האזינו

שינוי באמצע היום
שמוליק סמנכ"ל לקוחות הגיע לחברה לפני כשלושה חודשים. מטרתו העיקרית היא להגביר את רמת שביעות רצון הלקוחות ובכך להגדיל את אחוז ה-next business  מכל לקוח מחד וכן להעלות את מוניטין החברה וכתוצאה להגדיל את ההכנסות מ-'חבר מביא חבר' מנגד. שמוליק ניגש גדוש יכולות וכוונות טובות להשגת מטרה זו – הוא שואף לייעל, לחסוך בהוצאות ובעיקר לשנות את הרגלי העבודה והתרבות הארגונית, שבעיניו נראים כ"כ לא יעילים שלא ברור לו איך בכלל קיימים לקוחות לחברה.
בפועל וכמצופה שמוליק ניתקל במגוון התנגדויות ועיכובים כך שהשינויים המיוחלים לא ממש מתקדמים, ואף להפך.
הצלחה של שינוי ארגוני תלויה בגורמים רבים, ביניהם רמת התסכול של חברי הארגון מהמצב הקיים אל מול הלהיטות לבצע את השינוי, היכולת של חברי הארגון לראות את ההזדמנויות שבשינוי, התמודדות ניהולית מושכלת במתנגדים ויכולת ההנהגה להבהיר לחברי הארגון באופן ברור וסמכותי שהשינוי אכן נחוץ וחיוני.
על כך בפרשת השבוע פרשת האזינו, שם נאמר:
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר" (דברים ל"ב מ"ח).
ה' רוצה להראות למשה ביומו האחרון את הארץ שכל כך נתאווה לה.
נשאלת השאלה,
מה החשיבות לציין שהדיבור היה "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" כלומר, בעיצומו של היום?
עפ"י רש"י בשלושה מקומות נוספים ישנו שימוש בביטוי "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה":

• נח – "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת" (בראשית ז', י"ג). באורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים אם אנו מרגישים בו, אין אנו מניחים אותו להיכנס לתיבה. ולא עוד, אלא נוטלים קרדומים ומבקעים אותה. אמר להם ה' הריני מכניסם בצהרי יום ומי שבידו למחות – שימחה.
• מצרים – "וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות י"ב, נ"א). לפי שהמצרים היו אומרים אם אנו מרגישים בהם אין אנו מניחים אותם לצאת ולא עוד, אלא שאנו נוטלים כלי נשק והורגים בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאם בחצי היום ומי שבידו למחות – שימחה.
• מיתת משה – אף כאן במיתתו של משה נאמר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" לפי שהיו ישראל אומרים אם אנו מרגישים בו אין אנחנו מניחים אותו למות, מי שהוציאנו ממצרים, קרע לנו את הים, הוריד לנו את המן, הגיז השלו, העלה הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחים אותו, אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום ומי שבידו למחות – שימחה.

מה מיוחד במקרים שצוינו לעיל שהקב"ה היה צריך להפגין סמכותו ויכולתו בהנהגת העולם?
נראה כי באירועים הנ"ל הסביבה שגם אמורה להיות מונהגת תחת ריבונות הקב"ה טוענים שהם יכולים לעכב או לבטל את תכניות ה':

• נח – לבני דורו היה זמן לחזור בתשובה ולתקן דרכיהם או לבנות תיבות כמו שעשה נח, אך הם העדיפו להתעלם מהאזהרות על המבול, וטענו שגם נח לא ינצל ועל ידי כך לשבש את תוכנית ה'. ייתכן שחשבו אם נח לא יוכל להינצל על ידי התיבה שהם ישברוה אז אולי לא יהיה מבול.
• מצרים – הרי המצרים יכלו להינצל מכל המכות או על ידי שישלחו את בני ישראל ממצריים כפי שביקש משה או לפחות לתת לבני ישראל חופש בחירה. אך המצרים בחרו להתעקש לשעבד את ישראל ולהחזיקם כעבדים. כי פרעה ראה את עצמו כאל ועל כן הוא בחר להתמודד מול אלוקים.
• מיתת משה – העם ייחס את הניסים למשה החל מיציאת מצריים ולאורך כל שהותם במדבר, על כן חשבו שהם יכולים למחות נגד מיתתו.

