כתבות
על פרשת השבוע ′לך לך′
ט' חשון ה'תשע"ט 18/10/2018
רמי גרינברג
הולך בדרכו
אלוקים ציווה את אברהם אבינו ללכת. בתחילה הוא נצטווה ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו אל הארץ אשר יראהו האלוקים. בהמשך נצטווה אברהם ללכת למטרה נוספת: לעקוד את בנו יצחק : "לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה".
אברהם אבינו הולך לארץ ישראל, מהלך בתוכה , יורד מצרימה ושב ועולה לארץ ישראל, נפרד מלוט, וממשיך להתהלך בה וכך עד סוף ימיו כאשר הוא הולך מבאר שבע לקבור את שרה במערת המכפלה שבחברון . הליכת אברהם אבינו מודגשת מכיוון שהיא בעלת ערך . אין היא רק אמצעי להגיע ממקום למקום. הדבר ניכר בציוויים וכן בברכה לירושת הארץ: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". כאן ודאי ההליכה אינה לצורך הגעה למקום כלשהו, אלא בעצם ההליכה בשטחי ארץ ישראל הוא קונה את זכותו על הארץ.
ההליכה המתמדת של אברהם אבינו מבטאת שאיפה תמידית לעשייה, להתקדמות ולשיפור. "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" (מסכת ברכות). שלא כמלאכים, שנבראו מושלמים ועושים את תפקידם בעמידה, בני-האדם נדרשים להלך תמיד. אברהם אינו יכול לנוח לרגע, מכיוון שהוא צריך להתקדם קדימה כל הזמן . אברהם היה בן של עובד אלילים שהתחיל את דרכו בחיפוש אחרי יוצר העולם. כשמצא אותו הוא נצטווה על ידו ללכת לארץ ישראל, ובדרך לפרסם את אמונתו בא-ל היחיד. בשביל בן גולה, ארץ ישראל היא ארץ המנוחה והנחלה. הוא סבור שכל תלאותיו וייסוריו יסתיימו ביום שיגיע אליה.
כאשר אברהם אבינו הגיע לארץ , הוא גילה שהוא גם נדרש להמשיך ללכת בתוכה כדי לרשת אותה . אין היא הישג מובן מאליו . תחילה , נתקל ברעב שאילץ אותו לרדת למצריים . לאחר מכן, נתקל בעימות עם אחרים שביקשו חלק בארץ : רועי לוט , אבימלך והפלישתים . אפילו מי הארץ לא הוגשו לו על מגש של כסף , ועל כל באר מים ושטח מחייה נאלץ להיאבק ולהילחם.
המאבק על ארץ ישראל אינו רק מאבק צבאי. הוא גם מאבק רוחני: לטעת אשל , להכניס אורחים ולהפיץ אמונה . צריך להתהלך בארץ. לא די לשבת תחת הגפן ותחת התאנה . אל לאדם לצפות להגיע "אל המנוחה ואל הנחלה" במובן זה שהוא לא יידרש עוד לעשייה מאומצת וקשה. אדם עשוי לחשוב שאבותיו לחמו ומסרו את נפשם, רעבו וייבשו את הביצות, כדי שלו ולבניו תהיה מדינה שלווה ומתוקנת ויוכלו סוף סוף לנוח. אמנם ארץ ישראל בידנו , והיא מנוחה ונחלה לעומת הגולה, אך היא אינה מבטיחה שלוות עולמים. אבותינו הביאו אותנו עד כאן לא כדי שננוח , אלא שנוכל להתקדם הלאה מהמקום שבו אנו עומדים . דריכה במקום , שלווה ומנוחה- אינן הולמות את אברהם אבינו. תמיד מפעמת בי התחושה עתיקת היומין "לך לך", עשה ופעל בכל הכוח למען העיר והמדינה , ולמען הדורות הבאים.
.jpg)
רמי גרינברג, מועמד לראשות העיר וראש סיעת התחדשות
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
אלוקים ציווה את אברהם אבינו ללכת. בתחילה הוא נצטווה ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו אל הארץ אשר יראהו האלוקים. בהמשך נצטווה אברהם ללכת למטרה נוספת: לעקוד את בנו יצחק : "לך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה".
אברהם אבינו הולך לארץ ישראל, מהלך בתוכה , יורד מצרימה ושב ועולה לארץ ישראל, נפרד מלוט, וממשיך להתהלך בה וכך עד סוף ימיו כאשר הוא הולך מבאר שבע לקבור את שרה במערת המכפלה שבחברון . הליכת אברהם אבינו מודגשת מכיוון שהיא בעלת ערך . אין היא רק אמצעי להגיע ממקום למקום. הדבר ניכר בציוויים וכן בברכה לירושת הארץ: "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". כאן ודאי ההליכה אינה לצורך הגעה למקום כלשהו, אלא בעצם ההליכה בשטחי ארץ ישראל הוא קונה את זכותו על הארץ.
ההליכה המתמדת של אברהם אבינו מבטאת שאיפה תמידית לעשייה, להתקדמות ולשיפור. "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" (מסכת ברכות). שלא כמלאכים, שנבראו מושלמים ועושים את תפקידם בעמידה, בני-האדם נדרשים להלך תמיד. אברהם אינו יכול לנוח לרגע, מכיוון שהוא צריך להתקדם קדימה כל הזמן . אברהם היה בן של עובד אלילים שהתחיל את דרכו בחיפוש אחרי יוצר העולם. כשמצא אותו הוא נצטווה על ידו ללכת לארץ ישראל, ובדרך לפרסם את אמונתו בא-ל היחיד. בשביל בן גולה, ארץ ישראל היא ארץ המנוחה והנחלה. הוא סבור שכל תלאותיו וייסוריו יסתיימו ביום שיגיע אליה.
כאשר אברהם אבינו הגיע לארץ , הוא גילה שהוא גם נדרש להמשיך ללכת בתוכה כדי לרשת אותה . אין היא הישג מובן מאליו . תחילה , נתקל ברעב שאילץ אותו לרדת למצריים . לאחר מכן, נתקל בעימות עם אחרים שביקשו חלק בארץ : רועי לוט , אבימלך והפלישתים . אפילו מי הארץ לא הוגשו לו על מגש של כסף , ועל כל באר מים ושטח מחייה נאלץ להיאבק ולהילחם.
המאבק על ארץ ישראל אינו רק מאבק צבאי. הוא גם מאבק רוחני: לטעת אשל , להכניס אורחים ולהפיץ אמונה . צריך להתהלך בארץ. לא די לשבת תחת הגפן ותחת התאנה . אל לאדם לצפות להגיע "אל המנוחה ואל הנחלה" במובן זה שהוא לא יידרש עוד לעשייה מאומצת וקשה. אדם עשוי לחשוב שאבותיו לחמו ומסרו את נפשם, רעבו וייבשו את הביצות, כדי שלו ולבניו תהיה מדינה שלווה ומתוקנת ויוכלו סוף סוף לנוח. אמנם ארץ ישראל בידנו , והיא מנוחה ונחלה לעומת הגולה, אך היא אינה מבטיחה שלוות עולמים. אבותינו הביאו אותנו עד כאן לא כדי שננוח , אלא שנוכל להתקדם הלאה מהמקום שבו אנו עומדים . דריכה במקום , שלווה ומנוחה- אינן הולמות את אברהם אבינו. תמיד מפעמת בי התחושה עתיקת היומין "לך לך", עשה ופעל בכל הכוח למען העיר והמדינה , ולמען הדורות הבאים.
.jpg)
רמי גרינברג, מועמד לראשות העיר וראש סיעת התחדשות
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה