כתבות
פרשת השבוע "ויגש"
ה' טבת ה'תשע"ט 13/12/2018
גליה אלמליח-הרמן

פרשת ויגש
שם אני – מצפן מכויל
חברה מסוימת אימצה לעצמה מדיניות הקובעת כי השקעה במוצרי החברה תתבצע רק בדברים שיכולים להביא רווח מהיר בטווח הקצר, כשהמטרה להכפיל כל שנה את היקף המחזור הכספי. על בסיס החלטה זו התקבלו ההחלטות בחברה: הוחלט לאילו שווקים גיאוגרפים חדשים להיכנס (ולאילו לא), באילו יכולות להשקיע (ובאילו לא) ועוד. מדיניות זו מהווה מצפן לקבלת החלטות וליישומן בחברה, אשר הצליחה לחמש את היקף המחזור הכספי בשלוש השנים האחרונות.
באופן דומה, כשברני מיידוף הציע למורטון מנדל להצטרף לקרן ההשקעות המצליחה שלו, מנדל התנה זאת בכך שמיידוף יתנהל בשקיפות ושהקרן תעמוד בפיקוח רואה חשבון מהימן ומוכר. לבקשה זו ענה מיידוף: ′זו אינה הדרך שלי לעשות עסקים ואני לא הולך לספר לך איך אני עושה את הרווחים האלה′. מנדל על אף הפיתוי לרווחים גבוהים, התעקש לדבוק בקווים המנחים אותו בתחום ההשקעות ומאחר ומיידוף לא עמד בשני תנאי יסוד מבחינתו, מנדל ויתר על ההצעה. המדיניות והעקרונות המנחים שימשו למנדל כמצפן בשעת התלבטות והובילו להחלטה שהצילה לו מיליוני דולרים.
על מצפן בפרשת השבוע, פרשת ויגש שם נאמר:
"מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל-תַּעֲמֹד" (בראשית מ"ה, ט′).
השאלות העולות מהפסוק ובפרט מהמילים "שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם" -
- האם יוסף מתרברב בדבריו אל אביו? ועוד מנחה את אחיו לומר הדברים האלה בדיוק: "כֹּה אָמַר"- לא להוסיף או לגרוע
- מדוע בחר יוסף בתיאור זה כדי לשמח את אביו יעקב? ואולי חדשות אלה יעלו דווקא חשש בלב יעקב שמא בנו כשליט מצרים התנתק ממסורת אבותיו, זו שייחדה אותם מימי אביהם הראשון – אברהם?
נסביר,
האברבנאל בפירושו מבאר כי דברי יוסף ליעקב, הינם כדי להבהיר את הסיבה שאינו יכול לבוא בעצמו לראות את אביו – מאחר והוא נמצא בתפקיד מחייב (′אָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם′), ולכן מבקש כי יעקב יגיע אליו. יוסף נכסף לראות את אביו בהקדם האפשרי.
לכן מבקש מאחיו ′מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי′ – אל תתעכבו בדרך ומאביו ′רְדָה אֵלַי אַל-תַּעֲמֹד′ – אל תתעכב.
על כן נראה כי סגנון דיברו של יוסף אינו נובע מהתרברבות אלא מתחושת דחיפות וכיסופי געגועים לפגוש בהקדם את אביו, תוך הבהרת הנסיבות והאילוצים.
פירוש נוסף הוא של הרבי מרוזין מתמקד במילה ′שָׂמַנִי′. יוסף מניח כי יתכן ויעלה חשש בלב אביו כי בנו שהפך לשליט מצרים יצא לתרבות רעה, בהשפעת מצרים שהיתה ידועה כמקום לא הגון:
כך למשל: פרעה לאחר שלקה כי לקח את שרה ביקש מאברהם: "הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" (י"ב, י"ט) – פרעה חשש שאנשיו יפגעו בהם.
דוגמא נוספת ניתן לראות בציווי לפני הכניסה לארץ: "כְּמַֽעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ" (ויקרא י"ח, ג′).
