כמעט חמש שנים חלפו מהבחירות האחרונות לעיריית פתח תקווה. זוכרים את השיטה? בוחרים בשתי מעטפות שונות. אחת – פתק עם אות או עד 3 אותיות המייצגות רשימה למועצת הסניף, ופתק שני עם שם מועמד לראשות העיר. (בבחירות לכנסת בוחרים עפ"י השיטה הנוהגת בפתק אחד). אז, בפתק הראשון בוחרים למעשה במפלגה.
כשבוחנים את הנעשה בקדנציה הנוכחית של עיריית פתח תקווה, מוצאים נתון מדהים; קרוב למחצית מחברי המועצה המקומית פתח תקווה, נמצאים היום, חודשים ספורים לפני הבחירות, במפלגה אחרת מזו שנבחרו אליה על ידי הבוחרים.
נכון להיום, רק המפלגות הדתיות, ומפלגה אחת נוספת  -יחד - שומרות על אחדות ונאמנות פוליטית.
כזה הוא גם המהלך האחרון של שני סגני ראש העיר, איתי שונשיין ואורנה דוידאי.  שני נבחרי ציבור אלו, הלכו יד ביד עם ראש העיר איציק ברוורמן מתחילת הקדנציה, ובשל או אכזבה ממנו, בין על ביצועיו בעיר מאז ארבע השנים שנבחר (לא כל כך מסתדר עם מחמאות שהרעיפה אורנה דוידאי על ברוורמן שלושה שבועות לפני שהודיעה על חבירתה לשונשיין), ובין משיקולים אישיים של שרידות פוליטית, "חתכו"  4 חודשים לפני הבחירות והקימו מפלגה חדשה.
תמיד היו משחקי כיסאות ואינטרסים בעירית פתח תקווה. אבל 11 מתוך 26 (לא כולל ראש העיר) חברי מועצה שעזבו/הועזבו את הרשימה באמצעותה נבחרו לעירייה, אומר דרשני.
 
איתי שונשיין עצמו החל את הקדנציה עם חברי סיעה, שבסוף הקדנציה כבר לא אתו. מתוך 4 חברי הרשימה המקורית שלו ("עיר צעירה") נשאר הוא לבדו. מס׳ 2 בסיעתו, חבר המועצה אורן חפץ, התפטר מהמועצה, מס׳ 3 צדוק בן משה פרש מסיעתו וחבר לרמי גרינברג באופוזיציה, (לא לפני שנכנס לקואליציה ו"התפוטר׳). מס׳ 4 רועי פן, פרש מהסיעה וחבר באחרונה לסיעתו של ראש העיר איציק ברוורמן.
גם בסיעתו של ראש העיר איציק ברוורמן היו זעזועים על רקע אכזבה מראש הרשימה. סגנו לשעבר איציק ישראל פרש וחבר לאורי אוהד לרשימת 'הביצועיסטים' למועצת העיר.  מחליפתו בסגנות, אורנה דוידאי פרשה וחברה כאמור לרשימתו של שונשיין.
רשימתו של ראש העיר ברוורמן, התחזקה בשני פורשים אחרים....אדי קואז שפרש מאורי אוהד ורועי פן שפרש כאמור משונשיין.
במפלגת הליכוד, שם 2 מנדטים בלבד, יו"ר המפלגה ואיש האופוזיציה ומועמד לראשות העיר רמי גרינברג , פרש למפלגה עצמאית, כשמס׳ 2 שלו (משה משה) חבר לראש העיר ומקבל תפקיד של סגן ראש העיר (ללא שכר).
בסיעתו של אורי אוהד, 3 מנדטים, גם הוא מועמד לשעבר לראשות העיר (נכון להרגע אינו מתמודד לראשות העיר), מי שהיה מס׳ 2 אדי קואז ומס׳ 3 יעקב בן שמחון, חוברים עתה לקואליציה עם ראש העיר.
בני זהבי, שידע מלחמות רבות עם סיעת ש"ס, והקים מפלגה עצמאית משלו, פורש מהמועצה ומחליפו משה צאלח חובר לסיעת ש"ס, לשעבר יריבה גדולה. כך שלמעשה מפלגתו של בני זהבי "חוזרת הביתה."
פעם קראו לזה כלנתריזם. היום זה הפך לנוהל שבשגרה. הן ברשויות המקומיות והן בכנסת. אולי זה אמור להביא לרעיון שבבחירות עצמן נבחר לא סיעות/מפלגות, אלא שמות ספציפיים לחברי מועצה. בשביל מה צריך מפלגות?
(הכותב שימש כיו"ר 'הבית היהודי' פ"ת ומ"מ ראש העיר בקדנציה הקודמת)