מקרים אלה מהווים נקודת מבחן להנהגתו וסמכותו של האל, ועל כן היה צריך הפגנת כוח ולעשות את המעשה בצהרי היום לעין כל, כדי שלא יוכלו לטעון אילו ראינו – היינו מונעים.
באופן דומה, גם כמנהלים ישנם מצבים בהם נדרשים להפגין את עוצמת מנהיגותם "בְּעֶצֶם הַיּוֹם", להוביל את השינוי באופן סמכותי תוך ניהול מושכל של מגוון סוגי ההתנגדויות. כפי שראינו בדוגמאות לעיל יש התנגדות הנובעת משמירה על אינטרסים כלכליים (מצרים), יש התנגדות הנובעת מסיבות מוסריות-דתיות (נח) ויש התנגדות הנובעת ממניעים רגשיים (משה).
שינוי הוא חלק חיוני בכל ארגון וכדאי לעשותו לפני שמוכרחים. כדי ששינוי יצליח ישנה חשיבות, בין היתר, לאפיין את מניעי ההתנגדות ולהתמודד איתה בהתאם, ליצור תמיכה פוליטית – ריכוז האנשים הנכונים סביבכם, הסברה ותקשורת, שיתוף ומעורבות, סיוע ותמיכה ובמידת הצורך גם נקיטת צעדים קיצוניים יותר – שילוב של מנהיגות וסמכות שלא מאפשרת פתחון פה לבעלי כוח שווא ומדומה, תוך הקפדה לא רק על לעשות את הדברים נכון אלא גם שיראה נכון.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.האזינו
  שינוי באמצע היום
  שמוליק סמנכ"ל לקוחות הגיע לחברה לפני כשלושה חודשים. מטרתו העיקרית היא להגביר את רמת שביעות רצון הלקוחות ובכך להגדיל את אחוז ה-next business  מכל לקוח מחד וכן להעלות את מוניטין החברה וכתוצאה להגדיל את ההכנסות מ-'חבר מביא חבר' מנגד. שמוליק ניגש גדוש יכולות וכוונות טובות להשגת מטרה זו – הוא שואף לייעל, לחסוך בהוצאות ובעיקר לשנות את הרגלי העבודה והתרבות הארגונית, שבעיניו נראים כ"כ לא יעילים שלא ברור לו איך בכלל קיימים לקוחות לחברה.
  בפועל וכמצופה שמוליק ניתקל במגוון התנגדויות ועיכובים כך שהשינויים המיוחלים לא ממש מתקדמים, ואף להפך.
  הצלחה של שינוי ארגוני תלויה בגורמים רבים, ביניהם רמת התסכול של חברי הארגון מהמצב הקיים אל מול הלהיטות לבצע את השינוי, היכולת של חברי הארגון לראות את ההזדמנויות שבשינוי, התמודדות ניהולית מושכלת במתנגדים ויכולת ההנהגה להבהיר לחברי הארגון באופן ברור וסמכותי שהשינוי אכן נחוץ וחיוני.
  על כך בפרשת השבוע פרשת האזינו, שם נאמר:
  "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר" (דברים ל"ב מ"ח).
  ה' רוצה להראות למשה ביומו האחרון את הארץ שכל כך נתאווה לה.
  נשאלת השאלה,
  מה החשיבות לציין שהדיבור היה "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" כלומר, בעיצומו של היום?
  עפ"י רש"י בשלושה מקומות נוספים ישנו שימוש בביטוי "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה":
• נח – "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ, וְשֵׁם-וְחָם וָיֶפֶת" (בראשית ז', י"ג). באורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים אם אנו מרגישים בו, אין אנו מניחים אותו להיכנס לתיבה. ולא עוד, אלא נוטלים קרדומים ומבקעים אותה. אמר להם ה' הריני מכניסם בצהרי יום ומי שבידו למחות – שימחה.