לכן המסר של יוסף לאביו אל תחשוש להשפעת המצרים על אמונתי והתנהגותי כי
′שָׂמַנִי′ = שם אני –
כי ′שָׂמַנִי (שם אני) אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם′ – ′שָׂמַנִי (שם אני) אֱלֹהִים′ – כלומר יוסף המשיך ושמר על מסורת אבותיו ויותר מכך ′′שָׂמַנִי (שָׂם אנִי) אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם′ – לא רק על עצמו שמר אלא אף הצליח לשים את אלוהים שיהיה אדון גם לפרעה וגם לכל מצרים. הדגש בהישג זה הוא השינוי המהותי בתפיסת פרעה והמצרים – שהבינו וקיבלו כי פרעה הוא לא האלוהים הבלעדי אלא יש אלוהים מעליו.
בכדי לחזק את דבריו יוסף מוסיף ואומר: ′בִּנְךָ יוֹסֵף′, אני עדיין אותו בן הזקונים שלך ואותו יוסף כפי שהייתי עמך. כך שעל פי פירוש זה לא רק שאין מדובר בהתרברבות של יוסף אלא מדובר במסר שיוסף רוצה לשמח בו את אביו יעקב – הערכים שהכנסת בי לא רק שנשתמרו בי הם גם הועברו למצרים ויותר מכך הם אלה שמהווים עבורי מצפן להחלטותיי ולפעילותי בארץ הזרה.
המצפן מסייע לנו להתמקד בכיוון הרצוי, להבין מה מקדם אותנו באופן משמעותי, מה פחות מקדם אותנו ומה מכניס לנו רעש מיותר. קווי מדיניות הם לא בירוקרטיה הם נותנים כיוון ברור ומאפשרים לעבוד בהרמוניה ובעקיבות ואם הם כתובים נכון הם לא רק ששומרים מפני מיידופים למיניהם אלא גם מסייעים להבין את הגבולות ביתר בהירות. כשקווי המדיניות ברורים קיים מענה למגוון אתגרים שכיחים, מה שנוסך מידה של ביטחון ושחרור במיוחד כשעלינו לקבל החלטות בתנאי אי ודאות וסביבה זרה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

פרשת ויגש
שם אני – מצפן מכויל
חברה מסוימת אימצה לעצמה מדיניות הקובעת כי השקעה במוצרי החברה תתבצע רק בדברים שיכולים להביא רווח מהיר בטווח הקצר, כשהמטרה להכפיל כל שנה את היקף המחזור הכספי. על בסיס החלטה זו התקבלו ההחלטות בחברה: הוחלט לאילו שווקים גיאוגרפים חדשים להיכנס (ולאילו לא), באילו יכולות להשקיע (ובאילו לא) ועוד. מדיניות זו מהווה מצפן לקבלת החלטות וליישומן בחברה, אשר הצליחה לחמש את היקף המחזור הכספי בשלוש השנים האחרונות.
באופן דומה, כשברני מיידוף הציע למורטון מנדל להצטרף לקרן ההשקעות המצליחה שלו, מנדל התנה זאת בכך שמיידוף יתנהל בשקיפות ושהקרן תעמוד בפיקוח רואה חשבון מהימן ומוכר. לבקשה זו ענה מיידוף: ′זו אינה הדרך שלי לעשות עסקים ואני לא הולך לספר לך איך אני עושה את הרווחים האלה′. מנדל על אף הפיתוי לרווחים גבוהים, התעקש לדבוק בקווים המנחים אותו בתחום ההשקעות ומאחר ומיידוף לא עמד בשני תנאי יסוד מבחינתו, מנדל ויתר על ההצעה. המדיניות והעקרונות המנחים שימשו למנדל כמצפן בשעת התלבטות והובילו להחלטה שהצילה לו מיליוני דולרים.
על מצפן בפרשת השבוע, פרשת ויגש שם נאמר:
"מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל-תַּעֲמֹד" (בראשית מ"ה, ט′).
השאלות העולות מהפסוק ובפרט מהמילים "שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם" -
- האם יוסף מתרברב בדבריו אל אביו? ועוד מנחה את אחיו לומר הדברים האלה בדיוק: "כֹּה אָמַר"- לא להוסיף או לגרוע
- מדוע בחר יוסף בתיאור זה כדי לשמח את אביו יעקב? ואולי חדשות אלה יעלו דווקא חשש בלב יעקב שמא בנו כשליט מצרים התנתק ממסורת אבותיו, זו שייחדה אותם מימי אביהם הראשון – אברהם?
האברבנאל בפירושו מבאר כי דברי יוסף ליעקב, הינם כדי להבהיר את הסיבה שאינו יכול לבוא בעצמו לראות את אביו – מאחר והוא נמצא בתפקיד מחייב (′אָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם′), ולכן מבקש כי יעקב יגיע אליו. יוסף נכסף לראות את אביו בהקדם האפשרי.
לכן מבקש מאחיו ′מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל-אָבִי′ – אל תתעכבו בדרך ומאביו ′רְדָה אֵלַי אַל-תַּעֲמֹד′ – אל תתעכב.
על כן נראה כי סגנון דיברו של יוסף אינו נובע מהתרברבות אלא מתחושת דחיפות וכיסופי געגועים לפגוש בהקדם את אביו, תוך הבהרת הנסיבות והאילוצים.
פירוש נוסף הוא של הרבי מרוזין מתמקד במילה ′שָׂמַנִי′. יוסף מניח כי יתכן ויעלה חשש בלב אביו כי בנו שהפך לשליט מצרים יצא לתרבות רעה, בהשפעת מצרים שהיתה ידועה כמקום לא הגון:
כך למשל: פרעה לאחר שלקה כי לקח את שרה ביקש מאברהם: "הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ" (י"ב, י"ט) – פרעה חשש שאנשיו יפגעו בהם.
דוגמא נוספת ניתן לראות בציווי לפני הכניסה לארץ: "כְּמַֽעֲשֵׂ֧ה אֶֽרֶץ־מִצְרַ֛יִם אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּם־בָּ֖הּ לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ" (ויקרא י"ח, ג′).
לכן המסר של יוסף לאביו אל תחשוש להשפעת המצרים על אמונתי והתנהגותי כי
′שָׂמַנִי′ = שם אני –
כי ′שָׂמַנִי (שם אני) אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם′ – ′שָׂמַנִי (שם אני) אֱלֹהִים′ – כלומר יוסף המשיך ושמר על מסורת אבותיו ויותר מכך ′′שָׂמַנִי (שָׂם אנִי) אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם′ – לא רק על עצמו שמר אלא אף הצליח לשים את אלוהים שיהיה אדון גם לפרעה וגם לכל מצרים. הדגש בהישג זה הוא השינוי המהותי בתפיסת פרעה והמצרים – שהבינו וקיבלו כי פרעה הוא לא האלוהים הבלעדי אלא יש אלוהים מעליו.
בכדי לחזק את דבריו יוסף מוסיף ואומר: ′בִּנְךָ יוֹסֵף′, אני עדיין אותו בן הזקונים שלך ואותו יוסף כפי שהייתי עמך. כך שעל פי פירוש זה לא רק שאין מדובר בהתרברבות של יוסף אלא מדובר במסר שיוסף רוצה לשמח בו את אביו יעקב – הערכים שהכנסת בי לא רק שנשתמרו בי הם גם הועברו למצרים ויותר מכך הם אלה שמהווים עבורי מצפן להחלטותיי ולפעילותי בארץ הזרה.
המצפן מסייע לנו להתמקד בכיוון הרצוי, להבין מה מקדם אותנו באופן משמעותי, מה פחות מקדם אותנו ומה מכניס לנו רעש מיותר. קווי מדיניות הם לא בירוקרטיה הם נותנים כיוון ברור ומאפשרים לעבוד בהרמוניה ובעקיבות ואם הם כתובים נכון הם לא רק ששומרים מפני מיידופים למיניהם אלא גם מסייעים להבין את הגבולות ביתר בהירות. כשקווי המדיניות ברורים קיים מענה למגוון אתגרים שכיחים, מה שנוסך מידה של ביטחון ושחרור במיוחד כשעלינו לקבל החלטות בתנאי אי ודאות וסביבה זרה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה