בראשית
מי רוצה עובד מרוצה?
עובד מרוצה הוא עובד בעל גישה חיובית כלפי העבודה. גישת העובד נובעת מהערכה סובייקטיבית של המרכיבים השונים של העבודה כגון: מהות העבודה, עניין, אפשרויות צמיחה ואפיקי קידום, מעורבות, הערכה, הכרה והוקרה, העצמה, אמון, אתגר, יחסים עם עמיתים, יחס הממונים, קרבה למקום המגורים, שכר ועוד.
שונות בין אנשים מתבטאת בין היתר, בערכים, בגישות ובדעות שונות כמו-גם במגוון גורמים המובילים לעלייה הן ברמת המוטיבציה והן ברמת שביעות הרצון. כך למשל עובד שמונע מהרצון להתקדם ולהתפתח – בונוס ועליה בשכר, לא יניעו אותו כמצופה ובוודאי לא לטווח ארוך.
לכן כדי שמנהל יניע נכון את עובדיו ויגביר את רמת שביעות הרצון שלהם, באופן שיתבטא גם בתפוקות ובביצועים עליו להכיר אותם ברמה האישית והמקצועית ולהכיר את גישתם לעבודה, את העדפותיהם ואת מניעיהם, ועל בסיס זה — למצוא 'שפה משותפת' ולטפח את המרכיב הספציפי אשר חשוב לכל אחד מהעובדים מתוך קפיטריית התגמולים והאמצעים העומדים לרשותו. 
על כך בפרשת השבוע פרשת בראשית שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ;" (בראשית א', כ"ו).
עפ"י המדרש: בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות. מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, עד שמלאכי השרת מתדיינים אלו עם אלו, אמר להם הקב"ה 'מה אתם מתדיינים כבר נעשה האדם'.
רש"י מסביר כי השימוש בלשון רבים – 'נַעֲשה' ולא 'אעֲשה' (שהרי לבדו בראו) היא מאחר וה' התייעץ עם המלאכים בעניין בריאת האדם. חז"ל לומדים מהתנהגות זו  של ה' את חשיבות ההיוועצות של הגדול בקטן ממנו.  כלומר, עפ"י פירוש זה מטרת ההתייעצות של ה' עם המלאכים היתה כדי ללמד את האדם שיעור שיש וניתן ללמוד מכל אדם כמו למשל הגדול מהקטן.
אך השאלה המסקרנת היא,  אם ה' במילא לא המתין ולא התחשב בדעת המלאכים אלא אמר 'מה אתם מתדיינים כבר נעשה האדם', אז מה הטעם בהיוועצות זו?
ההסבר טמון בהבחנה בין מלאך לאדם –
בעוד מלאך, על פי ההגדרה הוא שליח ה', ללא אג'נדה אישית או בחירה. הוא מבצע את רצון שולחו ללא התמודדות עם דילמות וקונפליקטים – כולו יצור רוחני. האדם, מנגד הינו יצור מורכב – עפר מן האדמה ונשמת חיים רוחנית. מורכבות זו בנוסף לבחירה החופשית שניתנה לאדם יוצרת  את השונות בין בני האדם (דעות, ערכים, העדפות, גישות, שאיפות וכו') – מעלה מצבי דילמה וספק, מאפשרת בחירה על פי שאיפות רוחניות ורצונות פיזיים וכן התמודדות רציפה עם קונפליקט פנימי (טוב-רע, רוצה-צריך וכו').
על כן לפי הגדרה זו, היוועצות אלוהים עם המלאכים היתה כאמור למען ילמדו בני האדם חשיבות ההיוועצות גם עם הקטן ולא על מנת לקבל מהם תשובה מאחר ובמהותו, למלאך אין בחירה, עמדה או דעה – הוא שליח – וכנציג הוא מייצג את הדעה והעמדה של שולחו.
אך בשעה שהמלאכים החלו לטעון בעד ונגד בריאת האדם, כמתואר במדרש, כלומר בשעה שהחלו להביע את דעתם האישית והחלו להתמודד עם מגוון דעות קונפליקטואליות, למעשה התנהגו כפי שאלוהים תכנן לברוא את האדם כבעל דעה ואג'נדה, ולכן אמר נעשה (עם קמץ ב-ש) בעבר – כלומר כבר נבראה מהותו של האדם דרך התנהגותם של המלאכים.
אם כן יש לומר נעשה בעבר (בקמץ) ולא נעשה בהווה (בסגול). התנהגות המלאכים בפועל היוותה תשובתם לשאלה כי אכן יש לברוא את האדם על פי התכנון  באופן שיוכל להתחבט, לדון, לחשוב, לעורר ספק ולבחור.
עצם השונות בין אנשים (בניגוד למלאכים) מכריחה את המנהל להשתמש בהיוועצות ככלי ניהולי הן ככלי לרתימתם והן כדי לשמוע ולהשכיל ממגוון דעות וזוויות ראייה, שהרי אין אדם שכל המידע והידע מצוי בידיו.  טיפוח אישי וממוקד של כל אחד מהעובדים באופן שעונה על אישיותו וצרכיו הינה השקעה מתמשכת ורציפה שיכולה להגביר מוטיבציה ושביעות רצון, להעלות את הותק ולהוריד את שיעור העזיבה הלא רצויה וכן להגביר תחושת יצירתיות, ראש גדול ורצון לתרום. שכן, בכוחה של תשומת לב ניהולית זו להוות מנוע צמיחה חיוני לארגון.  
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.