פרשת קורח
קורח הבידול
יופלה-שטוזים של תנובה הניב הישג מרשים בשנה הראשונה להשקתו – נתח שוק כספי של 33.5% מקטגוריית הגבינות הממותקות. תנובה נכנסה לקטגוריה בדצמבר 2009, כמתחרה למותג גמדים של שטראוס, שעד אז היה כמעט מונופול עם נתח כספי של 91.9% מהקטגוריה.
במקביל לפעילויות תקשורת וחשיפה בדגש על ניו-מדיה, תנובה השקיעה בבידול בכל אחד משלושת המרכיבים של עמדת הצרכן כלפי המוצר. נדגים:

• מרכיב הכרתי (מה דעתו של הצרכן כלפי המוצר?): ע"י שימוש במותג מוכר – יופלה, המוביל את שוק היוגורטים למבוגרים, בעל האריזות האדומות הבולטות. בנוסף לשינוי של ממש בהרכב המזון (המעדן היחיד שהכיל: גבינה, יוגורט-ביו ופרי) ואימוץ עולם תוכן הפונה גם לפעוט וגם להורה, לרבות משחקי מילים ומשחקים על גבי האריזה (שטוזים = שטויות בחרוזים).
• מרכיב רגשי (מה מרגיש הצרכן כלפי המוצר?): מיקוד ברגשות האימהות שחשות אחריות ורצון לתת לילדם את הטוב ביותר הן מבחינת ערכים תזונתיים והן מבחינת הרצון לראות את הילד נהנה ממוצר טעים.
• מרכיב התנהגותי (כיצד נוטה הצרכן לפעול או להגיב למוצר?): המסר העיקרי הוא הבאת בשורת הטעם והכיף לשוק מעדני הפעוטות – דגש על תחושת ה-FUN אשר אינה באה על חשבון מזון בריא ומזין.

על בידול בפרשת השבוע, פרשת קורח, שם ישנו שימוש בשלושה פעלים שונים על מנת להעביר לכאורה מסר דומה:

• לפני הענשת קורח ועדתו ה' אומר למשה ואהרון: "הִבָּדְלוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת; וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע" (במדבר ט"ז, כ"א).
• לאחר התפילות, ה' אומר למשה: "הֵעָלוּ, מִסָּבִיב, לְמִשְׁכַּן-קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם." (ט"ז, כ"ד).
• משה מנגד אומר לעדה: "סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה" (ט"ז, כ"ו).

נשאלת השאלה, מדוע הצורך בשימוש בשלושה פעלים שונים (הִבָּדְלוּ, הֵעָלוּ, סוּרוּ)? מה ההבדל בין פעלים אלה? האם מדובר רק בעיטורים ספרותיים או שמא ישנה משמעות שונה לכל פועל?
רבנו חננאל מסביר כי משה חשב שכוונת ה' להעניש את כל העם ולא רק את קורח ועדתו, כאשר ה' מסביר לו שהכוונה להעניש רק את החוטאים("הֵעָלוּ, מִסָּבִיב, לְמִשְׁכַּן-קֹרַח"). משה, כדי לצאת ידי חובת הכל אמר "סוּרוּ" – שיסתלקו מסביבת החוטאים.
וניתן גם להסביר את משמעות הפעלים באופן הבא:

• הִבָּדְלוּ – משמעות ההבדלות היא להראות באופן שונה עד כדי ההפך מהדבר הנבדל, כדי להיות ברור שאינו תומך או מצדד בו ובעמדותיו. כך למשל בברכת ההבדלה שאז מבדילים בין הפכים כגון: "בין קודש לחול… ובין אור לחושך".
• הֵעָלוּ –  אמנם גם כאן קיימת היבדלות, אך מיקוד השונות בכיוון – כלפי מעלה. כלומר לא רק ביטוי אי ההסכמה לדרכו של קורח אלא גם נקיטת עמדה ברורה, שתראה את נחיתותו.
• סוּרוּ – לסור מציין הבדלות הן במעשה פיזי (=התנהגות) למשל התנתקות ממקום  בו אתה נמצא (כמו: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:" (שמות ג, ג) והן במחשבה ובתפישה  (למשל: "וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (דברים י"א, ט"ז)).

אם כן, השימוש בשלושה פעלים שונים מלמדים אותנו על שלושה רמות של בידול:

• בידול פיזי מוחשי כלשהו (הִבָּדְלוּ)
• בידול פיזי במיקוד על כיוון נעלה יותר (הֵעָלוּ)
• בידול המשלב שינוי עמדה פיזית ורעיונית (סוּרוּ)

על כן, בבואנו להגדיר את אסטרטגיית הבידול של הארגון, עלינו להחליט קודם כל באיזה רמת בידול אנו מעוניינים ('הִבָּדְלוּ–הֵעָלוּ-סוּרוּ') או לחילופין בשילוב של רמות הבידול. ולאחר מכן, להשקיע במרכיבי הבידול (הכרתי-רגשי-התנהגותי) כדי להשפיע על עמדת הצרכן. אימוץ אסטרטגיה המשלבת בין הגורמים יסייע בבניית מותג מצליח או במילים אחרות 'רק ענקים מנצחים גמדים'
(effie awards, 2011)
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.