן סמלי.
בעוד  הר: מסמל גובה, התנשאות, יוהרה וגאווה – שאלה לרוב תכונות הנתפסות כשליליות, הר גם מסמל יעד – שאיפה, חזון ומטרה גבוהה, ואמנם ראינו איזכורים של הר במובן החיובי כגון: "וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, בִּירוּשָׁלִָם" (ישעיה כ"ז, י"ג) או למשל "מִי-יַעֲלֶה בְהַר-יְהוָה" (תהילים כ"ד, ג). וכן מדבר: מסמל ענווה, דלות, שחרור מכבלים, הסתפקות במועט – מקום שבו אדם יכול לזכות להתבוננות פנימית מתוך שקט אינסופי, רוגע וריכוז.
אם כן מה נעדיף — את ההר או את המדבר?
התשובה כמובן טמונה בשילוב התכונות הטובות מכל אחד מסמלים אלה – שכן כדי להתפתח וללמוד ללמוד יש מצד אחד, לנהוג בענווה כמו המדבר, מצד שני, לשאוף גבוה כמו ההר. נציין כי אדם הנוהג ההפך כלומר, שואף כמו המדבר (אפס שאיפות) ונוהג כמו ההר — לעולם לא ילמד.
בוק היטיב לתאר סמליות זו בהמשך הריאיון, 'אנשים מצליחים חכמים כמעט ולא חווים כישלונות, והם לא יכולים ללמוד מכישלונות לכן הם לא לומדים לקחת אחריות. אם משהו טוב קורה, הם חושבים שזה כי הם גאונים. אם משהו רע קורה, הם חושבים שזה כי מישהו אידיוט, או שהם לא קיבלו את המשאבים או כי השוק השתנה. האנשים שאנחנו בגוגל רוצים לגייס, שמצליחים כאן הכי טוב, הם אלה שיהיו בעלי עמדות נחושות, אך אם מציגים להם עובדה חדשה,  הם ידעו לומר 'אה, זה משנה הכל – אתם צודקים'. צריך אנשים שיש להם בבת אחת אגו קטן ואגו גדול', או כלשון הפרשה כאלה המשלבים גם יחד את יתרונות 'ההר' עם יתרונות 'המדבר'.
 
https://www.themarker.com/wallstreet/1.2253560
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.