• מצרים – "וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְהוָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות י"ב, נ"א). לפי שהמצרים היו אומרים אם אנו מרגישים בהם אין אנו מניחים אותם לצאת ולא עוד, אלא שאנו נוטלים כלי נשק והורגים בהם. אמר הקב"ה הריני מוציאם בחצי היום ומי שבידו למחות – שימחה.
• מיתת משה – אף כאן במיתתו של משה נאמר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" לפי שהיו ישראל אומרים אם אנו מרגישים בו אין אנחנו מניחים אותו למות, מי שהוציאנו ממצרים, קרע לנו את הים, הוריד לנו את המן, הגיז השלו, העלה הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחים אותו, אמר הקב"ה הריני מכניסו בחצי היום ומי שבידו למחות – שימחה.
• מה מיוחד במקרים שצוינו לעיל שהקב"ה היה צריך להפגין סמכותו ויכולתו בהנהגת העולם?
  נראה כי באירועים הנ"ל הסביבה שגם אמורה להיות מונהגת תחת ריבונות הקב"ה טוענים שהם יכולים לעכב או לבטל את תכניות ה':
• נח – לבני דורו היה זמן לחזור בתשובה ולתקן דרכיהם או לבנות תיבות כמו שעשה נח, אך הם העדיפו להתעלם מהאזהרות על המבול, וטענו שגם נח לא ינצל ועל ידי כך לשבש את תוכנית ה'. ייתכן שחשבו אם נח לא יוכל להינצל על ידי התיבה שהם ישברוה אז אולי לא יהיה מבול.
• מצרים – הרי המצרים יכלו להינצל מכל המכות או על ידי שישלחו את בני ישראל ממצריים כפי שביקש משה או לפחות לתת לבני ישראל חופש בחירה. אך המצרים בחרו להתעקש לשעבד את ישראל ולהחזיקם כעבדים. כי פרעה ראה את עצמו כאל ועל כן הוא בחר להתמודד מול אלוקים.
• מיתת משה – העם ייחס את הניסים למשה החל מיציאת מצריים ולאורך כל שהותם במדבר, על כן חשבו שהם יכולים למחות נגד מיתתו.
• מקרים אלה מהווים נקודת מבחן להנהגתו וסמכותו של האל, ועל כן היה צריך הפגנת כוח ולעשות את המעשה בצהרי היום לעין כל, כדי שלא יוכלו לטעון אילו ראינו – היינו מונעים.
  באופן דומה, גם כמנהלים ישנם מצבים בהם נדרשים להפגין את עוצמת מנהיגותם "בְּעֶצֶם הַיּוֹם", להוביל את השינוי באופן סמכותי תוך ניהול מושכל של מגוון סוגי ההתנגדויות. כפי שראינו בדוגמאות לעיל יש התנגדות הנובעת משמירה על אינטרסים כלכליים (מצרים), יש התנגדות הנובעת מסיבות מוסריות-דתיות (נח) ויש התנגדות הנובעת ממניעים רגשיים (משה).
  שינוי הוא חלק חיוני בכל ארגון וכדאי לעשותו לפני שמוכרחים. כדי ששינוי יצליח ישנה חשיבות, בין היתר, לאפיין את מניעי ההתנגדות ולהתמודד איתה בהתאם, ליצור תמיכה פוליטית – ריכוז האנשים הנכונים סביבכם, הסברה ותקשורת, שיתוף ומעורבות, סיוע ותמיכה ובמידת הצורך גם נקיטת צעדים קיצוניים יותר – שילוב של מנהיגות וסמכות שלא מאפשרת פתחון פה לבעלי כוח שווא ומדומה, תוך הקפדה לא רק על לעשות את הדברים נכון אלא גם שיראה נכון.
   
  המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
  המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.