במגרש הפוליטי, הן המקומי והן הארצי, רס"ן שמועתי עובד שעות נוספות. כך גם מוטיב הדיסאינפורמציה. כלומר, השתלת ידיעות לא נכונות, או נכונות לחצאין, וכדומה. הרבה בעלי עניין בוחשים בקדירה. העיתונאים חוגגים. חלק גדול מהידיעות על מפלגה מסוימת מגיעות אליהם דווקא מהיריבים במפלגה האחרת. צריך רק לדעת לסנן ולהתייחס בהתאם.
אחת לשבוע בערך מתפרסם בערוץ תקשורת מקומי זה או אחר 'סקופ' או 'סקופון' על שחרדים נראו משוחחים עם ראש רשימה זו או אחר, והפרשנות המתבקשת היא – הנה נסגר דיל. לטוב ולרע. הכל בעיני המתבונן.
אז ככה. זה נפגש עם זה, ההוא נפגש עם ההוא, ומרבית הפגישות האלה מסתיימות בלא כלום. מעבר לכך. לא כול החרדים הם מיקשה אחת. יש חרדים חסידים ויש ליטאים ולכל אחד מהם יש את הרבנים שלהם ואת השיקולים והאינטרסים שלהם. יש חרדים אשכנזים ויש ספרדים, יש חרדים, ויש חרד"לים, ויש דתיים, בקיצור – הכל מכל כול. לדבר בשם כולם? מופרך.
נכון שראשי הסיעות הדתיות והחרדיות; הבית היהודי, יהדות התורה וש"ס בפ"ת נפגשים בתדירות לא נמוכה, לפעמים שלושתם, לפעמים רק בצמד, נכון שהם מדברים הרבה פוליטיקה ובכלל זה על המועמד בו יתמכו לראשות העיר, נכון שהם מבינים שעדיף להם לבוא כקבוצה (כך ישיגו יותר), אבל כבר היו דברים מעולם, שהחבילה נפרמה ברגע האחרון.
בעקבות ראיון של אחד המועמדים לראשות העיר באחד המקומונים כי יש לו תמיכה מהחרדים, פרסמו ראשי 3 הסיעות הדתיות/חרדיות הבהרה כי לא נכון להתייחס לפרסומים מעין אלו.

סביר שגם המועמדים לראשות העיר מתייחסים לפרסומים שכאלה בערבון מאוד מוגבל. אבל איך אמר פעם מי שאמר, לא חשוב מה תכתוב עלי, העיקר ששמי יוזכר בלא שגיאת כתיב.