וישלח
כי כך תמיד עשינו
אחד המשפטים המעכבים הצלחה בארגון (ובכלל) הוא 'כי כך תמיד עשינו'. בעולם שהקבוע בו הוא השינוי, נקודת מבט המגדירה כי הצלחות העבר הן אלה שיובלו להצלחות העתיד, תוביל את הארגון להיות חלק מרשימת 'הארגונים הנעלמים' כדוגמת: קודאק, נוקיה, יאהו ועוד.
כחלק מסיכום השנה, בחברות גלובליות רבות מתקיים מפגש שנתי של מנהלי המכירות. אחד מנושאי המפגש הוא להבין מה צריך לעשות אחרת על מנת להגדיל את רמת הרווחיות של החברה לאור האתגרים והתחרות הקשה. אם מנהלי המכירות יצאו מאזור הנוחות שלהם ויפסיקו לעשות עוד מאותו הדבר – המפגש = הארגון בהחלט ישיגו את אחת ממטרותיו העיקריות.
שכן, במציאות הארגונית לא ניתן להתייחס לדברים כמובנים מאליהם, או כאקסיומות שלא ניתן לערער עליהן. פריצת מסגרות החשיבה, קריאת תיגר על הנחות היסוד הן חיוניות להצלחת כל ארגון.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישלח, שם נאמר:
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית ל"ב, ד')
רש"י מסביר כי נשלחו אל עשו מלאכים ממש, מכאן אנו מניחים כי ניתן היה להסתפק במילים "אֶל-עֵשָׂו אָחִיו" לשם מה התוספת "אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם"? הרי המלאכים מעצם היותם מלאכים כבר יודעים פרטים אלה.
אלא נסביר,
יעקב רצה מצד אחד לרמוז לעשו שאינו שוכח את אשר קרה ביניהם בעבר כלומר:

• "אַרְצָה שֵׂעִיר" –  להזכיר את הברכות שקיבל יעקב במקום עשו על ידי שהשעיר עצמו, בכך שלבש עורות גדיים על גופו (- ידיו וצווארו).
• "שְׂדֵה אֱדוֹם" – לרמוז על הבכורה שנטל ממנו כאשר עשו שב עייף מן השדה וביקש "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" (כ"ה, ל').

אולם, מצד שני אומר יעקב, שאף על פי כן, הבכורה והברכות לא הועילו לו במאום כי מה שיש לו הוא תוצאה מעבודה קשה ומיזע אפיים כך שלמעשה לעשו כבר לא נותרה כל סיבה להמשיך לשנוא אותו. כפי שרש"י מבאר 'אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך, הווה גביר לאחיך שהרי לא נתקיימה בי אלא נשארתי גר'. כלומר, יעקב למעשה אומר לעשו אמנם התברכתי ע"י אבינו שאהיה גביר – אך בפועל זה לא התקיים בי– נשארתי גר (גביר= גר, בי).
לכן יעקב בוחר להרגיע את עשו בשימוש במילה 'גר' כפי שנאמר: "וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה" (בראשית ל"ב, ה'). וזאת  כדי לרמוז לעשו שאעפ"י שנגזר על זרע אברהם שיהיה גר בארץ לא להם,  400 שנה (פרשת לך-לך) ואף על פי ששנינו מזרעו של אברהם אני הוא זה ששילמתי את הגזירה שקיבל הסב לדורות הבאים – אני עדיין גר, בעוד אתה עשו יושב בארצך – אדום.
כלומר תוספת המילים "אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" באה לרמוז מחד על המניעים לשנאתו של עשו את יעקב – הבכורה והברכות ומנגד, בא לומר כי מניעי השנאה כבר לא רלוונטיים מאחר והתקיים ביעקב הגזרה שקיבלו מסבם אברהם ולא טובות הברכה שקיבל מאביהם יצחק.
אם כן, כדי לתקן ולהשתפר ובמקרה שלנו למשל, להפסיק את השנאה של עשו לאחיו התאום, יש צורך לחזור ולנתח את סיבות השורש והגורמים לסיטואציה, לבחון באופן שוטף את העבר ולקרוא תיגר על ההווה – על הגורמים והמניעים, על התשומות והתפוקות, על שלבי התהליך וצווארי הבקבוק וכו'. זאת בכדי לבחון את רלוונטיות המעשים שלנו והאם אפשר לעשות אותם אחרת – באופן שישרת טוב יותר את מטרותינו בהווה ובעתיד.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.